התמונות המוכרות מרחבי העולם של אנשים מיואשים הסובבים את בתיהם החרבים לאחר רעידת אדמה, מנסים להציל קרובים ורכוש, עשוי להעלם בעתיד מהעולם. זאת באמצעות מימצאיו של מחקר חדש מבית היוצר של המחלקה לפיסיקה באוניברסיטת בר אילן.
מדובר במחקר שבו חושף פרופ' שלמה הבלין כי רעידות האדמה יוצרות תבניות סטטיסטיות שבעזרתן ניתן יהיה לשפר את יכולת החיזוי של רעידות נוספות.
פרופ' הבלין וצוותו פיתחו תוך שימוש בתורת הכיול (scaling theory) מהפיסיקה הסטטיסטית, פונקציה מתימטית, המנסה לתאר את הסטטיסטיקה של מרווחי הזמן בין רעידות האדמה הקודמות בעלות עוצמה קרובה ובאותו מקום. "הזכרון" מתבטא בכך שאם יש מרווח זמן קצר מהממוצע בין רעידות אדמה באזור מסיום, יש סיכוי גבוה שרעידת אדמה הבאה תתרחש אף היא בתוך פרק זמן קצר מהממוצע.
אם מרווח הזמן בין שתי רעידות האדמה שהתרחשו במקום מסוים גדול מהממוצע, מרווח הזמן עד לרעידת האדמה הבאה, יהיה אף הוא גדול מהממוצע. אפקט זכרון זה עשוי לסייע בהבנה של הופעת מקבצי רעידות אדמה חזקות כמו אלה שהתרחשו באסיה ואף מסביר את ההמתנה הארוכה יחסית לרעידת האדמה הגדולה הבאה בטוקיו ובסן פרנסיסקו.
פרופ' הבלין וצוותו ניתחו את הנתונים הסטטיסטיים ההסטוריים של הופעות חוזרות ונשנות של רעידות אדמה מעל עוצמות מסיומות (מ 2 עד 5.5 בסולם ריכטר). הם השתמשו בנתונים שנאספו מרישומי הפעילות הסייסמית באתרים פעילים ברחבי העולם, לרבות קליפורניה יפן וניו זילנד.
"זו הפעם הראשונה שבה נתגלה זכרון בהופעה של רעידות אדמה. מה שאנו רואים כעת באסיה יכול להיות סימן להתרחשות מקבץ רעידות אדמה גדולות" הסביר הבלין.
מדובר במחקר שבו חושף פרופ' שלמה הבלין כי רעידות האדמה יוצרות תבניות סטטיסטיות שבעזרתן ניתן יהיה לשפר את יכולת החיזוי של רעידות נוספות.
פרופ' הבלין וצוותו פיתחו תוך שימוש בתורת הכיול (scaling theory) מהפיסיקה הסטטיסטית, פונקציה מתימטית, המנסה לתאר את הסטטיסטיקה של מרווחי הזמן בין רעידות האדמה הקודמות בעלות עוצמה קרובה ובאותו מקום. "הזכרון" מתבטא בכך שאם יש מרווח זמן קצר מהממוצע בין רעידות אדמה באזור מסיום, יש סיכוי גבוה שרעידת אדמה הבאה תתרחש אף היא בתוך פרק זמן קצר מהממוצע.
אם מרווח הזמן בין שתי רעידות האדמה שהתרחשו במקום מסוים גדול מהממוצע, מרווח הזמן עד לרעידת האדמה הבאה, יהיה אף הוא גדול מהממוצע. אפקט זכרון זה עשוי לסייע בהבנה של הופעת מקבצי רעידות אדמה חזקות כמו אלה שהתרחשו באסיה ואף מסביר את ההמתנה הארוכה יחסית לרעידת האדמה הגדולה הבאה בטוקיו ובסן פרנסיסקו.
פרופ' הבלין וצוותו ניתחו את הנתונים הסטטיסטיים ההסטוריים של הופעות חוזרות ונשנות של רעידות אדמה מעל עוצמות מסיומות (מ 2 עד 5.5 בסולם ריכטר). הם השתמשו בנתונים שנאספו מרישומי הפעילות הסייסמית באתרים פעילים ברחבי העולם, לרבות קליפורניה יפן וניו זילנד.
"זו הפעם הראשונה שבה נתגלה זכרון בהופעה של רעידות אדמה. מה שאנו רואים כעת באסיה יכול להיות סימן להתרחשות מקבץ רעידות אדמה גדולות" הסביר הבלין.