יו"ר האיחוד הלאומי בני אלון אומר על הצעת החוקה כי בשל 'הזנחה' של המחוקקים ניתנה לשופט אהרון ברק "במה חופשית" לפרש את חוקי היסוד כמעין מהפכה חוקתית. אלון מוסיף כי בהצעת החוקה הכנסת צריכה לקבוע ובגלוי כי אינה שומטת תחת ידה את הסמכות לחוקק "ולא ניתן לשום גורם אחר סמכות לבטל חוק שמחוקקים הנבחרים". לדבריו, כפי שבארה"ב מלווה בחירת שופט לבית המשפט העליון בתהליך שהציבור כולו נוטל בו חלק "אנחנו לא יכולים לחיות במחתרת בסוגיה זו".

נושא זה של יחסי בית המשפט והכנסת הוא הנושא הרגיש ביותר שעליו צריך לתת את הדעת אומר אלון.

נושא נוסף אותו העלה אלון בנאומו הוא סוגיית הגבולות והחוקה. "חברי כנסת רבים מהמפלגות הדתיות התנגדו לחוקה בזמנו, ביחס לתורה כחוקתו של העם היהודי לחוקה של המדינה. בהם היה גם חבר כנסת בכנסת הראשונה אורי צבי גרינברג שאמר בנאום שלא תהיה חוקה כל עוד למדינה שלנו אין את הגבולות. מדינה שיש לה גבולות ויודעת מהם גבולותיה, קובעת לה גם כסעיף מסוים בחוקה את הענין הזה. אני חש תחושה קשה בימים אלה שיש אנשים שאצה להם הדרך לקבוע גם בחוסר אחריות ממלכתית בטחונית את גבולות המדינה. אצה להם הדרך לקבוע חוקה גם במחיר של חוסר אחריות הסטורי של חזון קיבוץ הגלויות.

העובדה שעד היום אין חוקה היא משום שעם ישראל התקבץ מגלויותיו וכל גלות שהגיעה לכאן הטביעה את אופיה המיוחד בלי להרגיש נחותה ובלי להיות דיירת משנה".

אלון מציין את הפזורה הגדולה מברה"מ לשעבר, שהגיעה ב 10 שנים אחרונות והיא בעלת השפעה פוליטית אדירה, וכן את זו שהגיעה ממרוקו ומכל מקום ומקום. "זהו הבית היחיד שנותן ייצוג של אמת לעם ישראל האמיתי. לא אוליגרכיה, לא קבוצה מלומדת שמשחקת את משחק השקיפות, אלא ייצוג של אמת. לי יש תחושה קשה שיש היום הרבה אנשים שרוצים למהר להחליט מהו הישראלי. הם חוששים אולי משינויים דמוגרפיים, אולי מדברים אחרים".

לדבריו החלטות כאלה אינן יכולות להעשות "מבלי להקשיב למשמעות ההסטורית החזונית של עם מיוחד, עם הנצח". אין המדובר ב"עם חדש" אלא ב"עם מיוחד שמתקבץ לגלויותיו ונותן לכל בניו לשוב ולהשפיע בלי לחוש כאן כזרים או ככאלה שהגיעו אחרי שהכל כבר נקבע ואין להם יותר יכולת לשנות. יש להזהר שלא נקבע חוקה שתהווה מכשול לקיבוץ גלויות אמיתי".