"הרגשתי צורך לכתוב. הרגשתי צורך לכתוב לאחר שאסרתם על "פורעות החוק" מעמונה להגיע לסימנריון שלכם, הרגשתי חובה להשמיע קול", כך פותח הרב אביה ששר, ראש האולפנה בעפרה, את מכתבו להנהלת גימנסיה הרצליה בתל אביב, לאחר שביטלו את השתתפות נציגי האולפנה בסמינריון בגלל שלא מוכנים לתת במה "לפורעי החוק" מעמונה.
לפני זמן קצר פנה ארגון א.ש.ד ארגון למען "אזרחות שוויון דמוקרטיה", לאולפנת עפרה וביקש מהם להשתתף בסמינריון שנערך לגימנסיה הרצליה בתל אביב, לאחר התייעצות פנימית הסכימה האולפנה להשתתף בכינוס, "במושב לכיתות יב סביב הנושא "הסכסוך הישראלי פלשתינאי", היו אמורים להיות חוגים מקבילים של אנשי צוות ותלמידות מאולפנת עפרה תחת הכותרת "מפגש עם נוער המתנחלים", ובחוג מקביל "פורום המשפחות השכולות" הכולל מפגש דו-לאומי של התלמידים בגימנסיה עם משפחות שכולות פלשתינאיות ויהודיות", כך אמר הרב ניר יהודה שהיה אחראי על ארגון הסמינריון באולפנת עפרה, לכתבנו ידידיה הכהן.
"לאחר שתכנית הסמינריון הגיעה לגימנסיה הרצליה, הם התנגדו לכך בטענה שאינם רוצים לתת במה לפורעי החוק מעמונה, ארגון א.ש.ד פנה אלינו ואמר לנו שהיה ויכוח גדול בגימנסיה בקשר לנושא ואחת מסגניות המנהל בגימנסיה החליטו שהם מוכנים להיפגש עם מתנחלים אבל לא עם כל מי שהיה בעמונה, שלדבריהם הם פורעי חוק, ובגלל שבנות מהאולפנה היו בעמונה הם לא מוכנים להיפגש איתנו".
בתגובה לכך שלח הרב אביה ששר, ראש האולפנה, מכתב להנהלת הגימנסיה הרצליה אותו הוא פותח במילים, "הרגשתי צורך לכתוב. הרגשתי צורך לכתוב לאחר שאסרתם על "פורעות החוק" מעמונה להגיע לסימנריון שלכם. הרגשתי חובה להשמיע קול".
"אך לפני שאכתוב, אבקש לשאול כמה שאלות את צוות מורי הגמנסיה ובעיקר את סגנית המנהלת: האם במסגרת הדמוקרטיה אסור גם לנו להנות מחופש הביטוי, הדעה, – גם אם זה בעמונה ?, האם באמת אתם נגד פורעי חוק ? א"כ כיצד תסבירו את הזמנת אביב גפן , שסירב לשרת בצה"ל ושמשמיץ את החיילים, למופע אצלכם / עבורכם בשנה שעברה, האם אתם לא מחנכים את תלמידיכם ללכת לאוניברסיטה? הרי יתכן שהם יהיו מהסטודנטים "פורעי החוק" החוסמים כבישים ונועלי שערי הקמפוס, כדי להוריד את שכר הלימוד ? האם תאסרו על אנשי המשטרה או היס"מ לפגוש את תלמידכם למרות שהיום כבר ברור כי גם הם פרעו חוק במהלך ההתנגשות בעמונה? כלום לא שמעתם על ההחלטה להקים ועדת חקירה, או שמא אתם כבר הקמתם ועדה כזאת וגם ניסחתם את מסקנותיה, האם החוק בכלל ידוע לכם ? הרי עמונה לא הוכרזה כשטח צבאי סגור – וממילא מותר היה לנו לשהות שם ללא הגבלה ולהפגין, תוך שימוש זכויותינו האזרחיות?, על פי לו"ז הסימנריון הזמנתם אליכם את "פורום משפחות שכולות "- מפגש דו לאומי. האם בדקתם היטב שכל המשפחות הפלסטנאיות לא היו בין פורעי החוק ? האם כל ילדיהם נהרגו על לא עוול בכפם, או שמא חלקם , לפחות , היה שותף בהתפרעויות לא חוקיות? אם כן , כיצד תתנו להם במה?"
"כשפנו אלי בבקשה לשלוח אנשי צוות ותלמידות שיספרו על עמונה בפרט ועל חיינו כנוער אידאליסטי , על אורח חיינו, על תפיסת העולם, על המחשבות ועל ההתלבטויות – ראיתי בכך אתגר גדול וחשוב אך גם מורכב : כי בתגובה ראשונה רציתי לומר: לא ! הרי הנוער התל אביבי לא יבין אותנו והפער בין העולמות כל כך גדול, ממילא למי זה יועיל וכו', אך במחשבה שנייה, אם לא נעשה (שני בתי הספר) את הצעד הראשון אף פעם לא נוכל להגיע למסע משותף, ולכן נעננו לבקשה".
"חשוב לי לציין: אני לא מקדש כל דבר שהיה בעמונה, ממש לא, אני גם לא מקדש הזמנת כל מרצה או כל אורח לאולפנא . לא כל אחד מייצג אותי ולא לכל אחד אתן במה, אני ממש יכול להבין את התפיסה. אבל לבטל הזמנה קיימת בתירוץ של לגיטמציה לפורעי החוק מעמונה , זוהי אמירה גורפת , קיצונית וחשוכה , בעיקר לאור הערכים שעליהם בניתם את הסמנריון – אזרחות , שיוויון ודמוקרטיה , במסגרת נכונותכם לקרב ולפגוש את הצד הפלסטינאי בארץ , ואותנו לא?".
"חשבתי שנפתח פתח לברור ולליבון מתוך המחלוקת והשוני. קיוויתי שנתעמת מתוך כבוד , ושנתווכח מתוך הערכה – אבל נראה שטעיתי. רציתי להזמין אתכם, אנשי הצוות וגם התלמידים לפגוש אותנו כאן בבית האולפנא בעופרה. שתראו את בית הגידול שלנו, שתרגישו קצת אותנו. שתכירו ואולי אולי אפילו תוקירו".
"היה פעם חכם שאמר :"אני מתנגד לדעתך , אך אאבק עד המוות על זכותך לומר אותה". כשלתם במבחן זה. היו שלום . ליבי ליבי אליכם. פעם חשבתי שהנאורות , הדמוקרטיה וחופש הדעות הולכים יחד. לרגע היה נדמה לי שלא. אבל במחשבה שנייה הם מאוד מאוד ביחד, מעבר לקו הירוק, כאן בעופרה שליד עמונה".
עד למועד פרסום הכתבה לא היה ניתן להשיג את תגובת הגמנסיה הרצליה לדברים.
לפני זמן קצר פנה ארגון א.ש.ד ארגון למען "אזרחות שוויון דמוקרטיה", לאולפנת עפרה וביקש מהם להשתתף בסמינריון שנערך לגימנסיה הרצליה בתל אביב, לאחר התייעצות פנימית הסכימה האולפנה להשתתף בכינוס, "במושב לכיתות יב סביב הנושא "הסכסוך הישראלי פלשתינאי", היו אמורים להיות חוגים מקבילים של אנשי צוות ותלמידות מאולפנת עפרה תחת הכותרת "מפגש עם נוער המתנחלים", ובחוג מקביל "פורום המשפחות השכולות" הכולל מפגש דו-לאומי של התלמידים בגימנסיה עם משפחות שכולות פלשתינאיות ויהודיות", כך אמר הרב ניר יהודה שהיה אחראי על ארגון הסמינריון באולפנת עפרה, לכתבנו ידידיה הכהן.
"לאחר שתכנית הסמינריון הגיעה לגימנסיה הרצליה, הם התנגדו לכך בטענה שאינם רוצים לתת במה לפורעי החוק מעמונה, ארגון א.ש.ד פנה אלינו ואמר לנו שהיה ויכוח גדול בגימנסיה בקשר לנושא ואחת מסגניות המנהל בגימנסיה החליטו שהם מוכנים להיפגש עם מתנחלים אבל לא עם כל מי שהיה בעמונה, שלדבריהם הם פורעי חוק, ובגלל שבנות מהאולפנה היו בעמונה הם לא מוכנים להיפגש איתנו".
בתגובה לכך שלח הרב אביה ששר, ראש האולפנה, מכתב להנהלת הגימנסיה הרצליה אותו הוא פותח במילים, "הרגשתי צורך לכתוב. הרגשתי צורך לכתוב לאחר שאסרתם על "פורעות החוק" מעמונה להגיע לסימנריון שלכם. הרגשתי חובה להשמיע קול".
"אך לפני שאכתוב, אבקש לשאול כמה שאלות את צוות מורי הגמנסיה ובעיקר את סגנית המנהלת: האם במסגרת הדמוקרטיה אסור גם לנו להנות מחופש הביטוי, הדעה, – גם אם זה בעמונה ?, האם באמת אתם נגד פורעי חוק ? א"כ כיצד תסבירו את הזמנת אביב גפן , שסירב לשרת בצה"ל ושמשמיץ את החיילים, למופע אצלכם / עבורכם בשנה שעברה, האם אתם לא מחנכים את תלמידיכם ללכת לאוניברסיטה? הרי יתכן שהם יהיו מהסטודנטים "פורעי החוק" החוסמים כבישים ונועלי שערי הקמפוס, כדי להוריד את שכר הלימוד ? האם תאסרו על אנשי המשטרה או היס"מ לפגוש את תלמידכם למרות שהיום כבר ברור כי גם הם פרעו חוק במהלך ההתנגשות בעמונה? כלום לא שמעתם על ההחלטה להקים ועדת חקירה, או שמא אתם כבר הקמתם ועדה כזאת וגם ניסחתם את מסקנותיה, האם החוק בכלל ידוע לכם ? הרי עמונה לא הוכרזה כשטח צבאי סגור – וממילא מותר היה לנו לשהות שם ללא הגבלה ולהפגין, תוך שימוש זכויותינו האזרחיות?, על פי לו"ז הסימנריון הזמנתם אליכם את "פורום משפחות שכולות "- מפגש דו לאומי. האם בדקתם היטב שכל המשפחות הפלסטנאיות לא היו בין פורעי החוק ? האם כל ילדיהם נהרגו על לא עוול בכפם, או שמא חלקם , לפחות , היה שותף בהתפרעויות לא חוקיות? אם כן , כיצד תתנו להם במה?"
"כשפנו אלי בבקשה לשלוח אנשי צוות ותלמידות שיספרו על עמונה בפרט ועל חיינו כנוער אידאליסטי , על אורח חיינו, על תפיסת העולם, על המחשבות ועל ההתלבטויות – ראיתי בכך אתגר גדול וחשוב אך גם מורכב : כי בתגובה ראשונה רציתי לומר: לא ! הרי הנוער התל אביבי לא יבין אותנו והפער בין העולמות כל כך גדול, ממילא למי זה יועיל וכו', אך במחשבה שנייה, אם לא נעשה (שני בתי הספר) את הצעד הראשון אף פעם לא נוכל להגיע למסע משותף, ולכן נעננו לבקשה".
"חשוב לי לציין: אני לא מקדש כל דבר שהיה בעמונה, ממש לא, אני גם לא מקדש הזמנת כל מרצה או כל אורח לאולפנא . לא כל אחד מייצג אותי ולא לכל אחד אתן במה, אני ממש יכול להבין את התפיסה. אבל לבטל הזמנה קיימת בתירוץ של לגיטמציה לפורעי החוק מעמונה , זוהי אמירה גורפת , קיצונית וחשוכה , בעיקר לאור הערכים שעליהם בניתם את הסמנריון – אזרחות , שיוויון ודמוקרטיה , במסגרת נכונותכם לקרב ולפגוש את הצד הפלסטינאי בארץ , ואותנו לא?".
"חשבתי שנפתח פתח לברור ולליבון מתוך המחלוקת והשוני. קיוויתי שנתעמת מתוך כבוד , ושנתווכח מתוך הערכה – אבל נראה שטעיתי. רציתי להזמין אתכם, אנשי הצוות וגם התלמידים לפגוש אותנו כאן בבית האולפנא בעופרה. שתראו את בית הגידול שלנו, שתרגישו קצת אותנו. שתכירו ואולי אולי אפילו תוקירו".
"היה פעם חכם שאמר :"אני מתנגד לדעתך , אך אאבק עד המוות על זכותך לומר אותה". כשלתם במבחן זה. היו שלום . ליבי ליבי אליכם. פעם חשבתי שהנאורות , הדמוקרטיה וחופש הדעות הולכים יחד. לרגע היה נדמה לי שלא. אבל במחשבה שנייה הם מאוד מאוד ביחד, מעבר לקו הירוק, כאן בעופרה שליד עמונה".
עד למועד פרסום הכתבה לא היה ניתן להשיג את תגובת הגמנסיה הרצליה לדברים.