האחריות לפגיעה הקשה בתינוק בין שבעת החודשים מרקטת "אל-קודס" ששיגר הג'יהאד-האיסלמי, שנולד על פי גילו בעצם הימים הסוערים של עקירת היישובים בחבל עזה, מוטלת כולה על שר הביטחון שאול מופז, כמו גם על ראש-הממשלה להלכה המאושפז חסר הכרה בבית-החולים הדסה. היא נופלת לא פחות מכך על רמטכ"ל העקירות וההרס דן חלוץ, אבי אימרת "על מנת לטפל בקסאמים אנחנו צריכים לחצות כל מיני אילוצים ששמנו לעצמנו כערכים, שאנחנו לא רוצים לחצות אותם". התינוק בן שבעת החודשים מאושפז במצב קשה, והוא והוריו כמעט שילמו בחייהם, בגלל שרמטכ"ל צה"ל המופקד על ביטחונו לא מוכן "לחצות ערכים" שהציב לעצמו.
כתבנו מזכיר כי כל האזהרות שהנסיגה מהרצועה רק תגביר את ירי הרקטות לשטחי ישראל, והנסיגה מצפון הרצועה תקרב את הרקטות לאשקלון, נפלו על אזניים ערלות בהנהגה הישראלית.
300 אירועי ירי של רקטות היו מהרצועה לשטח ישראל מאז נסיגת צה"ל. אין יום שאין בו ירי של רקטה או שתיים לפחות לשטח ישראל. רוב כלי התקשורת הישראלים מתעלמים מכך במופגן. ירי רקטה שנופלת בשטח פתוח, או בשטח הרשות הפלשתינית (40 אחוזים מהרקטות נפלו בשטחים הפלשתיניים) הפסיק לעניין תקשורתית. כך אירע שהציבור הפסיק להתעניין במאות המשפחות שהרקטות מאיימות על חייהם מדי יום, תוצאת המהלך הגאוני של שרון, מופז ואולמרט.
מקורות צבאיים טענו אמש, כי הירי בוצע משטחים שמעבר לגדר התוחמת הישנה, מדרום לדוגית, כלומר שטחים שלא היו בידינו גם לפני הנסיגה. אם הם צודקים, והם כנראה צודקים, זה אומר שהירי בוצע מחוץ לאותה "רצועת חיץ" מגוחכת שצה"ל קבע לפני כשלושה חודשים. בחג החנוכה, 29 בדצמבר 2005, חשפתי בערוץ 7 על עיוות של אותה רצועת חיץ, שבה ישנה מעין "בטן" המצמצם את רצועת הביטחון הזו למאות מטרים בלבד, לעומת כ-5 ק"מ באיזור דוגית ובאיזור ניסנית. הסיבה: רצועת הביטחון נקבעה על פי מפת השטח הפלשתיני כפי שנקבע בהסכם עזה-יריחו משנת 1994, בידי סגן הרמטכ"ל דאז אמנון שחק. אחרי שהפלשתינים טענו כי הפלשתינים טענו שבמקום ישנם אדמות פרטיות של סוהא ערפאת, ולכן השטח חייב להיות "פלשתיני". שחק השתכנע. מאיזור ה"בטן" הזו, ככל הידוע, בוצע ביום שישי ירי הרקטות שפגע בכרמיה.
עוד אזהרה שהוכחה כנכונה, שהדרג המדיני התעלם ממנה, היתה סכנת הפגיעה באתרים אסטרטגיים המצויים באיזור אשקלון. אחת מרקטות הקסאם פגעה ביום שישי בצינור מים, שמספק מי שתיה למתקן ההתפלה של אשקלון. זהו מתקן ההתפלה הראשון של מי ים שהוקם בישראל, בעלות של מיליארד ₪, המנפיק 100 מיליון קוב בשנה של מי שתיה. הרקטות (שניה פגעה בגדר מיתקן השאיבה) נפלו כמה מאות מטרים ממנו בלבד. פגיעה ישירה במתקן תגרום נזק כבד לאחד המיתקנים הרגישים שהקימה המדינה בשנים האחרונות, שנועד לשפר בצורה משמעותית את מאזן המים בישראל.
ובאיזור הזה, מזכיר כתבנו חגי הוברמן, יש עוד שני מיתקנים אסטרטגיים של מדינת ישראל, שניהם
בטווח הרקטות: תחנת הכוח בזיקים, והמיכלים של קצא"א, מוצא קו צינור הנפט אשקלון-אילת.
מדינת ישראל, בנוסף, גם הפקירה את התושבים הגרים בכרמיה. וגם כאן אין למנהיגי ישראל האפשרות לומר "לא ידענו". הפורום המשפטי למען ארץ ישראל התריע כבר בספטמבר 2005 במכתבים לשר-הביטחון, על סכנת החיים החמורה בה נתונים תושבי הקראווילות בעוטף עזה בכלל ובכרמיה בפרט. "כשמערכת הביטחון מיגנה את בסיס זיקים דרשנו שימגנו גם את בתי המגורשים החיים ללא חדרי ביטחון, אך דבר לא נעשה", אמר אתמול מנכ"ל הפורום נחי אייל.
בד' באלול תשס"ה, 8 בספטמבר 2005, שלח הפורום המשפטי מכתב לשר הביטחון שאול מופז, שבו נכתב: "כידוע לך, בכרמיה וביישובים נוספים באיזור שוהים כעת מגורשי חבל עזה. לתדהמתנו גילינו כי ביטחונם של התושבים כלל אינו מובטח משום שאין במקום ממ"דים או לפחות מקלטים ציבוריים. בתי הדיור הזמני של תושבי חבל עזה בנויים מחומר שלא יוכל לעמוד בפני הקאסמים שעתידים ליפול באיזור.
"בתי התושבים נמצאים בטווח הקאסמים ומכיוון ששליטת צה"ל בשטח המפונה מוגבלת לימים ספורים, אנו דורשים לדאוג מיידית לביטחון התושבים. על המדינה למצוא פתרון בטיחותי הולם ומיידי לתושבים, שחרדים וחוששים לחייהם ולחיי ילדיהם".
מכתב נוסף נשלח זמן קצר אח"כ לגב' רות בר, יועצת לשר הביטחון, ובו נכתב: "נאמר לי כי מכתבי שבנדון, שהופנה לשר הבטחון, הועבר לטיפולך. עד ליום זה לא התקבלה תשובה ממשרדך, ואני פונה אליך שוב בבקשה לטפל במיגונם של תושבי הדיור הזמני.
"כידוע לך, מספר רב של מסתננים פלסטינים חדרו בימים האחרונים לשטח מדינת ישראל וחלקם הגיעו עד לחורשה שליד קיבוץ כרמיה. בקיבוץ אין חדרי מיגון ואין מקלטים והדבר חמור אף יותר בחלקת הדיור הזמני של תושבי גוש קטיף, שם בתיהם עשויים מקרטון וכל יריה או פצמ"ר שנופל שם עלולים לגבות מחיר דמים כבד.
"במכתבי הראשון שבסימוכין כבר התרעתי על הסכנה הרובצת לפתחנו אך עד כה לא נעשה דבר, וזאת ידוע לנו מעדויות בשטח. כעת, משהישוב הפך לישוב ספר, הנושק לבסיסי הטרור שמוקמים בשטח המפונה, אבקשך להשיבני בתוך 48 שעות מקבלת מכתב זה כיצד בכוונתכם להבטיח את בטחון התושבים במגורים הארעיים בפרט ובטחון התושבים באיזור בכלל".
"כנראה שהתכתובת שהפצנו בקרב כל מערכת הביטחון וכן דו"ח מבקר המדינה לא מספיקים כדי לטפל בבעיה. לאיזה עוד פגיעות בנפש מחכה שר הביטחון מופז, העסוק בבחירות?" אמר אתמול נחי אייל, מנכ"ל הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, שעה שהשתתף ב"מלוה מלכה" ליד מיטת בנו יחיעם, שנפצע קשה בהתפרעות השוטרים בהרס הבתים עמונה, אחד משני ההישגים היחידים של דן חלוץ כרמטכ"ל . הראשון כמובן היה עקירת המתיישבים מהרצועה.
'לא נחזור עד שיהיה מיגון הולם'
כתבנו מזכיר כי כל האזהרות שהנסיגה מהרצועה רק תגביר את ירי הרקטות לשטחי ישראל, והנסיגה מצפון הרצועה תקרב את הרקטות לאשקלון, נפלו על אזניים ערלות בהנהגה הישראלית.
300 אירועי ירי של רקטות היו מהרצועה לשטח ישראל מאז נסיגת צה"ל. אין יום שאין בו ירי של רקטה או שתיים לפחות לשטח ישראל. רוב כלי התקשורת הישראלים מתעלמים מכך במופגן. ירי רקטה שנופלת בשטח פתוח, או בשטח הרשות הפלשתינית (40 אחוזים מהרקטות נפלו בשטחים הפלשתיניים) הפסיק לעניין תקשורתית. כך אירע שהציבור הפסיק להתעניין במאות המשפחות שהרקטות מאיימות על חייהם מדי יום, תוצאת המהלך הגאוני של שרון, מופז ואולמרט.
מקורות צבאיים טענו אמש, כי הירי בוצע משטחים שמעבר לגדר התוחמת הישנה, מדרום לדוגית, כלומר שטחים שלא היו בידינו גם לפני הנסיגה. אם הם צודקים, והם כנראה צודקים, זה אומר שהירי בוצע מחוץ לאותה "רצועת חיץ" מגוחכת שצה"ל קבע לפני כשלושה חודשים. בחג החנוכה, 29 בדצמבר 2005, חשפתי בערוץ 7 על עיוות של אותה רצועת חיץ, שבה ישנה מעין "בטן" המצמצם את רצועת הביטחון הזו למאות מטרים בלבד, לעומת כ-5 ק"מ באיזור דוגית ובאיזור ניסנית. הסיבה: רצועת הביטחון נקבעה על פי מפת השטח הפלשתיני כפי שנקבע בהסכם עזה-יריחו משנת 1994, בידי סגן הרמטכ"ל דאז אמנון שחק. אחרי שהפלשתינים טענו כי הפלשתינים טענו שבמקום ישנם אדמות פרטיות של סוהא ערפאת, ולכן השטח חייב להיות "פלשתיני". שחק השתכנע. מאיזור ה"בטן" הזו, ככל הידוע, בוצע ביום שישי ירי הרקטות שפגע בכרמיה.
עוד אזהרה שהוכחה כנכונה, שהדרג המדיני התעלם ממנה, היתה סכנת הפגיעה באתרים אסטרטגיים המצויים באיזור אשקלון. אחת מרקטות הקסאם פגעה ביום שישי בצינור מים, שמספק מי שתיה למתקן ההתפלה של אשקלון. זהו מתקן ההתפלה הראשון של מי ים שהוקם בישראל, בעלות של מיליארד ₪, המנפיק 100 מיליון קוב בשנה של מי שתיה. הרקטות (שניה פגעה בגדר מיתקן השאיבה) נפלו כמה מאות מטרים ממנו בלבד. פגיעה ישירה במתקן תגרום נזק כבד לאחד המיתקנים הרגישים שהקימה המדינה בשנים האחרונות, שנועד לשפר בצורה משמעותית את מאזן המים בישראל.
ובאיזור הזה, מזכיר כתבנו חגי הוברמן, יש עוד שני מיתקנים אסטרטגיים של מדינת ישראל, שניהם
בטווח הרקטות: תחנת הכוח בזיקים, והמיכלים של קצא"א, מוצא קו צינור הנפט אשקלון-אילת.
מדינת ישראל, בנוסף, גם הפקירה את התושבים הגרים בכרמיה. וגם כאן אין למנהיגי ישראל האפשרות לומר "לא ידענו". הפורום המשפטי למען ארץ ישראל התריע כבר בספטמבר 2005 במכתבים לשר-הביטחון, על סכנת החיים החמורה בה נתונים תושבי הקראווילות בעוטף עזה בכלל ובכרמיה בפרט. "כשמערכת הביטחון מיגנה את בסיס זיקים דרשנו שימגנו גם את בתי המגורשים החיים ללא חדרי ביטחון, אך דבר לא נעשה", אמר אתמול מנכ"ל הפורום נחי אייל.
בד' באלול תשס"ה, 8 בספטמבר 2005, שלח הפורום המשפטי מכתב לשר הביטחון שאול מופז, שבו נכתב: "כידוע לך, בכרמיה וביישובים נוספים באיזור שוהים כעת מגורשי חבל עזה. לתדהמתנו גילינו כי ביטחונם של התושבים כלל אינו מובטח משום שאין במקום ממ"דים או לפחות מקלטים ציבוריים. בתי הדיור הזמני של תושבי חבל עזה בנויים מחומר שלא יוכל לעמוד בפני הקאסמים שעתידים ליפול באיזור.
"בתי התושבים נמצאים בטווח הקאסמים ומכיוון ששליטת צה"ל בשטח המפונה מוגבלת לימים ספורים, אנו דורשים לדאוג מיידית לביטחון התושבים. על המדינה למצוא פתרון בטיחותי הולם ומיידי לתושבים, שחרדים וחוששים לחייהם ולחיי ילדיהם".
מכתב נוסף נשלח זמן קצר אח"כ לגב' רות בר, יועצת לשר הביטחון, ובו נכתב: "נאמר לי כי מכתבי שבנדון, שהופנה לשר הבטחון, הועבר לטיפולך. עד ליום זה לא התקבלה תשובה ממשרדך, ואני פונה אליך שוב בבקשה לטפל במיגונם של תושבי הדיור הזמני.
"כידוע לך, מספר רב של מסתננים פלסטינים חדרו בימים האחרונים לשטח מדינת ישראל וחלקם הגיעו עד לחורשה שליד קיבוץ כרמיה. בקיבוץ אין חדרי מיגון ואין מקלטים והדבר חמור אף יותר בחלקת הדיור הזמני של תושבי גוש קטיף, שם בתיהם עשויים מקרטון וכל יריה או פצמ"ר שנופל שם עלולים לגבות מחיר דמים כבד.
"במכתבי הראשון שבסימוכין כבר התרעתי על הסכנה הרובצת לפתחנו אך עד כה לא נעשה דבר, וזאת ידוע לנו מעדויות בשטח. כעת, משהישוב הפך לישוב ספר, הנושק לבסיסי הטרור שמוקמים בשטח המפונה, אבקשך להשיבני בתוך 48 שעות מקבלת מכתב זה כיצד בכוונתכם להבטיח את בטחון התושבים במגורים הארעיים בפרט ובטחון התושבים באיזור בכלל".
"כנראה שהתכתובת שהפצנו בקרב כל מערכת הביטחון וכן דו"ח מבקר המדינה לא מספיקים כדי לטפל בבעיה. לאיזה עוד פגיעות בנפש מחכה שר הביטחון מופז, העסוק בבחירות?" אמר אתמול נחי אייל, מנכ"ל הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, שעה שהשתתף ב"מלוה מלכה" ליד מיטת בנו יחיעם, שנפצע קשה בהתפרעות השוטרים בהרס הבתים עמונה, אחד משני ההישגים היחידים של דן חלוץ כרמטכ"ל . הראשון כמובן היה עקירת המתיישבים מהרצועה.
'לא נחזור עד שיהיה מיגון הולם'