פנחס מדגיש בתחילת מכתבו כי פגישת בירור מעמיקה בין מנהיגי יש"ע לבין בכירי המשטרה היא בעלת חשיבות עליונה בעיניו "ודחיפותה עצומה למען השבר בחברה הישראלית שהעמיק, בעקבות האירועים הקשים בעמונה, ולמען גישור על פני חוסר האימון שבין הציבור, שאני נמנה על מנהיגיו ובין מערכת אכיפת החוק במדינת ישראל".
אבל, מציין ולרשטיין, "פגישה שכזאת חייבת להיעשות מתוך כנות ומוכנות לברר את הדברים באמת ועומקם ולא אך בכדי לצאת ידי חובה ולהראות לתקשורת שיושרו ההדורים". הוא מביא לדוגמא את דברי מפכ"ל המשטרה שמעניק גיבוי מלא לשוטרים ונראה לדבריו "שהמשטרה בוחרת בדרך של התעלמות מעובדות וטמינת ראש בחול מלדון בשאלות הקשות שאכן מחייבות דיון מעמיק".
עוד מציין ולרשטיין כי גם הניסיון להפנות את האשמות למח"ש רק 'מוסיפות חטא על פשע', כלשונו, "כשהן מנסות לטעון כאילו הייתה אולי בשטח בעייה קטנה בהתנהגות של שוטר חריג זה ואחר ולא בעייה קשה עם התנהלות מערכתית כוללת של המשטרה".
ולרשטיין הוסיף וכתב כי השאלות הן רבות ומנה את חלקם:
"איך קרה כדבר הזה, שלאחר שקיבלו מפקדי השטח את צו בית המשפט (נכון, הם לא קיבלו אותו בנוהל הכי מסודר מתוקף הנסיבות) הם החליטו על הסתערות ראשונית ואלימה כדי 'לשפר מצב' – כך שעם הכרעת בג"ץ יתמקמו ב'מצב יותר טוב?' ועם פתיחת העימות לאחר החלטת בג"ץ – לאן נעלמו מפקדי השטח? האם הדבר מעיד על כך שהפגיעה בח"כים ובראשי מועצת יש"ע (ואני בתוכם) הייתה מכוונת ויזומה? האין הדבר מבסס את השמועה שהגיעה אלינו מכמה מוקדים, שהדרג הצבאי הורה לדרג המשטרתי לשבור את ההתנגדות באופן כזה שלהבא לא יהיו עוד מאבקים? או אולי בכלל לשבור את הציונות הדתית לאומית?"
אין ספק שגם ניהול פינוי הנפגעים מחייב בדיקה, מוסיף ולרשטיין ושואל "מי אמור לפנות כל כך הרבה פצועים בעימות כזה? למה בכלל המערכת האזרחית עשתה זאת? האם נכון שפגועי ראש עוכבו למעלה משעה וחצי עד שפונו? האם נכון שפצועים אזרחיים גורשו מתאג"ד צבאי? האם נכון שלא הועברה אספקה רפואית לאחר שזו נגמרה במרפאה האזרחית? האם נכון שהמרפאה האזרחית סירבה לטפל בשוטרים הפצועים? לא ייתכן שסימני השאלה האלה יוותרו ללא מענה אחראי".
ראש המועצה מודה שהיו זריקות אבנים גם מצד המתבצרים והמפגינים בעמונה, אבל "אם הצבא והמשטרה מתיימרים לבוא בשם החוק ולהיות הצד ה'ממלכתי', הרי שמצד זה יש לצפות להתנהגות אחראית וממלכתית, ולא כזו הגובלת בפשיעה בשם החוק". לא ייתכן, כותב ולרשטיין, שיינקט קו של ענישה קולקטיבית גם במקומות שבהם ברור ללא צל של ספק שלא הייתה כל עבריינות ולא נזרקה מהם ולו אבן אחת (כמו בתוך הבתים למשל, שם היו מרבית הפצועים ושם אירועי אלימות המשטרה היו הקשים והחמורים ביותר). "לא היה פה שום ניסיון להעניש את העבריין זורק האבן, אלא הייתה פה ענישה חסרת הבחנה, שאינה עולה בקנה אחד עם ערכי השלטון הדמוקרטי".
בסיום מכתבו כותב ולרשטיין כי הוא מצפה לפגישת בירור יסודית ומעמיקה, אך אם "המשטרה כולה דבקה בעמדת המפכ"ל שתפקוד המשטרה היה ללא דופי, ואם אין בכם מוכנות להודות בשום טעות אם תוכח, הרי שהפער הוא כה גדול, שאין כל טעם בפגישת נימוסין חסרת תוכן ממשי".
בשעות הצהריים נערך מפגש בין ראש מועצת גוש עציון, שאול גולדשטיין, מפקד מחוז ש"י, ניצב ישראל יצחק לבין שוטרים ומפקדים שהשתתפו במבצע להחרבת בתי הקבע בעמונה.
מהמשטרה נמסר לערוץ 7 כי במהלך הפגישה סיכמו הצדדים להמשיך ולהיפגש עם האוכלוסייה הבוגרת והצעירה בהתיישבות יהודה ושומרון לבין שוטרי מחוז ש"י.
אבל, מציין ולרשטיין, "פגישה שכזאת חייבת להיעשות מתוך כנות ומוכנות לברר את הדברים באמת ועומקם ולא אך בכדי לצאת ידי חובה ולהראות לתקשורת שיושרו ההדורים". הוא מביא לדוגמא את דברי מפכ"ל המשטרה שמעניק גיבוי מלא לשוטרים ונראה לדבריו "שהמשטרה בוחרת בדרך של התעלמות מעובדות וטמינת ראש בחול מלדון בשאלות הקשות שאכן מחייבות דיון מעמיק".
עוד מציין ולרשטיין כי גם הניסיון להפנות את האשמות למח"ש רק 'מוסיפות חטא על פשע', כלשונו, "כשהן מנסות לטעון כאילו הייתה אולי בשטח בעייה קטנה בהתנהגות של שוטר חריג זה ואחר ולא בעייה קשה עם התנהלות מערכתית כוללת של המשטרה".
ולרשטיין הוסיף וכתב כי השאלות הן רבות ומנה את חלקם:
"איך קרה כדבר הזה, שלאחר שקיבלו מפקדי השטח את צו בית המשפט (נכון, הם לא קיבלו אותו בנוהל הכי מסודר מתוקף הנסיבות) הם החליטו על הסתערות ראשונית ואלימה כדי 'לשפר מצב' – כך שעם הכרעת בג"ץ יתמקמו ב'מצב יותר טוב?' ועם פתיחת העימות לאחר החלטת בג"ץ – לאן נעלמו מפקדי השטח? האם הדבר מעיד על כך שהפגיעה בח"כים ובראשי מועצת יש"ע (ואני בתוכם) הייתה מכוונת ויזומה? האין הדבר מבסס את השמועה שהגיעה אלינו מכמה מוקדים, שהדרג הצבאי הורה לדרג המשטרתי לשבור את ההתנגדות באופן כזה שלהבא לא יהיו עוד מאבקים? או אולי בכלל לשבור את הציונות הדתית לאומית?"
אין ספק שגם ניהול פינוי הנפגעים מחייב בדיקה, מוסיף ולרשטיין ושואל "מי אמור לפנות כל כך הרבה פצועים בעימות כזה? למה בכלל המערכת האזרחית עשתה זאת? האם נכון שפגועי ראש עוכבו למעלה משעה וחצי עד שפונו? האם נכון שפצועים אזרחיים גורשו מתאג"ד צבאי? האם נכון שלא הועברה אספקה רפואית לאחר שזו נגמרה במרפאה האזרחית? האם נכון שהמרפאה האזרחית סירבה לטפל בשוטרים הפצועים? לא ייתכן שסימני השאלה האלה יוותרו ללא מענה אחראי".
ראש המועצה מודה שהיו זריקות אבנים גם מצד המתבצרים והמפגינים בעמונה, אבל "אם הצבא והמשטרה מתיימרים לבוא בשם החוק ולהיות הצד ה'ממלכתי', הרי שמצד זה יש לצפות להתנהגות אחראית וממלכתית, ולא כזו הגובלת בפשיעה בשם החוק". לא ייתכן, כותב ולרשטיין, שיינקט קו של ענישה קולקטיבית גם במקומות שבהם ברור ללא צל של ספק שלא הייתה כל עבריינות ולא נזרקה מהם ולו אבן אחת (כמו בתוך הבתים למשל, שם היו מרבית הפצועים ושם אירועי אלימות המשטרה היו הקשים והחמורים ביותר). "לא היה פה שום ניסיון להעניש את העבריין זורק האבן, אלא הייתה פה ענישה חסרת הבחנה, שאינה עולה בקנה אחד עם ערכי השלטון הדמוקרטי".
בסיום מכתבו כותב ולרשטיין כי הוא מצפה לפגישת בירור יסודית ומעמיקה, אך אם "המשטרה כולה דבקה בעמדת המפכ"ל שתפקוד המשטרה היה ללא דופי, ואם אין בכם מוכנות להודות בשום טעות אם תוכח, הרי שהפער הוא כה גדול, שאין כל טעם בפגישת נימוסין חסרת תוכן ממשי".
בשעות הצהריים נערך מפגש בין ראש מועצת גוש עציון, שאול גולדשטיין, מפקד מחוז ש"י, ניצב ישראל יצחק לבין שוטרים ומפקדים שהשתתפו במבצע להחרבת בתי הקבע בעמונה.
מהמשטרה נמסר לערוץ 7 כי במהלך הפגישה סיכמו הצדדים להמשיך ולהיפגש עם האוכלוסייה הבוגרת והצעירה בהתיישבות יהודה ושומרון לבין שוטרי מחוז ש"י.