הטכניון ישגר רקטת מחקר ייחודית, דו-שלבית, אשר תוכננה ונבנתה בטכניון במרוצת חמש השנים האחרונות על ידי צוותי סטודנטים, בהנחיית חברי סגל, בשיתוף עם רפאל. הרקטה, "רמטק" שמה, היא רקטת מגח, מסוג שטרם נוסה בניסויי טיסה בארץ ואף אינו נמצא עדיין בשימוש ברחבי העולם. משקל הרקטה כ-90 קילוגרם ואורכה 3.70 מטרים.
מנחי הפרוייקט, פרופסור אלון גני מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון ויצחק גרינברג מרפאל, מגדירים את הרקטה כ"פריצת דרך טכנולוגית", זאת בעיקר בגלל החלוציות שבה. "לא היה לנו כל נדבך מעשי קודם, לא היה ניסוי טיסה שיכולנו להסתמך עליו, ולמעשה התחלנו מאפס", הדגישו.
מהטכניון נמסר לערוץ 7 כי יחודיותה של הרקטה מתבטא בכך שמדובר ברקטת מגח (מהשורש נגח) עם דלק מוצק, שטרם נוסתה בישראל. מנוע מגח סילון (רמג'ט) דוחס את האוויר דחיסה אווירודינמית, בגלל מהירותו הרבה, בלי צורך במדחס. כלומר, מדובר במנוע סילון פשוט, בלי חלקים נעים, אשר יכול לפעול במהירויות גבוהות בהרבה מאשר מנוע הטורבו סילון. "מנועי מגח יכולים לשמש בעיקר בטילים ארוכי טווח, או בעתיד – בכלי טייס אשר נעים במהירות שגיא-קולית (היפר סונית), 5-10 פעמים מהירות הקול", מסביר פרופסור גני. "חוץ מהמהירות הגבוהה, יתרונם מתבטא גם בצריכת דלקנמוכה, בסך הכל רבע עד שליש מהצריכה של מנוע רקטי, דבר המאפשר לכלי הטייס טווח גדול בהרבה".
יצוין כי החיסרון העיקרי של מנוע מגח – הוא בהוא אינו יכול להתחיל לפעול ממצב נייח, ועליו להגיע קודם למהירות גבוהה מאוד, כפעמיים מהירות הקול. לכן, בשיגור שייערך בסוף החודש תשוגר הרקטה על ידי מנוע רקטי, ורק כשהיא תגיע למהירות שבה המגח יכול לפעול, פי 2.5 ממהירות הקול בקירוב ובגובה של כארבעה קילומטרים, יסתיים שלב הפעולה הרקטי ויופעל מנוע המגח.
בסך הכל עבדו על הפרוייקט כעשרים סטודנטים, לאורך שלושה מחזורים, בתמיכה כספית של קרן דבורה בטכניון ובליווי של איש רפאל, בוגר הטכניון, יצחק גרינברג. רוב הסטודנטים שהשתתפו בפרוייקט כבר סיימו את לימודיהם ובצוות המשגר יהיו ארבעה סטודנטים, בהם סטודנטית אחת.
מנחי הפרוייקט, פרופסור אלון גני מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון ויצחק גרינברג מרפאל, מגדירים את הרקטה כ"פריצת דרך טכנולוגית", זאת בעיקר בגלל החלוציות שבה. "לא היה לנו כל נדבך מעשי קודם, לא היה ניסוי טיסה שיכולנו להסתמך עליו, ולמעשה התחלנו מאפס", הדגישו.
מהטכניון נמסר לערוץ 7 כי יחודיותה של הרקטה מתבטא בכך שמדובר ברקטת מגח (מהשורש נגח) עם דלק מוצק, שטרם נוסתה בישראל. מנוע מגח סילון (רמג'ט) דוחס את האוויר דחיסה אווירודינמית, בגלל מהירותו הרבה, בלי צורך במדחס. כלומר, מדובר במנוע סילון פשוט, בלי חלקים נעים, אשר יכול לפעול במהירויות גבוהות בהרבה מאשר מנוע הטורבו סילון. "מנועי מגח יכולים לשמש בעיקר בטילים ארוכי טווח, או בעתיד – בכלי טייס אשר נעים במהירות שגיא-קולית (היפר סונית), 5-10 פעמים מהירות הקול", מסביר פרופסור גני. "חוץ מהמהירות הגבוהה, יתרונם מתבטא גם בצריכת דלקנמוכה, בסך הכל רבע עד שליש מהצריכה של מנוע רקטי, דבר המאפשר לכלי הטייס טווח גדול בהרבה".
יצוין כי החיסרון העיקרי של מנוע מגח – הוא בהוא אינו יכול להתחיל לפעול ממצב נייח, ועליו להגיע קודם למהירות גבוהה מאוד, כפעמיים מהירות הקול. לכן, בשיגור שייערך בסוף החודש תשוגר הרקטה על ידי מנוע רקטי, ורק כשהיא תגיע למהירות שבה המגח יכול לפעול, פי 2.5 ממהירות הקול בקירוב ובגובה של כארבעה קילומטרים, יסתיים שלב הפעולה הרקטי ויופעל מנוע המגח.
בסך הכל עבדו על הפרוייקט כעשרים סטודנטים, לאורך שלושה מחזורים, בתמיכה כספית של קרן דבורה בטכניון ובליווי של איש רפאל, בוגר הטכניון, יצחק גרינברג. רוב הסטודנטים שהשתתפו בפרוייקט כבר סיימו את לימודיהם ובצוות המשגר יהיו ארבעה סטודנטים, בהם סטודנטית אחת.