"יש"ע אינה "שטחים כבושים" עפ"י הגדרות המשפט הבינלאומי משום שלא נלקחו מריבון זר", אומרת פרופ' טליה איינהורן עמית מחקר בכיר אורח באוניברסיטת תל אביב, פרופ' למשפטים במכללת שערי משפט בהוד השרון וחברה בהנהלת חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי.
דבריה של איינהורן נאמרו במסגרת מושב "יחסי ישראל ארה"ב", ב"כנס ירושלים".
'חשוב לומר ולהזכיר מידי יום את מה שישראל אומרת שנים, ולא רק היא, אלא גם גדולי המשפטנים, כי יש"ע במשפט הבינלאומי אינה שטח כבוש', אומרת איינהורן. זאת משום שעפ"י כללי המשפט הבינלאומי לא נלקחה מריבון זר. מצרים לא קבעה זכות בעזה, וירדן ניסתה לעשות זאת ב 1950 , אך קיבלה הכרה רק מאנגליה ופקיסטן, והכרת אנגליה היתה בכפוף להסתייגות בנושא מזרח ירושלים. גדולי המתנגדים לכך היו מדינות ערב ,אומרת איינהורן.
לדבריה קוי 67 הוגדרו בהסכמים הבינלאומיים כקוי שביתת נשק. כמו כן נקבע כי הם לעולם לא ייחשבו כקו פוליטי או קו גבול מדיני. באנציקלופדיה למשפט בינלאומי כתוב שישראל קמה בלי גבול בינלאומי. הגבול הבינלאומי היחידי המוכר שיש לישראל הוא עם ירדן ומצרים, וזאת בעקבות חתימה על הסכמי שלום.
כינוייה של ישראל "קולוניאליסטית" במסגרת הנסיון לערוך לה דלגיטימציה, הוא חמור, אומרת איינהורן, משום שהדבר אינו נכון. "ארץ ישראל היא ארצנו. שום עם אחר לא עשה את ארץ ישראל למדינתו". הקללה התנ"כית לפיה ארץ ישראל תהיה לשממה בידי עמים אחרים מלבד עם ישראל התממשה, וארץ ישראל לא היתה מעולם לעם אחר ו"יש לזכור זאת" מוסיפה איינהורן.
לעומת זאת, בכתב המנדט הכיר העולם בקשר ההסטורי של עם ישראל לארץ ישראל. "אוייבינו הם שתפסו זאת טוב יותר מאיתנו" היא מוסיפה, "הם מבינים טוב יותר מאיתנו כי ברגע שנצא מאותם חלקי ארץ ישראל שהם מכורתנו, נשאר "ציונות ללא ציון". "אם יקחו מאיתנו את הר הבית, את ירושלים, ואל חברון לא נוכל להכנס, אז נהיה בבחינת קולוניאליסטים, כי איזה קשר הסטורי יש לנו לתל אביב?".
בהתייחסה לקשריה של ישראל עם ארה"ב ועם אירופה, ציינה איינהורן כי הקשר עם הממשל, הקהילות היהודיות, וגם עם אלו שאינם יהודים , בראש ובראשונה קהילות נוצריות, הוא חשוב. "גם אם אנו עם לבדד ישכון במובן הטוב ביותר של המילה, חשובה לנו תמיכתם, ולעניות דעתי אנו גם ראויים לה, בעיקר מהצד המשפטי", אומרת איינהורן.
עם זאת היא מזהירה מפני נסיון להצטרף לאיחוד האירופי, הטומן בחובו אובדן עצמאות כלכלית עבור ישראל. אנגליה החליטה לא להצטרף לאיחוד האירופי אומרת איינהורן ו"מזל שכך, שכן אם לא כן, לא היתה יכולה להצטרף למלחמה נגד עירק". "העולם תמיד תומך במי שחזק, במי שיש לו כושר עמידה וגם במי שתופס עצמו ככזה. חשוב שאנו נאמין בחוסן שלנו וביכולתנו", אומרת איינהורן ומוסיפה כי "העם היושב בציון מגלה חוסן אדיר בשנים אלה".
"איני מאמינה שיש בתבל עם שהיה מסוגל לעבור את מה שאנו עוברים כאן והיה מפגין חוסן, נאמנות, יכולת עמידה וחוסר התלהמות. מחמם את הלב לראות זאת. עם ישראל מצליח, והוא זכאי לתבוע את תמיכתן של מדינות העולם", דברי פרופ' איינהורן ב"כנס ירושלים".
דבריה של איינהורן נאמרו במסגרת מושב "יחסי ישראל ארה"ב", ב"כנס ירושלים".
'חשוב לומר ולהזכיר מידי יום את מה שישראל אומרת שנים, ולא רק היא, אלא גם גדולי המשפטנים, כי יש"ע במשפט הבינלאומי אינה שטח כבוש', אומרת איינהורן. זאת משום שעפ"י כללי המשפט הבינלאומי לא נלקחה מריבון זר. מצרים לא קבעה זכות בעזה, וירדן ניסתה לעשות זאת ב 1950 , אך קיבלה הכרה רק מאנגליה ופקיסטן, והכרת אנגליה היתה בכפוף להסתייגות בנושא מזרח ירושלים. גדולי המתנגדים לכך היו מדינות ערב ,אומרת איינהורן.
לדבריה קוי 67 הוגדרו בהסכמים הבינלאומיים כקוי שביתת נשק. כמו כן נקבע כי הם לעולם לא ייחשבו כקו פוליטי או קו גבול מדיני. באנציקלופדיה למשפט בינלאומי כתוב שישראל קמה בלי גבול בינלאומי. הגבול הבינלאומי היחידי המוכר שיש לישראל הוא עם ירדן ומצרים, וזאת בעקבות חתימה על הסכמי שלום.
כינוייה של ישראל "קולוניאליסטית" במסגרת הנסיון לערוך לה דלגיטימציה, הוא חמור, אומרת איינהורן, משום שהדבר אינו נכון. "ארץ ישראל היא ארצנו. שום עם אחר לא עשה את ארץ ישראל למדינתו". הקללה התנ"כית לפיה ארץ ישראל תהיה לשממה בידי עמים אחרים מלבד עם ישראל התממשה, וארץ ישראל לא היתה מעולם לעם אחר ו"יש לזכור זאת" מוסיפה איינהורן.
לעומת זאת, בכתב המנדט הכיר העולם בקשר ההסטורי של עם ישראל לארץ ישראל. "אוייבינו הם שתפסו זאת טוב יותר מאיתנו" היא מוסיפה, "הם מבינים טוב יותר מאיתנו כי ברגע שנצא מאותם חלקי ארץ ישראל שהם מכורתנו, נשאר "ציונות ללא ציון". "אם יקחו מאיתנו את הר הבית, את ירושלים, ואל חברון לא נוכל להכנס, אז נהיה בבחינת קולוניאליסטים, כי איזה קשר הסטורי יש לנו לתל אביב?".
בהתייחסה לקשריה של ישראל עם ארה"ב ועם אירופה, ציינה איינהורן כי הקשר עם הממשל, הקהילות היהודיות, וגם עם אלו שאינם יהודים , בראש ובראשונה קהילות נוצריות, הוא חשוב. "גם אם אנו עם לבדד ישכון במובן הטוב ביותר של המילה, חשובה לנו תמיכתם, ולעניות דעתי אנו גם ראויים לה, בעיקר מהצד המשפטי", אומרת איינהורן.
עם זאת היא מזהירה מפני נסיון להצטרף לאיחוד האירופי, הטומן בחובו אובדן עצמאות כלכלית עבור ישראל. אנגליה החליטה לא להצטרף לאיחוד האירופי אומרת איינהורן ו"מזל שכך, שכן אם לא כן, לא היתה יכולה להצטרף למלחמה נגד עירק". "העולם תמיד תומך במי שחזק, במי שיש לו כושר עמידה וגם במי שתופס עצמו ככזה. חשוב שאנו נאמין בחוסן שלנו וביכולתנו", אומרת איינהורן ומוסיפה כי "העם היושב בציון מגלה חוסן אדיר בשנים אלה".
"איני מאמינה שיש בתבל עם שהיה מסוגל לעבור את מה שאנו עוברים כאן והיה מפגין חוסן, נאמנות, יכולת עמידה וחוסר התלהמות. מחמם את הלב לראות זאת. עם ישראל מצליח, והוא זכאי לתבוע את תמיכתן של מדינות העולם", דברי פרופ' איינהורן ב"כנס ירושלים".