חצי שנה אחרי ההתנתקות ראש מנהלת סל"ע יונתן בשיא מסכם התקופה, ואומר לערוץ 7 כי מדובר ב"עבודה קשה סיזיפית". לדבריו, אם היה מתבקש, היה עושה זאת שוב.
יונתן בשיא אומר בראיון לערוץ 7 כי מנהלת סל"ע נבחנת ותיבחן ע"פ מה שעשתה ולא עפ"י מה שאמרה. "אנו עושים לשם שמים ואני מאמין גדול במעשיך יקרבוך ומעשיך ירחיקוך" אומר בשיא לכתבנו אריאל כהנא.
"ככל שהאדם יכול להעיד על עצמו, אין אבן שלא הפכתי, אין שניה שלא הקדשתי למשימה שהיא קשה, כפויית טובה. בכל הצניעות, עשיתי אותה הכי טוב שאני יודע. בודאי שכאשר באים לבקש מאדם לבצע משימה לאומית הוא צריך להיות עז פנים כדי לדחותה. כשאומרים לחייל תסתער והוא יודע שהוא עלול להיהרג, האם הוא עושה חשבון אם טוב לו או לא טוב לו? המדינה זקוקה לכך הוא עושה את זה. כשראש הממשלה בא וביקש, עשיתי את החשבון לא של טובתי האישית, לא לכבודי ולא לכבוד בית אבא, אלא חשבתי שהמשימה היא משימה לאומית וחייבים להענות לה". לדבריו, למרות מה שהוא יודע היום אם היה מתבקש לעשות את המשימה שוב היה נענה בחיוב.
הוא מוסיף כי אסור היה לדחות את ההתנתקות כיון שזו היתה גורמת נזק גדול למתיישבים."איש לא היה עושה הכנות גדולות יותר אלא אנשים היו מתקפדים יותר אומרים יותר היו לא תהיה, והתהליך היה רגרסיבי יותר".
בשיא סוקר את מה שנעשה עם העקורים ומציין כי הסתיימה הכנת תכנית מגורי הקבע לכל הקהילות חוץ מאחת שטרם החליטה "כולם יודעים לאן הם יגיעו, זה מעיד על כך שבלוח זמנים קצר הצלחנו ביחד עם המתיישבים להגיע לתכנית מלאה". למעלה ממיליארד ש"ח פיצויים מתוך 3 מיליארד ₪ , כבר שולמו. בצפון השומרון הגישו 193 משפחות בקשות לפיצויים 193 קיבלו 100 אחוז פיצויים.
ביד חנה היכן שהיו קשיים, אנשים נמצאים על מגרשי הקבע שלהם בינתיים בקרוואנים, עד לבנין בית הקבע.
"הדברים שם במצב מצויין". השבוע לדבריו ייחתם הסכם עם שומריה וכל אנשי עיר האמונה יעברו לשם. "ההסכם סוכם ביום ה' בלילה קרוב לחצות, הועבר לאישור האספה בשומריה, ואני מקווה שהערב (א) יאושר. הטרקטורים עובדים שם יום ולילה כדי להכשיר קרקע לקרוואנים והחל שיפוץ מבנים. אם אתה רוצה לראות קבוצה מאושרת דבר עם זבולון כלפא ודודי רייך. הם מרגישים שהם מגיעים למקום מנוחתם תחת גפנם ותחת תאנתם. אני מקווה שבתוך 10 ימים עיר האמונה תהפוך לנחלת העבר".
בשיא מציין כי באתר שבו בחרו אנשי אלי סיני, בפלמחים, היו קשיים והוצע להם מודל שונה. אנשי אלי סיני ביקשו לשקול אותו במשך השבת. מחר בצהרים נשב עימם ונקווה שתהיה החלטה חיובית. נוכל אז לפרק את המאהל ובתוך כ 6 חודשים אנשים יוכלו להגיע למקום שבו התשתיות מוכנות".
בהתייחסו למצוקת החקלאים אומר בשיא כי חלק מהם המביע היום ענין בקרקע לא החליט אז בזמנו כי הם רוצים לחזור לחקלאות "כרגע יש 100 שרוצים לחזור לחקלאות. הקצינו להם כ 60 מגרשים 40 דונם כל אחד באזור הקיבוץ זיקים כרמיה. עד היום בין 40 ל 50 חקלאים קיבלו קרקע, אך חידוש העבודה תלוי בחקלאי ורוב רובם של החקלאים עוד לא הגישו בקשות לפיצויים עבור חממות בגוש קטיף. התהליך שהוא ארוך לכשלעצמו עוד לא החל לגביהם. לכן עוד אין להם כסף לקנות ציוד. לנו יש כבר כ - 50 מגרשים של 40 דונם עבור החקלאים. כ- 20 מהם כבר התחילו להקים חממות".
180 מהעקורים לדבריו עדיין נמצאים בבתי מלון מתוכם אנשי מושב קטיף. בשיא צופה כי עד סוף פברואר יעברו כולם למקומם במושב אמציה, מלבד המשפחות המיועדות לעבור לעין צורים. בעין צורים היה קושי גדול חורף קשה עם אדמה בוצית. עד סוף מרץ אנו מקווים שיגיעו לעין צורים.
לאבטלת העקורים כמה פנים אומר בשיא, לרבים מהם עדיין אין את הכוח הנפשי לחזור לעבודה. יחד עם זאת, 50% מצאו להם תעסוקה חדשה וצריך לזכור שכל עוד אנשים בבתי מלון הם לא התחילו לחפש עבודה, כי ברור שעד שאדם לא גר במקום קבוע הוא לא מחפש עבודה.
"הבעיה רחוקה מלהיות פתורה אבל בקצב הנוכחי בתוך מספר שבועות גם זו תפתר".
להאזנה לראיון עם יונתן בשיא
שטרנברג: איך טיהור אתני הפך למשימה לאומית?
מי שהיה דובר גוש קטיף ערן שטרנברג אומר כי במכלול, הציון של המינהלת, 'אינו עובר'. צריך לדבריו להשוות כיצד נעשה הגירוש, לעומת אופן הטיפול בעקורים.
דוברו לשעבר של גוש קטיף ערן שטרנברג מגיב על דברי ראש מנהלת סל"ע יונתן בשיא ואומר כי אינו מצליח להבין כיצד "משימת טיהור אתני של חבל ארץ מהיהודים, מעשה אנטישמי, גם אם נעשה מתוך כוונות טובות, יכול להיקרא משימה לאומית".
שטרנברג אומר לכתבנו אריאל כהנא כי הטענות של בשיא לפיהן מי שפנה מראש למינהלת זכה לפתרונות, לא עומדים במבחן המציאות. לדבריו את בשיא יש לשפוט לאור כלל חלקי המשימה "אפשר לומר עד מחר שלגרש אנשים קל וליישב אותם זה קשה, ואנשים לא פנו בזמן. בשורה תחתונה, 'היעילות המדהימה' הלא ישראלית הזו שבה בוצע הגירוש, לעומת השיקום וה'יישוב מחדש', על כל המשמעויות המצמררות של הביטוי, של העקורים, אינו מעניק ציון עובר למינהלת".
צריך לדבריו להתבונן על האופן שבו בוצע הגירוש כאשר ל- 60 אלף חיילים דאגו לדגל על הכובע, למנות אוכל ולאמנים שישעשעו אותם, לשקם ולטלפון, וזאת בהשוואה לטיפול בעקורים. העובדה כי רק חצי שנה מהעקירה מתחילים לראות שהענינים זזים, לאט לאט, מלמדת על הכל, הוא מוסיף.
על טענות בשיא כי המתיישבים לא פנו למינהלת לפני הגירוש והדבר הוביל לעיכוב בפתרונות אומר שטרנברג כי על הבעיות הבטחוניות הצפויות לאחר הגירוש התריעו עוד אז. "אני אישית השתתפתי במסיבת עיתונאים שנערכה במשרד רה"מ ושאלתי את יונתן בשיא מדוע לעבור למשל לשדרות, שהרי ברור שתהיה התגברות ירי של טילי קסאם, לא קיבלתי תשובה".
מוסיף שטרנברג, בקורס שבו אני משתתף באשקלון, יש עקורים מכרמיה, קבוצה בעיקר מהישובים הלא דתיים בגוש ושרבים מהם פנו עוד לפני הגירוש למינהלת. "הם מספרים על תלאותיהם, על הצורך לעזוב שוב את הבית לישון בחדרי מלון אחרי שכבר השתקעו בבתים. הם נעדרים מהקורסים ומורידים להם מדמי האבטלה ו'פקיד בירוקרט במשרד העבודה והרווחה לא יודע למה הם נעדרים'".
גם בניצן ישנם עקורים שפנו למינהלת מראש, אומר שטרנברג. מדובר בקבוצה מבדולח שפנתה לרה"מ ואף נכנסה לקרווילות לפני הגירוש. לעומתם, היתה קבוצה מנוה דקלים שלא פנתה ואף שהתה זמן רב במלון.
"בסופו של דבר הקבוצה מנוה דקלים הצליחה להכניס משפחות שזכאותן הוטלה בספק בגלל מיגבלות דרקוניות בחוק, הרבה יותר מהקבוצה של בדולח. ישנן קבוצות שהבעל מבדולח והאשה מנוה דקלים וההיפך. הקבוצה שפנתה לא הצליחה להכניס אותם, ודרך נוה דקלים הם נכנסו".
לדבריו מי שניסה להסתדר ולא באמצעות המינהלת עוד לפני הגירוש, ייתכן שהכין עצמו נפשית בצורה טובה יותר שמנעה נזק. "את האחריות על עצמי לקחתי ואמרתי שאני גוזר גזירה על עצמי ומדובר לדידי בקידוש השם גדול כשהכנתי את עצמי לכל הנזקים. אך אנשים כן פנו ולא קיבלו תשובות, והעובדה שהיום רק אחרי חצי שנה הדברים זזים היא זו שצריכה להבחן כששופטים את בשיא".
להאזנה לראיון עם ערן שטרנברג
ליאור כלפא ותושבים שגורשו: להמשיך את כהונת יונתן בשיא
נציגים מקהילות גוש קטיף ממשיכים להתנגד להחלפתם של ראש מנהלת סל"ע, יונתן בשיא, ומנכ"ל השיקום, שמואל אבואב.
למרות כל הבעיות הקשות דורשים נציגי המתיישבים משמונה קהילות שונות להאריך את כהונתם של מנכ"ל מנהלת סל"ע יהונתן בשיא ומנכ"ל השיקום, שמואל אבואב.
ליאור כלפא, מנציגי נווה דקלים, אומר כי המכתב הקורא להמשיך את כהונת השניים יצא ע"י אחד עשר נציגים משמונה קהילות שונות, והם בעבר דווקא לא הסכימו לדבר עם בשיא וראו בו 'סמל לכל רע'.
"כבר תקופה מסויימת, חצי שנה לאחר הגירוש, שהמציאות היא לא רק רעה אלא גרועה. המציאות היא לא פשוטה בכלל, ויתרה מזאת השרים למיניהם ומשרדי הממשלה כבר לא לוקחים אחריות", אומר כלפא לערוץ 7, ומבהיר: "דוקא יש שני אנשים במערכת שרואים את המחוייבות שלהם כלפינו והם: יהונתן בשיא ואבוהב".
כלפא מתנגד נחרצות לדרישה להחליפם: "במציאות הזאת שנוצרה, לבוא היום ולהחליף את ראשי המערכת היום, זאת אומרת להנציח את המערכת הזאת, עד שהצלחנו לבנות יחסי עבודה תקינים. לכן ביקשנו להאריך את כהונתו של בשיא".
"לציבור 'הפשוט' שחי בתוכנו קשה להבין את עצם הפנייה לראש הממשלה, אבל כל אלה שנמצאים בקשר עם המשרדים השונים רואים לנכון להמשיך את העבודה איתם בגלל המחוייבות שלהם כלפינו".
כלפא מוסיף ומבהיר כי נציג אחר שייכנס לתפקיד לא יבין את הצרכים ואת הבעיות של העקורים. "בשיא כיום מכיר את הבעיות, למרות שוועדות הזכאות עושות חיים קשים בדרישות שלהם להוכיח את המגורים שלנו בגוש קטיף ואנחנו נאבקים להגיע להתקדמות בנושאים האלה", אומר כלפא.
יונתן בשיא אומר בראיון לערוץ 7 כי מנהלת סל"ע נבחנת ותיבחן ע"פ מה שעשתה ולא עפ"י מה שאמרה. "אנו עושים לשם שמים ואני מאמין גדול במעשיך יקרבוך ומעשיך ירחיקוך" אומר בשיא לכתבנו אריאל כהנא.
"ככל שהאדם יכול להעיד על עצמו, אין אבן שלא הפכתי, אין שניה שלא הקדשתי למשימה שהיא קשה, כפויית טובה. בכל הצניעות, עשיתי אותה הכי טוב שאני יודע. בודאי שכאשר באים לבקש מאדם לבצע משימה לאומית הוא צריך להיות עז פנים כדי לדחותה. כשאומרים לחייל תסתער והוא יודע שהוא עלול להיהרג, האם הוא עושה חשבון אם טוב לו או לא טוב לו? המדינה זקוקה לכך הוא עושה את זה. כשראש הממשלה בא וביקש, עשיתי את החשבון לא של טובתי האישית, לא לכבודי ולא לכבוד בית אבא, אלא חשבתי שהמשימה היא משימה לאומית וחייבים להענות לה". לדבריו, למרות מה שהוא יודע היום אם היה מתבקש לעשות את המשימה שוב היה נענה בחיוב.
הוא מוסיף כי אסור היה לדחות את ההתנתקות כיון שזו היתה גורמת נזק גדול למתיישבים."איש לא היה עושה הכנות גדולות יותר אלא אנשים היו מתקפדים יותר אומרים יותר היו לא תהיה, והתהליך היה רגרסיבי יותר".
בשיא סוקר את מה שנעשה עם העקורים ומציין כי הסתיימה הכנת תכנית מגורי הקבע לכל הקהילות חוץ מאחת שטרם החליטה "כולם יודעים לאן הם יגיעו, זה מעיד על כך שבלוח זמנים קצר הצלחנו ביחד עם המתיישבים להגיע לתכנית מלאה". למעלה ממיליארד ש"ח פיצויים מתוך 3 מיליארד ₪ , כבר שולמו. בצפון השומרון הגישו 193 משפחות בקשות לפיצויים 193 קיבלו 100 אחוז פיצויים.
ביד חנה היכן שהיו קשיים, אנשים נמצאים על מגרשי הקבע שלהם בינתיים בקרוואנים, עד לבנין בית הקבע.
"הדברים שם במצב מצויין". השבוע לדבריו ייחתם הסכם עם שומריה וכל אנשי עיר האמונה יעברו לשם. "ההסכם סוכם ביום ה' בלילה קרוב לחצות, הועבר לאישור האספה בשומריה, ואני מקווה שהערב (א) יאושר. הטרקטורים עובדים שם יום ולילה כדי להכשיר קרקע לקרוואנים והחל שיפוץ מבנים. אם אתה רוצה לראות קבוצה מאושרת דבר עם זבולון כלפא ודודי רייך. הם מרגישים שהם מגיעים למקום מנוחתם תחת גפנם ותחת תאנתם. אני מקווה שבתוך 10 ימים עיר האמונה תהפוך לנחלת העבר".
בשיא מציין כי באתר שבו בחרו אנשי אלי סיני, בפלמחים, היו קשיים והוצע להם מודל שונה. אנשי אלי סיני ביקשו לשקול אותו במשך השבת. מחר בצהרים נשב עימם ונקווה שתהיה החלטה חיובית. נוכל אז לפרק את המאהל ובתוך כ 6 חודשים אנשים יוכלו להגיע למקום שבו התשתיות מוכנות".
בהתייחסו למצוקת החקלאים אומר בשיא כי חלק מהם המביע היום ענין בקרקע לא החליט אז בזמנו כי הם רוצים לחזור לחקלאות "כרגע יש 100 שרוצים לחזור לחקלאות. הקצינו להם כ 60 מגרשים 40 דונם כל אחד באזור הקיבוץ זיקים כרמיה. עד היום בין 40 ל 50 חקלאים קיבלו קרקע, אך חידוש העבודה תלוי בחקלאי ורוב רובם של החקלאים עוד לא הגישו בקשות לפיצויים עבור חממות בגוש קטיף. התהליך שהוא ארוך לכשלעצמו עוד לא החל לגביהם. לכן עוד אין להם כסף לקנות ציוד. לנו יש כבר כ - 50 מגרשים של 40 דונם עבור החקלאים. כ- 20 מהם כבר התחילו להקים חממות".
180 מהעקורים לדבריו עדיין נמצאים בבתי מלון מתוכם אנשי מושב קטיף. בשיא צופה כי עד סוף פברואר יעברו כולם למקומם במושב אמציה, מלבד המשפחות המיועדות לעבור לעין צורים. בעין צורים היה קושי גדול חורף קשה עם אדמה בוצית. עד סוף מרץ אנו מקווים שיגיעו לעין צורים.
לאבטלת העקורים כמה פנים אומר בשיא, לרבים מהם עדיין אין את הכוח הנפשי לחזור לעבודה. יחד עם זאת, 50% מצאו להם תעסוקה חדשה וצריך לזכור שכל עוד אנשים בבתי מלון הם לא התחילו לחפש עבודה, כי ברור שעד שאדם לא גר במקום קבוע הוא לא מחפש עבודה.
"הבעיה רחוקה מלהיות פתורה אבל בקצב הנוכחי בתוך מספר שבועות גם זו תפתר".
להאזנה לראיון עם יונתן בשיא
שטרנברג: איך טיהור אתני הפך למשימה לאומית?
מי שהיה דובר גוש קטיף ערן שטרנברג אומר כי במכלול, הציון של המינהלת, 'אינו עובר'. צריך לדבריו להשוות כיצד נעשה הגירוש, לעומת אופן הטיפול בעקורים.
דוברו לשעבר של גוש קטיף ערן שטרנברג מגיב על דברי ראש מנהלת סל"ע יונתן בשיא ואומר כי אינו מצליח להבין כיצד "משימת טיהור אתני של חבל ארץ מהיהודים, מעשה אנטישמי, גם אם נעשה מתוך כוונות טובות, יכול להיקרא משימה לאומית".
שטרנברג אומר לכתבנו אריאל כהנא כי הטענות של בשיא לפיהן מי שפנה מראש למינהלת זכה לפתרונות, לא עומדים במבחן המציאות. לדבריו את בשיא יש לשפוט לאור כלל חלקי המשימה "אפשר לומר עד מחר שלגרש אנשים קל וליישב אותם זה קשה, ואנשים לא פנו בזמן. בשורה תחתונה, 'היעילות המדהימה' הלא ישראלית הזו שבה בוצע הגירוש, לעומת השיקום וה'יישוב מחדש', על כל המשמעויות המצמררות של הביטוי, של העקורים, אינו מעניק ציון עובר למינהלת".
צריך לדבריו להתבונן על האופן שבו בוצע הגירוש כאשר ל- 60 אלף חיילים דאגו לדגל על הכובע, למנות אוכל ולאמנים שישעשעו אותם, לשקם ולטלפון, וזאת בהשוואה לטיפול בעקורים. העובדה כי רק חצי שנה מהעקירה מתחילים לראות שהענינים זזים, לאט לאט, מלמדת על הכל, הוא מוסיף.
על טענות בשיא כי המתיישבים לא פנו למינהלת לפני הגירוש והדבר הוביל לעיכוב בפתרונות אומר שטרנברג כי על הבעיות הבטחוניות הצפויות לאחר הגירוש התריעו עוד אז. "אני אישית השתתפתי במסיבת עיתונאים שנערכה במשרד רה"מ ושאלתי את יונתן בשיא מדוע לעבור למשל לשדרות, שהרי ברור שתהיה התגברות ירי של טילי קסאם, לא קיבלתי תשובה".
מוסיף שטרנברג, בקורס שבו אני משתתף באשקלון, יש עקורים מכרמיה, קבוצה בעיקר מהישובים הלא דתיים בגוש ושרבים מהם פנו עוד לפני הגירוש למינהלת. "הם מספרים על תלאותיהם, על הצורך לעזוב שוב את הבית לישון בחדרי מלון אחרי שכבר השתקעו בבתים. הם נעדרים מהקורסים ומורידים להם מדמי האבטלה ו'פקיד בירוקרט במשרד העבודה והרווחה לא יודע למה הם נעדרים'".
גם בניצן ישנם עקורים שפנו למינהלת מראש, אומר שטרנברג. מדובר בקבוצה מבדולח שפנתה לרה"מ ואף נכנסה לקרווילות לפני הגירוש. לעומתם, היתה קבוצה מנוה דקלים שלא פנתה ואף שהתה זמן רב במלון.
"בסופו של דבר הקבוצה מנוה דקלים הצליחה להכניס משפחות שזכאותן הוטלה בספק בגלל מיגבלות דרקוניות בחוק, הרבה יותר מהקבוצה של בדולח. ישנן קבוצות שהבעל מבדולח והאשה מנוה דקלים וההיפך. הקבוצה שפנתה לא הצליחה להכניס אותם, ודרך נוה דקלים הם נכנסו".
לדבריו מי שניסה להסתדר ולא באמצעות המינהלת עוד לפני הגירוש, ייתכן שהכין עצמו נפשית בצורה טובה יותר שמנעה נזק. "את האחריות על עצמי לקחתי ואמרתי שאני גוזר גזירה על עצמי ומדובר לדידי בקידוש השם גדול כשהכנתי את עצמי לכל הנזקים. אך אנשים כן פנו ולא קיבלו תשובות, והעובדה שהיום רק אחרי חצי שנה הדברים זזים היא זו שצריכה להבחן כששופטים את בשיא".
להאזנה לראיון עם ערן שטרנברג
ליאור כלפא ותושבים שגורשו: להמשיך את כהונת יונתן בשיא
נציגים מקהילות גוש קטיף ממשיכים להתנגד להחלפתם של ראש מנהלת סל"ע, יונתן בשיא, ומנכ"ל השיקום, שמואל אבואב.
למרות כל הבעיות הקשות דורשים נציגי המתיישבים משמונה קהילות שונות להאריך את כהונתם של מנכ"ל מנהלת סל"ע יהונתן בשיא ומנכ"ל השיקום, שמואל אבואב.
ליאור כלפא, מנציגי נווה דקלים, אומר כי המכתב הקורא להמשיך את כהונת השניים יצא ע"י אחד עשר נציגים משמונה קהילות שונות, והם בעבר דווקא לא הסכימו לדבר עם בשיא וראו בו 'סמל לכל רע'.
"כבר תקופה מסויימת, חצי שנה לאחר הגירוש, שהמציאות היא לא רק רעה אלא גרועה. המציאות היא לא פשוטה בכלל, ויתרה מזאת השרים למיניהם ומשרדי הממשלה כבר לא לוקחים אחריות", אומר כלפא לערוץ 7, ומבהיר: "דוקא יש שני אנשים במערכת שרואים את המחוייבות שלהם כלפינו והם: יהונתן בשיא ואבוהב".
כלפא מתנגד נחרצות לדרישה להחליפם: "במציאות הזאת שנוצרה, לבוא היום ולהחליף את ראשי המערכת היום, זאת אומרת להנציח את המערכת הזאת, עד שהצלחנו לבנות יחסי עבודה תקינים. לכן ביקשנו להאריך את כהונתו של בשיא".
"לציבור 'הפשוט' שחי בתוכנו קשה להבין את עצם הפנייה לראש הממשלה, אבל כל אלה שנמצאים בקשר עם המשרדים השונים רואים לנכון להמשיך את העבודה איתם בגלל המחוייבות שלהם כלפינו".
כלפא מוסיף ומבהיר כי נציג אחר שייכנס לתפקיד לא יבין את הצרכים ואת הבעיות של העקורים. "בשיא כיום מכיר את הבעיות, למרות שוועדות הזכאות עושות חיים קשים בדרישות שלהם להוכיח את המגורים שלנו בגוש קטיף ואנחנו נאבקים להגיע להתקדמות בנושאים האלה", אומר כלפא.