בדיון מיוחד בפגרה על נוסח החוקה שהתגבש בועדת החוקה אמר אולמרט כי בכוונתו להציג בפני הכנסת הבאה "הצעה מקיפה לתיקון העיוותים וייצוב המערכת השילטונית. כינון חוקה ושינוי שיטת הממשל בכנסת ה17 הם יעדים אפשריים. יש לעשות זאת בהסכמה רחבה ככל הניתן כדי לשמר הקונצנזוס. לשמר את האחדות הלאומית. הגיע הזמן לבסס את המהויות היהודיות והדמוקרטיות של מדינת ישראל".

קודם לאולמרט דיבר יו"ר ועדת החוקה מיכאל איתן, שגיבש נוסח חוקה בועדה שבראשותו בשלוש השנים האחרונות. איתן הביע תקווה שהחוקה שגיבש תאושר בעוד שנה במשאל עם.

במליאת הכנסת מתקיים הערב דיון מיוחד בפגרה, לרגל יום הולדתה ה-57 של הכנסת. במרכז סדר היום דיון על הצעה לנוסח חוקה שהתגבש בועדת החוקה של הכנסת, בראשות היו"ר מיכאל איתן.

כתבנו אריאל כהנא דיווח כי הדיון מתקיים במעמד נשיא המדינה משה קצב ונשיא בית המשפט העליון אהרון ברק. מ"מ ראש הממשלה אולמרט ויו"ר האופוזיציה נתניהו ישאו נאומים. בסיום הדיון יצביעו הח"כים, הצבעה סמלית, על תוכן הדיון אך לא יתבקשו לאשר או לדחות את נוסח החוקה שהתגבש בועדה של איתן. הסיבה לכך היא שבשל הקדמת הבחירות לא השלימה ועדת החוקה את ניסוח טיוטת החוקה ולא הצביעה בקריאה ראשונה על הצעת החוקה. מסיבה זו גם לא תחול רציפות אוטומטית על נוסח החוקה שהתגבש בדיונים עד כה אלא אם כן בכנסת הבאה יימצא רוב שיחיל אותה.


יו"ד הכנסת, רובי רבלין, שהיה בין הדוחפים לגיבוש החוקה יזהיר בנאומו במליאה מפני ייחוס משמעות גדולה מידי לגיבוש חוקה, אם וכאשר יושלם ההליך.

"הרחק מהכותרות הצהובות; הרחק מכל הפרשיות שהכתימו את הכנסת ה16; הרחק מגבולותיו הצרים של הקשב הציבורי, יושבת קבוצה של חברי כנסת ומלומדי משפט, ועושה היסטוריה. בזכות הקבוצה החרוצה הזו, בראשות היו"ר ח"כ מיכאל איתן, עוד תיזכר הכנסת ה - 16 לטובה, בדברי ימי הדמוקרטיה הישראלית".

ריבלין מבהיר עם זאת, כי אינו רואה בגיבוש חוקה מתכון להשכנת שלווה ורוגע בחברה הישראלית:

"רבים מייחסים לחוקה כוח כמעט מיסטי להביא את המחלוקות הבסיסיות, הקורעות לא רק את החברה הישראלית, אלא את התנועה הציונית ואף את העם היהודי כבר דורות על דורות, לידי הכרעה. יש המאמינים כי חוקה היא מילת קסם, שבכוחה להפוך באחת את מדינת ישראל ממדינה מסוכסכת, מפולגת, שאיננה מסוגלת להגדיר את עצמה בפרמטרים הבסיסיים ביותר, לגן-עדן סקנדינבי, שבו הכול ברור, כל הערכים מסודרים בסדר הירארכי ידוע ומקובל, הנרטיב הלאומי אינו נתון במחלוקת ושלום ושלווה שורים בכול".

הוא מוסיף כי את הבטחות השלווה מכינון חוקה שיווקו גורמים שונים "באגרסיביות רבה" "לציבור הישראלי המותש", זאת תוך השקעת "מיליונים בקמפיינים ציבוריים יקרים".

ריבלין מחריף את דבריו ואומר כי "גם החוקה (כמו השלום, כמו השואה, כמו העם היהודי), הפכה לתעשייה משגשגת, המפרנסת רבים". משום כך, הוא טוען, "חשובים כל-כך המעשה ההיסטורי שנעשה היום, כאן, בכנסת והעבודה הרבה שנעשתה עד היום, על ידי ועדת החוקה של הכנסת".

לדבריו, "לעולם אין ולא תהיה, הכרעה סופית, המסיימת את כל המחלוקות, שאין אחריה הרהור וערעור. אלו מהותם של החיים הדמוקרטיים. וכאן בדיוק טמונה, כמובן, גם הסכנה הגדולה שבחוקה כתובה (בכל חוקה אנושית כתובה), כזו המנציחה ומקדשת ערכים שאולי יפים לשעתם, אך תוקפם החברתי, המוסרי, עלול לפוג לאחר זמן".

"מי שסבור כי ניתן בכלל לכנס ערכי יסוד מוסכמים אל תוך חוקה כתובה ולפתור בכך, אחת ולתמיד, את המחלוקות הערכיות הקורעות את החברה הישראלית - שיתעורר מן האשליה" אומר עוד ריבלין, "זו, לדעתי, איננה צריכה להיות תכליתה של חוקה; בוודאי לא של חוקה ישראלית".

"בית המשפט העליון, שיופקד על פרשנותה של החוקה הישראלית הכתובה, אם וכאשר תיכונן, יעמוד בדיוק כמו היום, מול אותן שאלות ערכיות וייגרר, בדיוק כמו היום, אל תוך המחלוקות החברתיות (וממילא גם הפוליטיות) של העתיד ויש לי יסוד להניח, שמחלוקות אלו לא תהיינה שונות בהרבה, מאלו הידועות לנו כיום. המחלוקות של היום פשוט 'יעלו קומה': במקום להתווכח אם זכות פלונית היא חוקתית, אם לאו, נתווכח כיצד יש לפרש את הזכות שעוגנה בחוקה ועד היכן משתרעת הזכות החוקתית המעוגנת".

את דבריו מסכם ריבלין וקובע כי "מי שמצפה שהשיח החוקתי יהפוך ולו לרגע אחד לפשוט יותר, ברור יותר, מכפי שהוא היום, מוזמן להתפכח מן האשליה. עוד בטרם נתכוננה בכלל חוקה כתובה - יש מי שעמל כבר על בנייתה של הקומה הנורמטיבית הנוספת, זו שתהיה מעל החוקה הכתובה, הגלויה, המסורה לעם. אם חשבתם שהחוקה הכתובה תהיה חזות הכול – טעיתם".

להצעתה של החוקה המוצגת היום מביע התנגדות יו"ר המפד"ל ומס' 2 ברשימה המאוחדת איחוד לאומי מפד"ל, ח"כ זבולון אורלב. הצעת החוקה, הוא אומר "תוציא את הנשמה מהמדינה". ההצעה לדבריו משאירה את הפרק היהודי והדתי כ'סרח עודף' במקום לפתוח בו, ומקנה לגיטימיות להפרדת הדת מן המדינה ע"י הצגת חלופות שיש בהן משום פגיעה אנושה ביחסי דת ומדינה "המפד"ל רואה ערך חשוב בהדברות ובהסכמה, כדי לבצר מחדש את יחסי דת ומדינה שנשחקו מאוד בגלל הבג"צ ובגלל קריסת הסטטוס קוו", אומר אורלב.