בג"ץ דחה בקשת מזוז להכריז קלון על הרשעתו של פייגלין. עברו 7 שנים והוא יכול ממילא להבחר לכנסת, קבעו. השופטת פרוקצ'ה: בעיני המעשים נושאים קלון.
בג"ץ דחה את בקשת היועץ המשפטי מני מזוז לקבוע כי העבירות שביצע משה פייגלין בשנת 97 נושאות קלון. מזוז ערער על החלטתו של השופט טירקל שקבע בינואר 05 , כי העבירות אינן נושאות קלון.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי השופטים: ברק, ריבלין, פרוקצ'ה, לוי וגרוניס, קבעו שמאחר וחלפו 7 שנים מאז סיים פייגלין לרצות את עונשו, הוא רשאי להבחר לכנסת, ולקביעת הקלון אין משמעות לענין זה. מדובר בעתירה "תיאורטית", הם קבעו.
כזכור פייגלין הועמד לדין על מחאותיו נגד הסכמי אוסלו במסגרת תנועת 'זו ארצנו'. הוא הורשע בעבירות המרדה, פרסומי המרדה והתקהלות אסורה.
בהחלטה ציינו השופטים ברק ופרוקצ'ה כי למרות שהם דוחים את העתירה, הם רואים במעשיו של פייגלין קלון. השופטת פרוקצ'ה כתבה כי "מדעתי לא שיניתי, כי בהרשעתו של פייגלין בעבירות המרדה ופרסומי המרדה, דבק פגם של קלון וכי מטעם זה הוא היה פסול מלהבחר לכנסת".
עוד כתבה: "מעשה המבקש להכתיב מהלכי שלטון באמצעי המרדה הנוגדים את החוק סותר את גרעינו העמוק של הרעיון הדמוקרטי וההליך הדמוקרטי. ההליך הדמוקרטי אינו רק שיטת ממשל. הוא מבטא מערכת נורמטיבית ערכית כוללת. פגיעה בהליך זה אגב הפרת חוק חותרת איפוא לא רק תחת שיטת הממשל אלא פוגעת בתשתית המוסרית הערכית המונחת ביסודה. מעשה הפרה כזה נגוע על כן בפגם מוסרי ערכי המגיע כדי קלון. תפיסה זו של מושג הקלון בהקשר לזכות להבחר לכנסת משתלבת עם הוראת החוק הפוסלת מועמדות של אדם שיש במעשיו משום שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".
לסיכום כותבת פרוקצ'ה: "הדופי המוסרי ערכי שבמעשה, פוסל אדם המבקש להרוס את התשתית הדמוקרטית של השלטון, מלהתמודד על הזכות להיבחר כנציגו של אותו שלטון".
בג"ץ דחה את בקשת היועץ המשפטי מני מזוז לקבוע כי העבירות שביצע משה פייגלין בשנת 97 נושאות קלון. מזוז ערער על החלטתו של השופט טירקל שקבע בינואר 05 , כי העבירות אינן נושאות קלון.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי השופטים: ברק, ריבלין, פרוקצ'ה, לוי וגרוניס, קבעו שמאחר וחלפו 7 שנים מאז סיים פייגלין לרצות את עונשו, הוא רשאי להבחר לכנסת, ולקביעת הקלון אין משמעות לענין זה. מדובר בעתירה "תיאורטית", הם קבעו.
כזכור פייגלין הועמד לדין על מחאותיו נגד הסכמי אוסלו במסגרת תנועת 'זו ארצנו'. הוא הורשע בעבירות המרדה, פרסומי המרדה והתקהלות אסורה.
בהחלטה ציינו השופטים ברק ופרוקצ'ה כי למרות שהם דוחים את העתירה, הם רואים במעשיו של פייגלין קלון. השופטת פרוקצ'ה כתבה כי "מדעתי לא שיניתי, כי בהרשעתו של פייגלין בעבירות המרדה ופרסומי המרדה, דבק פגם של קלון וכי מטעם זה הוא היה פסול מלהבחר לכנסת".
עוד כתבה: "מעשה המבקש להכתיב מהלכי שלטון באמצעי המרדה הנוגדים את החוק סותר את גרעינו העמוק של הרעיון הדמוקרטי וההליך הדמוקרטי. ההליך הדמוקרטי אינו רק שיטת ממשל. הוא מבטא מערכת נורמטיבית ערכית כוללת. פגיעה בהליך זה אגב הפרת חוק חותרת איפוא לא רק תחת שיטת הממשל אלא פוגעת בתשתית המוסרית הערכית המונחת ביסודה. מעשה הפרה כזה נגוע על כן בפגם מוסרי ערכי המגיע כדי קלון. תפיסה זו של מושג הקלון בהקשר לזכות להבחר לכנסת משתלבת עם הוראת החוק הפוסלת מועמדות של אדם שיש במעשיו משום שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".
לסיכום כותבת פרוקצ'ה: "הדופי המוסרי ערכי שבמעשה, פוסל אדם המבקש להרוס את התשתית הדמוקרטית של השלטון, מלהתמודד על הזכות להיבחר כנציגו של אותו שלטון".