מחקר ישראלי אמריקני קובע שהפחתת המהירות המקסימלית המותרת והפעלת מצלמות מהירוּת היו מורידות את הקטל בכבישי ארה"ב ב-25% או יותר. המחקר התפרסם בכתב העת האמריקני היוקרתי לרפואה מונעת The American Journal of Preventive Medicine.
עורכי המחקר ממליצים על ניסוי רחב היקף בהפעלת מצלמות מהירות בארה"ב, לאחר שעלייה קטנה בגבול המהירות המותרת גרמה למספר הרוגים שנתי קבוע של יותר מ-42 אלף איש בכבישים בשנות התשעים. המלצה זו, הם אומרים, חלה גם לגבי ישראל שנכשלה בהפחתת הקטל בכבישים בחמש-עשרה השנים האחרונות.
המחקר בוצע בראשות פרופ' אליהו ריכטר מהאוניברסיטה העברית בירושלים, בשיתוף המרכז למניעת פציעות בביה"ס לבריאות הציבור ולרפואה קהילתית של האוניברסיטה העברית והדסה; המחלקה לניתוח והמרכז לטיפול בטראומה בביה"ח האוניברסיטאי הדסה; ביה"ס לבריאות הציבור של אוניברסיטת אילינוי.
המחקר התבסס על נתונים לפיהם מספר ההרוגים בתאונות דרכים פחת בארה"ב ובבריטניה בשנים 1999-1990. החוקרים ניסו להסביר מדוע בארה"ב הירידה בשיעור ההרוגים מתאונות דרכים עמדה על 6.5% בלבד בעוד שבבריטניה פחת מספרם ב-33.9% ויותר בשנים האחרונות.
בארה"ב כמעט שלא נעשה שימוש במצלמות מהירות לאיתור ולמניעה של נסיעה במהירות מופרזת. בבריטניה הותקנו מצלמות מהירות, כיכרות תנועה ושאר אמצעים. גם במדינות אחרות שעשו שימוש במצלמות אלו, כמו אוסטרליה וצרפת, ניכרה ירידה של ממש במספר ההרוגים בכבישים.
שבדיה ודנמרק שהפחיתו את המהירות המרבית המותרת דיווחו על ירידה בתאונות דרכים קטלניות, בשבדיה בשיעור של 21% ובדנמרק בשיעור של 24%.
לדברי החוקרים, ההתקנה של מצלמות מהירות בבריטניה מסבירה באופן מובהק את הירידה במספר הנפגעים ושוללת בתוך כך מגוון של גורמים אחרים לפער בין ארה"ב לבריטניה, כולל העדפה לרכבי ספורט, שימוש בחגורות בטיחות ורמת הטיפול בהגשת עזרה ראשונה.
בשנת 1995, לאחר ביטול הגבלת המהירות הלאומית בארה"ב, 32 מדינות העלו את המהירות המקסימלית המותרת בגבולותיהן. כתוצאה מכך עלה מספר ההרוגים בכבישים בין עירוניים ב-15% (500-450 מקרי מוות בשנה). עד 2003 רוב מדינות ארה"ב העלו את המהירות המקסימלית ל-75 מייל לשעה (120.7 קמ"ש) מה שגרם לעלייה שנתית של 38% במספר ההרוגים (780 מקרי מוות נוספים בשנה).
בישראל, שיעור המוות בכבישים גדל ב-15% לאחר שהמהירות המקסימלית המותרת הועלתה מ-90 קמ"ש ל-100 קמ"ש בשלושה כבישים בין עירוניים ב-1993 וההשפעה נמשכת. החוקרים סבורים שכל עיכוב בהכנסת מצלמות מהירות בישראל עלול לגבות את מחיר חייהם של 100 עד 200 איש בכל שנה.
המחקר קובע כי איתור ומניעה של מהירות מופרזת יפחית משמעותית את מספר ההרוגים כתוצאה מנהיגה תחת השפעת אלכוהול (17 אלף מקרי מוות בשנה) שמובילה לנהיגה במהירות מופרזת.
אם הייתה ארה"ב מאמצת את מדיניות הגבלת המהירות כפי שנהגה בריטניה במהלך שנות ה-90, קבעו החוקרים, ולא מעלה את המהירות המקסימלית המותרת – היו נחסכים, לכל הפחות, בין 10,000-6,500 מקרי מוות בכל שנה (16-25%) מספר הרוגים גבוה פי חמישה מזה של אסון התאומים.