מתשובת המדינה לבג"ץ, במסגרת עתירת התנועה לאיכות השלטון אשר דרשה לפטר את השר צחי הנגבי על רקע חשדות למינויים פוליטיים, עולה כי לא ניתן לחייב את מ"מ רה"מ אולמרט לפטרו, אך היה ראוי שהנגבי יתפטר. בתשובה מובאים דברי מזוז לפיהם לא ניתן לחייב את פיטוריו של הנגבי שכן לא נערך לו עדיין שימוע ולפיכך ההחלטה הסופית על הגשת כתב אישום לא התקבלה. השימוע ייערך לו בעוד כשלושה חודשים.
המדינה מוסיפה כי בכל מקרה אין למנות את הנגבי כשר בממשלה שתוקם לאחר הבחירות, עד לחלטה אם יוגש נגדו כתב אישום. הגשת כתב אישום מחייבת פיטורי שר.
בהודעת משרד המשפטים כפי שנמסרה לערוץ 7 נכתב: היועץ המשפטי לממשלה סבור, כי במכלול נסיבות דנן – לרבות דו"ח מבקר המדינה שקבע ממצאים חמורים ביותר בענינו של השר הנגבי וההחלטה כאמור להגיש נגדו כתב אישום, בכפוף לשימוע, בעבירות חמורות כאמור – ראוי היה כי השר הנגבי ייטול אחריות אישית, ויתפטר מכהונתו בממשלה כבר בשלב זה.
ברם, משלא ראה השר הנגבי לעשות כן, ומשלא מצא ממלא מקום ראש הממשלה לפעול להפסקת כהונתו של השר הנגבי, השאלה היא האם בנסיבות אלה, בטרם התקבלה החלטה סופית על הגשת כתב האישום נגד השר הנגבי מוטלת חובה על ממלא מקום ראש הממשלה להעבירו מכהונתו, כנטען בעתירה.
כמצוין לעיל, הלכה למעשה, עד היום, הורה בג"צ כי חלה על ראש הממשלה חובה להעביר שר (או סגן שר) מכהונתו, רק בנסיבות בהן כבר נתקבלה החלטה סופית על הגשת כתב אישום בעבירה חמורה. במובן זה, קביעה כי בנסיבות העניין דנן מוטלת חובה על ממלא מקום ראש הממשלה להעביר את השר הנגבי מתפקידו, בשלב זה, תהווה תקדים.
עם זאת, מבחינת היקפה העיוני של ההלכה, היא לא הוגבלה רק למקום בו נתקבלה החלטה סופית על הגשת כתב-אישום, ונקבעה מסגרת רחבה יותר של שיקולים ואיזונים לעניין זה.
בנסיבות אלו, ובהתחשב במכלול השיקולים לענייננו - ובעיקר כי טרם התקבלה החלטה סופית בדבר הגשת כתב אישום; כי השר הנגבי אינו מכהן, מאז החלה החקירה, כשר ביצועי הממונה על משרד או תחום פעולה, וכי אנו מצויים כיום בממשלת מעבר, אשר ימיה ספורים, וחלות מגבלות על הפעלת סמכויותיה – סבור היועץ המשפטי לממשלה, כי אינה מוטלת בשלב זה חובה על ממלא מקום ראש הממשלה להעביר את השר הנגבי מתפקידו.
יחד עם זאת, סבור היועץ המשפטי לממשלה כי עם כינונה של ממשלה חדשה לאחר הבחירות תשתנה נקודת האיזון האמורה. ..ככל שהעניין יהיה רלבנטי, אין למנות את הנגבי לשר בממשלה החדשה שתוקם אף אם טרם תתקבל החלטה סופית בדבר הגשת כתב האישום כנגדו, וזאת עד לקבלת החלטה סופית בעניינו וכפוף לתוכנה.
עמדת היועץ המשפטי לממשלה בעניין זה מתבססת הן על השינוי במעמד הממשלה לאחר הבחירות, והן על התפיסה לפיה בהיבט של הפגיעה באימון הציבור, כמו גם הפגיעה הנגרמת לפרט, אין דין מינוי אדם לשר לאחר שנתקבלה לגביו החלטה על העמדה לדין בעבירות חמורות, אף כי לא החלטה סופית, כדין העברתו מתפקידו. מינוי מחדש בנסיבות אלה עולה, לדעת היועץ המשפטי לממשלה, כדי אי-סבירות קיצונית.
המדינה מוסיפה כי בכל מקרה אין למנות את הנגבי כשר בממשלה שתוקם לאחר הבחירות, עד לחלטה אם יוגש נגדו כתב אישום. הגשת כתב אישום מחייבת פיטורי שר.
בהודעת משרד המשפטים כפי שנמסרה לערוץ 7 נכתב: היועץ המשפטי לממשלה סבור, כי במכלול נסיבות דנן – לרבות דו"ח מבקר המדינה שקבע ממצאים חמורים ביותר בענינו של השר הנגבי וההחלטה כאמור להגיש נגדו כתב אישום, בכפוף לשימוע, בעבירות חמורות כאמור – ראוי היה כי השר הנגבי ייטול אחריות אישית, ויתפטר מכהונתו בממשלה כבר בשלב זה.
ברם, משלא ראה השר הנגבי לעשות כן, ומשלא מצא ממלא מקום ראש הממשלה לפעול להפסקת כהונתו של השר הנגבי, השאלה היא האם בנסיבות אלה, בטרם התקבלה החלטה סופית על הגשת כתב האישום נגד השר הנגבי מוטלת חובה על ממלא מקום ראש הממשלה להעבירו מכהונתו, כנטען בעתירה.
כמצוין לעיל, הלכה למעשה, עד היום, הורה בג"צ כי חלה על ראש הממשלה חובה להעביר שר (או סגן שר) מכהונתו, רק בנסיבות בהן כבר נתקבלה החלטה סופית על הגשת כתב אישום בעבירה חמורה. במובן זה, קביעה כי בנסיבות העניין דנן מוטלת חובה על ממלא מקום ראש הממשלה להעביר את השר הנגבי מתפקידו, בשלב זה, תהווה תקדים.
עם זאת, מבחינת היקפה העיוני של ההלכה, היא לא הוגבלה רק למקום בו נתקבלה החלטה סופית על הגשת כתב-אישום, ונקבעה מסגרת רחבה יותר של שיקולים ואיזונים לעניין זה.
בנסיבות אלו, ובהתחשב במכלול השיקולים לענייננו - ובעיקר כי טרם התקבלה החלטה סופית בדבר הגשת כתב אישום; כי השר הנגבי אינו מכהן, מאז החלה החקירה, כשר ביצועי הממונה על משרד או תחום פעולה, וכי אנו מצויים כיום בממשלת מעבר, אשר ימיה ספורים, וחלות מגבלות על הפעלת סמכויותיה – סבור היועץ המשפטי לממשלה, כי אינה מוטלת בשלב זה חובה על ממלא מקום ראש הממשלה להעביר את השר הנגבי מתפקידו.
יחד עם זאת, סבור היועץ המשפטי לממשלה כי עם כינונה של ממשלה חדשה לאחר הבחירות תשתנה נקודת האיזון האמורה. ..ככל שהעניין יהיה רלבנטי, אין למנות את הנגבי לשר בממשלה החדשה שתוקם אף אם טרם תתקבל החלטה סופית בדבר הגשת כתב האישום כנגדו, וזאת עד לקבלת החלטה סופית בעניינו וכפוף לתוכנה.
עמדת היועץ המשפטי לממשלה בעניין זה מתבססת הן על השינוי במעמד הממשלה לאחר הבחירות, והן על התפיסה לפיה בהיבט של הפגיעה באימון הציבור, כמו גם הפגיעה הנגרמת לפרט, אין דין מינוי אדם לשר לאחר שנתקבלה לגביו החלטה על העמדה לדין בעבירות חמורות, אף כי לא החלטה סופית, כדין העברתו מתפקידו. מינוי מחדש בנסיבות אלה עולה, לדעת היועץ המשפטי לממשלה, כדי אי-סבירות קיצונית.