ניצחון החמאס בבחירות מהווה "רעידת אדמה" בזירה הפנים-פלשתינית, שגלי ההדף שלה צפויים להגיע גם למדינות ערב ולרחבי העולם המוסלמי. שכן, לראשונה במזה"ת, עלתה לעמדת שלטון, תנועה אסלאמית רדיקלית, בעלת זרוע מבצעית-טרוריסטית, בדרך של בחירות דמוקרטיות, אשר שיקפו את רצונם ומאווייהם של פלשתינים רבים, שקצה נפשם בשחיתות ובחוסר היעילות של "הרשות-הפלשתינית" והפתח. לפיכך, להתנהלותה של החמאס בזירה הפלשתינית הפנימית ולמדיניותה כלפי ישראל, תהיינה השפעות מרחיקות לכת, החורגות מהתחום של העימות הישראלי-פלשתיני.
כתבנו חגי הוברמן מביא תיאור של הדמויות הבולטות בהנהגת החמאס, בעזרת מרכז המידע למודיעין ולטרור.
ח'אלד עבד אלרחים אסמאעיל משעל (עבד אלקאדר): ראש הלשכה המדינית של החמאס ומנהיג התנועה. נולד ב-56' בכפר סילוואד שליד ראמאללה. ב-67' עבר לכווית שם התגורר עד 90'
ולמד באוניברסיטה פיזיקה. ב-81' הצטרף ל"אחים המוסלמים" וב-87' לחמאס. ב-90' עבר לירדן ב-96 מונה לראש הלשכה המדינית של החמאס בירדן. ב-25 בספטמבר 97' ביצע ה"מוסד" ניסיון כושל
להתנקש בחייו באמצעות רעל שהוזרק לו ברחוב. בנובמבר 99' גורש מירדן ועבר לדמשק, משם הוא מפעיל את תנועת החמאס ביש"ע, בסיוע ובהשפעה של איראן וסוריה, עד עצם היום הזה.
איסמעיל עבד אלסלאם אחמד הניה ("אבו אלעבד"): נחשב לאחד מהמנהיגים היותר פרגמטיים של התנועה. עמד בראש רשימת החמאס ל"מועצה המחוקקת" ואמור לעמוד בראש הממשלה הפלשתינית החדשה (אלא אם תעדיף החמאס לבחור במקומו ב"מועמד קש" מטעמה). נולד ב-63' במחנה הפליטים "אלשאטי" שבעזה למשפחה שמוצאה מהכפר אלג'ורה שליד אשקלון (מקום
מוצאו של השיח' יאסין). בוגר המכללה לחינוך בחוג לערבית של האוניברסיטה האסלאמית בעזה (מוקד פעילות של החמאס). היה פעיל "הסיעה האסלאמית" (הזרוע הסטודנטיאלית של החמאס) ויו"ר
מועצת הסטודנטים. ב-89' נעצר ע"י כוחות הביטחון הישראליים וישב שלוש שנים בכלא "קציעות".
במאי 92' שוחרר מהכלא ובדצמבר אותה שנה גורש למרג' זהור שבלבנון עם שאר מגורשי החמאס. לאחר שובו לעזה, כשנה לאחר גירושו, מונה כדיקן "האוניברסיטה האסלאמית".
ב-97', עם שחרורו של אחמד יאסין מהכלא, הפך למנהל לשכתו עד להריגת אחמד יאסין בסיכול ממוקד בשנת 2004.
מחמוד ח'אלד זעבוט ("אבו ח'אלד"): נמנה על דור המייסדים של תנועת החמאס, נחשב לקיצוני בעמדותיו כלפי ישראל ו"הרשות הפלשתינית", הגם שלאחר הבחירות ל"רשות המחוקקת" ניסה
לעמעם עמדותיו ולהציג חזות פרגמטית כביכול. יליד שנת 45' גדל באסמאעיליה שם התגורר עד לגיל 13. למד רפואה באוניברסיטת עין שמס בקהיר ושימש כרופא ברצועת עזה עד שנת 82'. פוטר על רקע התבטאויותיו נגד ישראל. מאז שנת 85' מרצה ב"אוניברסיטה האסלאמית" בעזה, ממנה יצאו כמה מבכירי החמאס.
נעצר ע"י ישראל והיה בין המגורשים למרג' זהור בלבנון בשנת 92. לאחר הריגתו של שיח' יאסין הוכרז כסגנו של רנתיסי. בנו נהרג בסיכול ממוקד שכוון נגדו ב-10 בספטמבר 2003.
מוחמד דיאב אבראהים דיף: בכיר פעילי "גדודי עז אלדין אלקסאם" הזרוע המבצעית-טרוריסטית של החמאס, יליד 65' ח'אן יונס. מוצא משפחתו מכוכבא (מזרחית לאשקלון). היה סטודנט ב"אוניברסיטה
האסלאמית" בעזה. נחשב תלמידו של "המהנדס" יחיא עיאש. עם הריגתו של עיאש ב-96' הועבר הפיקוד על הזרוע המבצעית-טרוריסטית של התנועה לידיו.
מוחמד דיף עמד מאחורי שורת פיגועים רצחניים שהתרחשו בערי ישראל בחודשים פברואר-מרס 96'. בין הפיגועים הללו שני פיגועי התאבדות ב"קו 18" בירושלים וחטיפת חיילים (נחשון וקסמן, אריה
פרנקנטל ושחר סימני). הוא ניצל מכמה ניסיונות להורגו בסיכול ממוקד. באחד מהם ב-26 בדצמבר 2002 הוא נפצע קשה. בעקבות הניסיונות להורגו, הוא ירד למחתרת ועודנו עוסק באופן פעיל בניהול
התשתית המבצעית של תנועת החמאס.
לאחר "ההתנתקות" הופיע מוחמד דיף בפומבי במסגרת הקמפיין של החמאס לנכס לעצמה את הישג "ההתנתקות". בפנייתו, הוא חזר על מרבית המוטיבים המוכרים של קמפיין החמאס: קריאה ל"שחרור" ירושלים, יהודה ושומרון, עכו, חיפה, יפו, צפת, נצרת, אשקלון ו"כל רחבי פלשתין"; רצועת עזה "השתחררה" אך ורק בזכות ה"ג'יהאד".
השלב הבא יהיה "מיגור הכיבוש" בגדה ובירושלים באמצעות המאבק המזוין. דבריו פורסמו באתר האינטרנט של החמאס, 27 באוגוסט 2005 .
סעיד מוחמד ציאם ("אבו מצעב"): מבכירי הנהגת התנועה. נמנה על בעלי הדעות היותר פרגמאטיות בתנועה. יליד עזה, 59' תושב שיח-רדואן, אב לשישה ילדים. היה ממגורשי מרג' זהור (92'). עובד
כמורה ומשמש כדרשן. היה שותף בפורומים חשובים של התנועה, היה נציגה בוועדת המעקב של "הכוחות הלאומיים והאסלאמיים". בין דצמבר 2001 לאפריל 2002 שימש כדובר התנועה והיה אחראי על הקמת תחנת "רדיו אלאקצא" (באפריל 2003), המופעל מרצועת עזה.
מוחמד מחמוד חסן אבו טיר (שיח' אבו מצעב): יליד 51' בכפר אום טובא, שבמזרח ירושלים. בראשית שנות השבעים הצטרף לארגון הפתח ובעקבות כך נכלא בישראל. במהלך שהותו בכלא התקרב לדת והפך פעיל בתנועת "האחים המוסלמים" ולאחר מכן בחמאס. היה עצור בישראל מספר פעמים, לאחרונה השתחרר ב-2005, לאחר שבע שנות מאסר. במסע הבחירות האחרון במזרח ירושלים בו העניק ראיונות לתקשורת הישראלית, נעצר למספר ימים, אך שוחרר. מפורסם בזקנו הכתום.
חאמד סלימאן ג'אבר חדיר ביתאוי: נחשב לאחד ממחבלי החמאס הוותיקים והבכירים באזור שכם. יליד 44' מוצאו מהכפר ביתא (ליד שכם). ממייסדי ומנהיגי הזרם האסלאמי ביהודה ושומרון ובקרב ערביי ישראל. הוא משמש גם כיו"ר "אגודת חכמי הדת של פלשתין" אשר, בין השאר, הוציאה פסק הלכה, המשבח את פעולת ההתאבדות.
נמנה גם על נציגי "פלשתין" ב"מועצת הנאמנים" של "קואליציית הצדקה". ב-92 גורש ע"י ישראל ללבנון.
כתבנו חגי הוברמן מביא תיאור של הדמויות הבולטות בהנהגת החמאס, בעזרת מרכז המידע למודיעין ולטרור.
ח'אלד עבד אלרחים אסמאעיל משעל (עבד אלקאדר): ראש הלשכה המדינית של החמאס ומנהיג התנועה. נולד ב-56' בכפר סילוואד שליד ראמאללה. ב-67' עבר לכווית שם התגורר עד 90'
ולמד באוניברסיטה פיזיקה. ב-81' הצטרף ל"אחים המוסלמים" וב-87' לחמאס. ב-90' עבר לירדן ב-96 מונה לראש הלשכה המדינית של החמאס בירדן. ב-25 בספטמבר 97' ביצע ה"מוסד" ניסיון כושל
להתנקש בחייו באמצעות רעל שהוזרק לו ברחוב. בנובמבר 99' גורש מירדן ועבר לדמשק, משם הוא מפעיל את תנועת החמאס ביש"ע, בסיוע ובהשפעה של איראן וסוריה, עד עצם היום הזה.
איסמעיל עבד אלסלאם אחמד הניה ("אבו אלעבד"): נחשב לאחד מהמנהיגים היותר פרגמטיים של התנועה. עמד בראש רשימת החמאס ל"מועצה המחוקקת" ואמור לעמוד בראש הממשלה הפלשתינית החדשה (אלא אם תעדיף החמאס לבחור במקומו ב"מועמד קש" מטעמה). נולד ב-63' במחנה הפליטים "אלשאטי" שבעזה למשפחה שמוצאה מהכפר אלג'ורה שליד אשקלון (מקום
מוצאו של השיח' יאסין). בוגר המכללה לחינוך בחוג לערבית של האוניברסיטה האסלאמית בעזה (מוקד פעילות של החמאס). היה פעיל "הסיעה האסלאמית" (הזרוע הסטודנטיאלית של החמאס) ויו"ר
מועצת הסטודנטים. ב-89' נעצר ע"י כוחות הביטחון הישראליים וישב שלוש שנים בכלא "קציעות".
במאי 92' שוחרר מהכלא ובדצמבר אותה שנה גורש למרג' זהור שבלבנון עם שאר מגורשי החמאס. לאחר שובו לעזה, כשנה לאחר גירושו, מונה כדיקן "האוניברסיטה האסלאמית".
ב-97', עם שחרורו של אחמד יאסין מהכלא, הפך למנהל לשכתו עד להריגת אחמד יאסין בסיכול ממוקד בשנת 2004.
מחמוד ח'אלד זעבוט ("אבו ח'אלד"): נמנה על דור המייסדים של תנועת החמאס, נחשב לקיצוני בעמדותיו כלפי ישראל ו"הרשות הפלשתינית", הגם שלאחר הבחירות ל"רשות המחוקקת" ניסה
לעמעם עמדותיו ולהציג חזות פרגמטית כביכול. יליד שנת 45' גדל באסמאעיליה שם התגורר עד לגיל 13. למד רפואה באוניברסיטת עין שמס בקהיר ושימש כרופא ברצועת עזה עד שנת 82'. פוטר על רקע התבטאויותיו נגד ישראל. מאז שנת 85' מרצה ב"אוניברסיטה האסלאמית" בעזה, ממנה יצאו כמה מבכירי החמאס.
נעצר ע"י ישראל והיה בין המגורשים למרג' זהור בלבנון בשנת 92. לאחר הריגתו של שיח' יאסין הוכרז כסגנו של רנתיסי. בנו נהרג בסיכול ממוקד שכוון נגדו ב-10 בספטמבר 2003.
מוחמד דיאב אבראהים דיף: בכיר פעילי "גדודי עז אלדין אלקסאם" הזרוע המבצעית-טרוריסטית של החמאס, יליד 65' ח'אן יונס. מוצא משפחתו מכוכבא (מזרחית לאשקלון). היה סטודנט ב"אוניברסיטה
האסלאמית" בעזה. נחשב תלמידו של "המהנדס" יחיא עיאש. עם הריגתו של עיאש ב-96' הועבר הפיקוד על הזרוע המבצעית-טרוריסטית של התנועה לידיו.
מוחמד דיף עמד מאחורי שורת פיגועים רצחניים שהתרחשו בערי ישראל בחודשים פברואר-מרס 96'. בין הפיגועים הללו שני פיגועי התאבדות ב"קו 18" בירושלים וחטיפת חיילים (נחשון וקסמן, אריה
פרנקנטל ושחר סימני). הוא ניצל מכמה ניסיונות להורגו בסיכול ממוקד. באחד מהם ב-26 בדצמבר 2002 הוא נפצע קשה. בעקבות הניסיונות להורגו, הוא ירד למחתרת ועודנו עוסק באופן פעיל בניהול
התשתית המבצעית של תנועת החמאס.
לאחר "ההתנתקות" הופיע מוחמד דיף בפומבי במסגרת הקמפיין של החמאס לנכס לעצמה את הישג "ההתנתקות". בפנייתו, הוא חזר על מרבית המוטיבים המוכרים של קמפיין החמאס: קריאה ל"שחרור" ירושלים, יהודה ושומרון, עכו, חיפה, יפו, צפת, נצרת, אשקלון ו"כל רחבי פלשתין"; רצועת עזה "השתחררה" אך ורק בזכות ה"ג'יהאד".
השלב הבא יהיה "מיגור הכיבוש" בגדה ובירושלים באמצעות המאבק המזוין. דבריו פורסמו באתר האינטרנט של החמאס, 27 באוגוסט 2005 .
סעיד מוחמד ציאם ("אבו מצעב"): מבכירי הנהגת התנועה. נמנה על בעלי הדעות היותר פרגמאטיות בתנועה. יליד עזה, 59' תושב שיח-רדואן, אב לשישה ילדים. היה ממגורשי מרג' זהור (92'). עובד
כמורה ומשמש כדרשן. היה שותף בפורומים חשובים של התנועה, היה נציגה בוועדת המעקב של "הכוחות הלאומיים והאסלאמיים". בין דצמבר 2001 לאפריל 2002 שימש כדובר התנועה והיה אחראי על הקמת תחנת "רדיו אלאקצא" (באפריל 2003), המופעל מרצועת עזה.
מוחמד מחמוד חסן אבו טיר (שיח' אבו מצעב): יליד 51' בכפר אום טובא, שבמזרח ירושלים. בראשית שנות השבעים הצטרף לארגון הפתח ובעקבות כך נכלא בישראל. במהלך שהותו בכלא התקרב לדת והפך פעיל בתנועת "האחים המוסלמים" ולאחר מכן בחמאס. היה עצור בישראל מספר פעמים, לאחרונה השתחרר ב-2005, לאחר שבע שנות מאסר. במסע הבחירות האחרון במזרח ירושלים בו העניק ראיונות לתקשורת הישראלית, נעצר למספר ימים, אך שוחרר. מפורסם בזקנו הכתום.
חאמד סלימאן ג'אבר חדיר ביתאוי: נחשב לאחד ממחבלי החמאס הוותיקים והבכירים באזור שכם. יליד 44' מוצאו מהכפר ביתא (ליד שכם). ממייסדי ומנהיגי הזרם האסלאמי ביהודה ושומרון ובקרב ערביי ישראל. הוא משמש גם כיו"ר "אגודת חכמי הדת של פלשתין" אשר, בין השאר, הוציאה פסק הלכה, המשבח את פעולת ההתאבדות.
נמנה גם על נציגי "פלשתין" ב"מועצת הנאמנים" של "קואליציית הצדקה". ב-92 גורש ע"י ישראל ללבנון.