יער גוש קטיף ניטע היום ליד קיבוץ כיסופים. כ 1800 משפחות ממגורשי הגוש, נטעו עץ לכל משפחה. יו"ר המזכירות של נוה דקלים, המתגוררים בניצן, חגית ירון מכנה את היער שניטע: "ממשיכים לנטוע, ממשיכים לצמוח".
בראיון ליומן הצהרים של ערוץ 7 תיארה ירון את הנטיעות שבוצעו בשיתוף הקרן הקיימת לישראל וקרן 'למען אחינו', כמהלך 'פנימי', למגורשים בלבד. "יש משהו קשה בכל הפירוד הזה, ואנחנו מרגישים כל הזמן שאנו רוצים להיפגש בינינו לבין עצמנו, באירוע פנימי. המקום המיועד לנטיעת היער הוא קטן, ולא יאפשר אירוע המוני. האמירה שאנו רוצים להוציא מכאן היא שאנו נמשיך להיות בכיסופים, וממחסום כיסופים לעבר הבית שלנו בנווה דקלים".
ירון מסבירה מדוע הם אינם מעוניינים בפוליטיקאים בנטיעות. "אנו חשים שיש אמירות פוליטיות וגזירות קופונים על הגב שלנו, אנחנו רוצים לראות את הפוליטיקאים עושים למען הקהילות, ולא רק מדברים, ולכן אני לא רוצה לראות פוליטיקאים בטקס שלנו".
"כעת מנווה דקלים יש 230 משפחות בניצן, וקבוצה נוספת שמיועדת להגיע לעין צורים. לפי מה שנראה כעת, ישוב הקבע יפוצל, נווה דקלים שבניצן עובר כעת תהליך בירור אידיאולוגי כאשר חלק רוצים להישאר בניצן, וחלק רוצים להניף את דגל ההתיישבות בחבל לכיש. אנו מתגוררים כעת בקראווילות שהן אמנם קטנות, אך טובות יותר מחדר במלון. אך אינן מותאמות למשפחה דתית כאשר אין מקום אפילו לשולחן לשבת".
בתשובה לשאלת המראיין יגאל שוק האם הם כבר קיבלו את הפיצויים, השיבה ירון כי הגיעה מקדמה אך לא הכספים עצמם, "חלק קיבלו את הפיצויים, חלק את המקדמה וחלק אף לא מקדמה. אחוז האבטלה הוא מאוד גבוה". ירון מפרטת עוד מהקשיים שהתושבים חווים: חלק מהריהוט לא נכנס אל תוך הקרווילות דבר שאילץ חלק מהתושבים לרכוש ריהוט חדש בכסף רב. "אני יודעת שחלק מהמשפחות ייתקלו בקשיים בבנית בתי קבע כי לא ישאר להם כסף". היא מוסיפה כי בעיקר מטרידה אותם התחושה כי "מגוש יצרני", הם הפכו לתלויי חסדים וקיצבאות.
על הקושי הנפשי נוספות שאלות נוקבות אומרת ירון. "מה מקומנו במדינה ומה יחסנו לשלטון, כאשר לאחר הגרוש מעמונה אנו רואים נכוחה עוד יותר. על אלו נוספות שאלות אמוניות רבות. הנוער שלנו, כדרכו של נוער הרואה בדרך כלל בצבעי שחור לבן, מתקשה לראות את הגוונים האפורים".
להאזנה לראיון
בראיון ליומן הצהרים של ערוץ 7 תיארה ירון את הנטיעות שבוצעו בשיתוף הקרן הקיימת לישראל וקרן 'למען אחינו', כמהלך 'פנימי', למגורשים בלבד. "יש משהו קשה בכל הפירוד הזה, ואנחנו מרגישים כל הזמן שאנו רוצים להיפגש בינינו לבין עצמנו, באירוע פנימי. המקום המיועד לנטיעת היער הוא קטן, ולא יאפשר אירוע המוני. האמירה שאנו רוצים להוציא מכאן היא שאנו נמשיך להיות בכיסופים, וממחסום כיסופים לעבר הבית שלנו בנווה דקלים".
ירון מסבירה מדוע הם אינם מעוניינים בפוליטיקאים בנטיעות. "אנו חשים שיש אמירות פוליטיות וגזירות קופונים על הגב שלנו, אנחנו רוצים לראות את הפוליטיקאים עושים למען הקהילות, ולא רק מדברים, ולכן אני לא רוצה לראות פוליטיקאים בטקס שלנו".
"כעת מנווה דקלים יש 230 משפחות בניצן, וקבוצה נוספת שמיועדת להגיע לעין צורים. לפי מה שנראה כעת, ישוב הקבע יפוצל, נווה דקלים שבניצן עובר כעת תהליך בירור אידיאולוגי כאשר חלק רוצים להישאר בניצן, וחלק רוצים להניף את דגל ההתיישבות בחבל לכיש. אנו מתגוררים כעת בקראווילות שהן אמנם קטנות, אך טובות יותר מחדר במלון. אך אינן מותאמות למשפחה דתית כאשר אין מקום אפילו לשולחן לשבת".
בתשובה לשאלת המראיין יגאל שוק האם הם כבר קיבלו את הפיצויים, השיבה ירון כי הגיעה מקדמה אך לא הכספים עצמם, "חלק קיבלו את הפיצויים, חלק את המקדמה וחלק אף לא מקדמה. אחוז האבטלה הוא מאוד גבוה". ירון מפרטת עוד מהקשיים שהתושבים חווים: חלק מהריהוט לא נכנס אל תוך הקרווילות דבר שאילץ חלק מהתושבים לרכוש ריהוט חדש בכסף רב. "אני יודעת שחלק מהמשפחות ייתקלו בקשיים בבנית בתי קבע כי לא ישאר להם כסף". היא מוסיפה כי בעיקר מטרידה אותם התחושה כי "מגוש יצרני", הם הפכו לתלויי חסדים וקיצבאות.
על הקושי הנפשי נוספות שאלות נוקבות אומרת ירון. "מה מקומנו במדינה ומה יחסנו לשלטון, כאשר לאחר הגרוש מעמונה אנו רואים נכוחה עוד יותר. על אלו נוספות שאלות אמוניות רבות. הנוער שלנו, כדרכו של נוער הרואה בדרך כלל בצבעי שחור לבן, מתקשה לראות את הגוונים האפורים".
להאזנה לראיון