דניאל פינר, תושב תפוח, הועמד לפני כמה חודשים לדין על ביצוע ירי לא חוקי במהלך העימותים באזור המואסי בגוש קטיף. פינר החזיק ברשותו רובה עוזי השייך לצבא מכיוון ששימש שומר בתפוח, אך לא הייתה לו הרשאה מתאימה להוציא את הנשק מחוץ ליישוב. התביעה טענה כי פינר ירה כמה יריות לעבר אחד הערבים ופגע בו בירכו.
בחקירתו הודה פינר בהחזקת הנשק והירי, אולם טען כי היה זה מעשה של הגנה עצמית. השופטים קיבלו את בקשת המשטרה והאריכו את מעצרו עד תום ההליכים.
בני משפחתו של פינר ועורך דינו, ברוך בן יוסף, נדהמו מפסק הדין החמור. ברור היה כי הוא יורשע בעבירה הנוגעת לאחזקת נשק, הגם שלטענתו לא ידע את ההבדל בין ההרשאה לשאת אותו בתוך הישוב לבין זו שמתירה לשאת נשק מחוץ לישוב.
עו"ד בן יוסף טען כי החוקרים לא ערכו זיהוי לגביו לא במהלך חקירות המשטרה ולא במהלך המשפט. המתלוננים נתנו תיאורים שחלקם דומה לו, אבל אי אפשר להאשימו על בסיס תיאורים אלו. איך אפשר להאשים אדם בלי זיהוי?", תמה בן יוסף.
עוד ציין כי התביעה לא הוכיחה שהערבי נפגע דווקא מירי זה על בסיס בדיקות באליסטיות ובדיקות זיהוי פלילי נוספות. פינר לדבריו ירה באויר לצורך הגנה עצמית. זו העובדה היחידה שברורה. מלבד זאת אין טענות נוספות שהוכחו במשפט. למרות זאת מוסיף עו"ד בן יוסף השופטת פסקה הפוך ממה שעולה מהראיות.
הוא מציין כי בשעה שהתביעה טענה כי לא היו באותה שעה אנשים אחרים נושאי נשק באזור, טענו הערבים כי היה ירי מכל הכיוונים כולל מרובה M-16 . ה'עוזי' שממנו נטען שנורו הכדורים לא הוצג.
בן יוסף אומר כי האוירה הכללית במשפט היא של משפט מגמתי. השופטת לדבריו התעלמה מסתירות בעדויותיהם של הערבים. למשל, העד המרכזי במשפט טען שהוא נכח בזירת האירוע מתחילתו ועד סופו, אך שני חבריו כולל הנפגע המתלונן, טענו כי הוא הגיע רק בסוף האירוע. "השופטת התעלמה מסתירה מדהימה זו", אומר בן יוסף. הוא מציין כי גם לגבי מראה פינר היו עדויות סותרות. אחד העדים טען כי הוא נראה היה לבוש כחרדי והשני טען שלא היה לבוש כיהודי דתי.
גזר הדין של פינר ייקבע בהקדם והמשפחה תערער לעליון.
בני המשפחה נקטו בצעד נוסף במגמה להוכיח כי פינר לא פגע בערבי כנטען כלפיו. הם מספרים:
"הבאנו רופא מומחה בתחום הרפואה המשפטית כדי שיתן חוות דעת משמעותית. הוא הגיש תצהיר ובו קבע שאי אפשר להוכיח מהראיות שלהם שהערבי נפגע כתוצאה מהירי. בתיק היתה חוות דעת מרופא כירורגי שלפיה הפתחים של הכניסה והיציאה היו באותו גודל וסביר להניח שלא מדובר בפגיעת ירי".
בתגובה ביקשה התביעה להביא רופא מחאן יונס שטיפל בו, ובית המשפט הסכים לדחות את הדיון.
בני המשפחה אומרים כי במהלך הדיון התברר שאין המדובר ברופא שטיפל בו אלא רופא כללי המטפל בחולים בחדר מיון. אותו רופא 'העיד' כי הפתחים היו בגדלים שונים. עדות זו עמדה בסתירה לתצהיר של הרופא המומחה. המדינה לדברי בן יוסף לא התייחסה לחוות דעת של הרופא מומחה כאילו היה זה מסמך נטול ערך. יתירה מכך הדרישה הבסיסית להורות על העד להוכיח את מומחיותו בעזרת תעודות לא התבצעה "נראה כאילו השופטת אינה יודעת כלל דיני ראיות", אומר עורך דין בן יוסף.
בחקירתו הודה פינר בהחזקת הנשק והירי, אולם טען כי היה זה מעשה של הגנה עצמית. השופטים קיבלו את בקשת המשטרה והאריכו את מעצרו עד תום ההליכים.
בני משפחתו של פינר ועורך דינו, ברוך בן יוסף, נדהמו מפסק הדין החמור. ברור היה כי הוא יורשע בעבירה הנוגעת לאחזקת נשק, הגם שלטענתו לא ידע את ההבדל בין ההרשאה לשאת אותו בתוך הישוב לבין זו שמתירה לשאת נשק מחוץ לישוב.
עו"ד בן יוסף טען כי החוקרים לא ערכו זיהוי לגביו לא במהלך חקירות המשטרה ולא במהלך המשפט. המתלוננים נתנו תיאורים שחלקם דומה לו, אבל אי אפשר להאשימו על בסיס תיאורים אלו. איך אפשר להאשים אדם בלי זיהוי?", תמה בן יוסף.
עוד ציין כי התביעה לא הוכיחה שהערבי נפגע דווקא מירי זה על בסיס בדיקות באליסטיות ובדיקות זיהוי פלילי נוספות. פינר לדבריו ירה באויר לצורך הגנה עצמית. זו העובדה היחידה שברורה. מלבד זאת אין טענות נוספות שהוכחו במשפט. למרות זאת מוסיף עו"ד בן יוסף השופטת פסקה הפוך ממה שעולה מהראיות.
הוא מציין כי בשעה שהתביעה טענה כי לא היו באותה שעה אנשים אחרים נושאי נשק באזור, טענו הערבים כי היה ירי מכל הכיוונים כולל מרובה M-16 . ה'עוזי' שממנו נטען שנורו הכדורים לא הוצג.
בן יוסף אומר כי האוירה הכללית במשפט היא של משפט מגמתי. השופטת לדבריו התעלמה מסתירות בעדויותיהם של הערבים. למשל, העד המרכזי במשפט טען שהוא נכח בזירת האירוע מתחילתו ועד סופו, אך שני חבריו כולל הנפגע המתלונן, טענו כי הוא הגיע רק בסוף האירוע. "השופטת התעלמה מסתירה מדהימה זו", אומר בן יוסף. הוא מציין כי גם לגבי מראה פינר היו עדויות סותרות. אחד העדים טען כי הוא נראה היה לבוש כחרדי והשני טען שלא היה לבוש כיהודי דתי.
גזר הדין של פינר ייקבע בהקדם והמשפחה תערער לעליון.
בני המשפחה נקטו בצעד נוסף במגמה להוכיח כי פינר לא פגע בערבי כנטען כלפיו. הם מספרים:
"הבאנו רופא מומחה בתחום הרפואה המשפטית כדי שיתן חוות דעת משמעותית. הוא הגיש תצהיר ובו קבע שאי אפשר להוכיח מהראיות שלהם שהערבי נפגע כתוצאה מהירי. בתיק היתה חוות דעת מרופא כירורגי שלפיה הפתחים של הכניסה והיציאה היו באותו גודל וסביר להניח שלא מדובר בפגיעת ירי".
בתגובה ביקשה התביעה להביא רופא מחאן יונס שטיפל בו, ובית המשפט הסכים לדחות את הדיון.
בני המשפחה אומרים כי במהלך הדיון התברר שאין המדובר ברופא שטיפל בו אלא רופא כללי המטפל בחולים בחדר מיון. אותו רופא 'העיד' כי הפתחים היו בגדלים שונים. עדות זו עמדה בסתירה לתצהיר של הרופא המומחה. המדינה לדברי בן יוסף לא התייחסה לחוות דעת של הרופא מומחה כאילו היה זה מסמך נטול ערך. יתירה מכך הדרישה הבסיסית להורות על העד להוכיח את מומחיותו בעזרת תעודות לא התבצעה "נראה כאילו השופטת אינה יודעת כלל דיני ראיות", אומר עורך דין בן יוסף.