מספר המשפחות בישראל בשנת 2004 נאמד ב-1.604 מיליון, מהן 1.309 מיליון משפחות באוכלוסייה היהודית (82%), ו-250 אלף משפחות באוכלוסייה הערבית (16%) . כך נמסר לערוץ 7 מהלשכה המרכזית לסטאטיסטיקה.
כמחצית מהמשפחות בישראל, 813 אלף, מורכבות מזוג הורים וילדים עד גיל 17. עוד כ-370 אלף משפחות (23%) מורכבות מזוגות בלבד (ללא ילדים במשק הבית). כ-196 אלף משפחות (12%) מורכבות מהורה יחיד עם בנים/בנות בכל הגילים, בכמחציתן הילדים הם עד גיל 17 (103 אלף, 6.4% מכלל המשפחות). שאר המשפחות הן בעיקרן זוגות עם ילדים מעל גיל 17.
אחוז המשפחות בהן הורה יחיד עם ילדים עד גיל 17 בישראל (6.4%) נמוך מזה שבארה"ב (16%) קנדה (8%), ואנגליה (8%), ודומה לזה של הולנד (6%).
הרכב המשפחות בישראל שונה בין קבוצות אוכלוסייה שונות: באוכלוסייה הערבית אחוז גבוה יותר (73%) של משפחות שבהן זוג הורים וילדים עד גיל 17, בהשוואה לאוכלוסייה היהודית (46%). באוכלוסייה היהודית אחוז גבוה יותר של משפחות בהן בני זוג בלבד (26%) ומשפחות חד-הוריות (כ- 13%), בהשוואה לאוכלוסייה הערבית (9% ו-8%, בהתאמה).
גודל משפחה:
בשנת 2004 המשפחה הישראלית כללה בממוצע 3.7 נפשות. כתוצאה משיעורי פריון נמוכים יותר המשפחה היהודית קטנה מזו הערבית: 3.5 נפשות בממוצע במשפחה היהודית ו-4.9 נפשות בממוצע במשפחה הערבית.
יותר משליש מן המשפחות הערביות מונות 6 נפשות ויותר (36%), פי 4 משיעורן בקרב האוכלוסייה היהודית (9%).
מספר ילדים למשפחה:
המספר הממוצע של ילדים עד גיל 17 (למשפחה עם ילדים עד גיל זה) בשנת 2004 עמד על 2.3. במשפחה היהודית המספר נמוך יותר מאשר בקרב האוכלוסייה הערבית (2.2 ו- 3.0, בהתאמה).
ב-33% מהמשפחות הערביות יש ארבעה ילדים ויותר עד גיל 17, גבוה כמעט פי 3 בהשוואה לשיעורן בקרב האוכלוסייה היהודית (12%).
משפחות חד-הוריות עם ילדים עד גיל 17:
ב-2004 היו כ-103 אלף משפחות חד הוריות עם ילדים עד גיל 17.
בשנים האחרונות שיעור הגידול השנתי הממוצע של המשפחות החד-הוריות עם ילדים (עד גיל 17) בישראל(4.1%) גבוה פי 1.8 ביחס לשיעור הגידול של כלל המשפחות (2.3%).
המספר הממוצע של ילדים עד גיל 17 במשפחות חד הוריות הוא 1.7, בהשוואה ל-2.4 במשפחות עם שני הורים.
בראש 91% מן המשפחות החד-הוריות עומדת אישה. במעל מחצית (59%) מהמשפחות החד הוריות עם ילדים עומד בראש המשפחה הורה גרוש/ה, 14% אלמן/ה, 11% רווק/ה (כמעט כולן נשים יהודיות) והיתר – נשואים או חיים בנפרד (כ- 15%).
מאז 1998 גדל מספר האמהות הרווקות העומדות בראש משפחה חד הורית כמעט פי שניים והגיע ב-2004 ל-11.6 אלף. חלקן מכלל המשפחות החד-הוריות עם ילדים עד גיל 17 גדל מ- 8% בשנת 1998 ל- 11% בשנת 2004.
זוגות לא נשואים :
בשנת 2004 היו בישראל 41 אלף זוגות לא נשואים שחיו יחד במשק בית, 38.4 אלף (93%) מהם זוגות יהודים. הזוגות הלא נשואים מהווים 2.9% מסך המשפחות היהודיות וכ- 3.4% מסך הזוגות היהודים.
9% מהזוגות באירופה חיים בקוהביטציה (ממוצע כלל אירופאי). אחוז הזוגות הלא נשואים מכלל הזוגות נמוך בארצות דרום אירופה דוגמת יוון (1%), איטליה (2%) וספרד (3%), וגבוה במדינות מערב וצפון אירופה כגון צרפת (10%), אנגליה (13%), דנמרק (17%), נורווגיה (22%) ושוודיה (23%). בארה"ב חיים במסגרת קוהביטציה 7.4% מהזוגות.
הרכב הגילים של הזוגות היהודים החיים בקוהביטציה צעיר יחסית לזה של הזוגות הנשואים. בכמחצית (51%) מן הזוגות הלא נשואים האישה היא עד גיל 34, לעומת 27% בלבד מן הנשים החיות עם בן זוג בנישואין. הזוגות היהודים הלא נשואים הם לרוב זוגות ללא ילדים (75%). ל-20% (כ-7.8 אלף) מן הזוגות היהודים הלא נשואים יש ילדים עד גיל 17, לעומת 55% מן הזוגות הנשואים.
משפחות עולים:
בכ-332 אלף משפחות בישראל יש לפחות עולה אחד שעלה משנת 1990 ואילך, מהן ב-273 אלף משפחות (82%) העולה הוא מבריה"מ לשעבר.
המשפחות שבהן עולים מבריה"מ לשעבר קטנות יותר – גודלן 2.9 נפשות בממוצע, לעומת 3.5 נפשות בממוצע לכלל המשפחות היהודיות. מספר הילדים הממוצע עד גיל 17 במשפחות העולים הוא 1.5, לעומת 2.2 בכלל המשפחות היהודיות עם ילדים.
אחוז המשפחות החד הוריות עם ילדים בכל גיל גבוה יותר בקרב משפחות בהן עולים מבריה"מ לשעבר (20%) מאשר בכלל המשפחות היהודיות (13%), ואחוז המשפחות החד הוריות עם ילדים עד גיל 17 הוא 11% במשפחות בהן עולים מבריה"מ לשעבר, לעומת 7% בכלל המשפחות היהודיות.
ב-16.3 אלף משפחות יש לפחות אדם אחד שנולד באתיופיה. מספר הנפשות הממוצע במשפחות אלה הוא 4.9.
משפחות ומשקי בית:
משק בית מוגדר כקבוצת אנשים הגרים רוב ימות השבוע באותה דירה ויש להם תקציב הוצאות משותף למזון. משק בית יכול לכלול יותר ממשפחה אחת. ב-2004, 145.5 אלף משפחות (9% מתוך כלל 1.604 מיליון המשפחות) חיו במשקי בית שכללו יותר ממשפחה אחת.
מספר משקי הבית בשנה זו בישראל היה 1.926 מיליון – 76% מהם כללו משפחה אחת בלבד, 3% כללו משפחה אחת ואחרים, 2% כללו שתי משפחות ויותר. 17% ממשקי בית היו של אנשים הגרים לבד ו-1.6% היו משקי בית לא משפחתיים אחרים (כגון סטודנטים שגרים יחד ולהם תקציב הוצאות משותף למזון).
מועסקים במשקי בית עם ילדים 910 אלף משקי בית ב-2004 היו משקי בית עם ילדים עד גיל 17. ב- 13% ממשקי בית אלו (113 אלף) אין מועסקים.
במשקי בית עם ילדים עד גיל 17, היה ממוצע הילדים במשק בית גבוה יותר במשקי בית ללא מועסקים – 3 ילדים, לעומת משקי בית עם מועסקים שבהם ממוצע הילדים מגיע ל-2.3.
גם מספר המועסקים גדל ככל שקטן ממוצע הילדים: במשקי בית עם מועסק אחד היו בממוצע 2.6 ילדים, במשקי בית עם 2 מועסקים היו בממוצע 2.1 ילדים ואילו במשקי בית עם 3 מועסקים – 1.7 ילדים (עד גיל 17).
בשנת 2004 היו כ-99 אלף משקי בית של משפחות חד-הוריות שילדיהם עד גיל 17, מתוכם 70% היו משקי בית עם מועסקים. אחוז זה עולה ככל שעולה גיל הילד הצעיר: כאשר גיל הילד הצעיר עד 4 שנים אחוז משקי הבית עם מועסקים מגיע ל-58% ואילו כאשר גיל הילד הצעיר הוא 15-17, מגיע אחוז משקי הבית עם מועסקים ל-78%
נתונים מתוך הסקר החברתי 2004 על בני 20 ומעלה לפי ממצאי הסקר החברתי 2004, כמעט לכל הישראלים בני 20 ומעלה יש בני משפחה (99.5%), וכ-95% מהם מרוצים מהקשר עמם, ללא הבדלים משמעותיים בין גברים ונשים, ערבים ויהודים, דתיים וחילונים, משכילים ולא משכילים, עניים ועשירים. רק גרושים מרוצים פחות מהקשר עם בני המשפחה מאשר אנשים במצב משפחתי אחר (88% לעומת 95%, בהתאמה).
כ-70% מכל הישראלים בני 20 ומעלה נפגשים לפחות פעם בשבוע עם בני המשפחה שאינם גרים עמם בבית: יותר אנשים בגילאים 30 – 70 ( 70%-75%) מאשר צעירים בגילאים 20-30 ( 60%), יותר נשואים מרווקים או גרושים (75% לעומת 63%), יותר ערבים מיהודים (76% לעומת 69%) ויותר מסורתיים מחרדים או חילונים (73% לעומת 63% ו-68%, בהתאמה). בקרב עולים משנת 1990 ואילך רק 56% נפגשים עם בני המשפחה לפחות פעם בשבוע.
84% מכל הישראלים בני 20 ומעלה משוחחים לפחות פעם בשבוע עם בני המשפחה שאינם גרים עמם בבית: יותר נשים מגברים (87% לעומת 79%), יותר נשואים, גרושים ואלמנים מאשר רווקים (85% לעומת 74%), יותר יהודים מאשר ערבים (87% לעומת 63%).בעלי הכנסות גבוהות לנפש במשק הבית לחודש (מעל 3,000 ₪), משוחחים עם בני המשפחה יותר, מבעלי הכנסות בינוניות (1,500-3,000 ₪) או נמוכות (עד 1,500 ₪): 92%, לעומת 85% ו- 74% בהתאמה.
כמחצית מהמשפחות בישראל, 813 אלף, מורכבות מזוג הורים וילדים עד גיל 17. עוד כ-370 אלף משפחות (23%) מורכבות מזוגות בלבד (ללא ילדים במשק הבית). כ-196 אלף משפחות (12%) מורכבות מהורה יחיד עם בנים/בנות בכל הגילים, בכמחציתן הילדים הם עד גיל 17 (103 אלף, 6.4% מכלל המשפחות). שאר המשפחות הן בעיקרן זוגות עם ילדים מעל גיל 17.
אחוז המשפחות בהן הורה יחיד עם ילדים עד גיל 17 בישראל (6.4%) נמוך מזה שבארה"ב (16%) קנדה (8%), ואנגליה (8%), ודומה לזה של הולנד (6%).
הרכב המשפחות בישראל שונה בין קבוצות אוכלוסייה שונות: באוכלוסייה הערבית אחוז גבוה יותר (73%) של משפחות שבהן זוג הורים וילדים עד גיל 17, בהשוואה לאוכלוסייה היהודית (46%). באוכלוסייה היהודית אחוז גבוה יותר של משפחות בהן בני זוג בלבד (26%) ומשפחות חד-הוריות (כ- 13%), בהשוואה לאוכלוסייה הערבית (9% ו-8%, בהתאמה).
גודל משפחה:
בשנת 2004 המשפחה הישראלית כללה בממוצע 3.7 נפשות. כתוצאה משיעורי פריון נמוכים יותר המשפחה היהודית קטנה מזו הערבית: 3.5 נפשות בממוצע במשפחה היהודית ו-4.9 נפשות בממוצע במשפחה הערבית.
יותר משליש מן המשפחות הערביות מונות 6 נפשות ויותר (36%), פי 4 משיעורן בקרב האוכלוסייה היהודית (9%).
מספר ילדים למשפחה:
המספר הממוצע של ילדים עד גיל 17 (למשפחה עם ילדים עד גיל זה) בשנת 2004 עמד על 2.3. במשפחה היהודית המספר נמוך יותר מאשר בקרב האוכלוסייה הערבית (2.2 ו- 3.0, בהתאמה).
ב-33% מהמשפחות הערביות יש ארבעה ילדים ויותר עד גיל 17, גבוה כמעט פי 3 בהשוואה לשיעורן בקרב האוכלוסייה היהודית (12%).
משפחות חד-הוריות עם ילדים עד גיל 17:
ב-2004 היו כ-103 אלף משפחות חד הוריות עם ילדים עד גיל 17.
בשנים האחרונות שיעור הגידול השנתי הממוצע של המשפחות החד-הוריות עם ילדים (עד גיל 17) בישראל(4.1%) גבוה פי 1.8 ביחס לשיעור הגידול של כלל המשפחות (2.3%).
המספר הממוצע של ילדים עד גיל 17 במשפחות חד הוריות הוא 1.7, בהשוואה ל-2.4 במשפחות עם שני הורים.
בראש 91% מן המשפחות החד-הוריות עומדת אישה. במעל מחצית (59%) מהמשפחות החד הוריות עם ילדים עומד בראש המשפחה הורה גרוש/ה, 14% אלמן/ה, 11% רווק/ה (כמעט כולן נשים יהודיות) והיתר – נשואים או חיים בנפרד (כ- 15%).
מאז 1998 גדל מספר האמהות הרווקות העומדות בראש משפחה חד הורית כמעט פי שניים והגיע ב-2004 ל-11.6 אלף. חלקן מכלל המשפחות החד-הוריות עם ילדים עד גיל 17 גדל מ- 8% בשנת 1998 ל- 11% בשנת 2004.
זוגות לא נשואים :
בשנת 2004 היו בישראל 41 אלף זוגות לא נשואים שחיו יחד במשק בית, 38.4 אלף (93%) מהם זוגות יהודים. הזוגות הלא נשואים מהווים 2.9% מסך המשפחות היהודיות וכ- 3.4% מסך הזוגות היהודים.
9% מהזוגות באירופה חיים בקוהביטציה (ממוצע כלל אירופאי). אחוז הזוגות הלא נשואים מכלל הזוגות נמוך בארצות דרום אירופה דוגמת יוון (1%), איטליה (2%) וספרד (3%), וגבוה במדינות מערב וצפון אירופה כגון צרפת (10%), אנגליה (13%), דנמרק (17%), נורווגיה (22%) ושוודיה (23%). בארה"ב חיים במסגרת קוהביטציה 7.4% מהזוגות.
הרכב הגילים של הזוגות היהודים החיים בקוהביטציה צעיר יחסית לזה של הזוגות הנשואים. בכמחצית (51%) מן הזוגות הלא נשואים האישה היא עד גיל 34, לעומת 27% בלבד מן הנשים החיות עם בן זוג בנישואין. הזוגות היהודים הלא נשואים הם לרוב זוגות ללא ילדים (75%). ל-20% (כ-7.8 אלף) מן הזוגות היהודים הלא נשואים יש ילדים עד גיל 17, לעומת 55% מן הזוגות הנשואים.
משפחות עולים:
בכ-332 אלף משפחות בישראל יש לפחות עולה אחד שעלה משנת 1990 ואילך, מהן ב-273 אלף משפחות (82%) העולה הוא מבריה"מ לשעבר.
המשפחות שבהן עולים מבריה"מ לשעבר קטנות יותר – גודלן 2.9 נפשות בממוצע, לעומת 3.5 נפשות בממוצע לכלל המשפחות היהודיות. מספר הילדים הממוצע עד גיל 17 במשפחות העולים הוא 1.5, לעומת 2.2 בכלל המשפחות היהודיות עם ילדים.
אחוז המשפחות החד הוריות עם ילדים בכל גיל גבוה יותר בקרב משפחות בהן עולים מבריה"מ לשעבר (20%) מאשר בכלל המשפחות היהודיות (13%), ואחוז המשפחות החד הוריות עם ילדים עד גיל 17 הוא 11% במשפחות בהן עולים מבריה"מ לשעבר, לעומת 7% בכלל המשפחות היהודיות.
ב-16.3 אלף משפחות יש לפחות אדם אחד שנולד באתיופיה. מספר הנפשות הממוצע במשפחות אלה הוא 4.9.
משפחות ומשקי בית:
משק בית מוגדר כקבוצת אנשים הגרים רוב ימות השבוע באותה דירה ויש להם תקציב הוצאות משותף למזון. משק בית יכול לכלול יותר ממשפחה אחת. ב-2004, 145.5 אלף משפחות (9% מתוך כלל 1.604 מיליון המשפחות) חיו במשקי בית שכללו יותר ממשפחה אחת.
מספר משקי הבית בשנה זו בישראל היה 1.926 מיליון – 76% מהם כללו משפחה אחת בלבד, 3% כללו משפחה אחת ואחרים, 2% כללו שתי משפחות ויותר. 17% ממשקי בית היו של אנשים הגרים לבד ו-1.6% היו משקי בית לא משפחתיים אחרים (כגון סטודנטים שגרים יחד ולהם תקציב הוצאות משותף למזון).
מועסקים במשקי בית עם ילדים 910 אלף משקי בית ב-2004 היו משקי בית עם ילדים עד גיל 17. ב- 13% ממשקי בית אלו (113 אלף) אין מועסקים.
במשקי בית עם ילדים עד גיל 17, היה ממוצע הילדים במשק בית גבוה יותר במשקי בית ללא מועסקים – 3 ילדים, לעומת משקי בית עם מועסקים שבהם ממוצע הילדים מגיע ל-2.3.
גם מספר המועסקים גדל ככל שקטן ממוצע הילדים: במשקי בית עם מועסק אחד היו בממוצע 2.6 ילדים, במשקי בית עם 2 מועסקים היו בממוצע 2.1 ילדים ואילו במשקי בית עם 3 מועסקים – 1.7 ילדים (עד גיל 17).
בשנת 2004 היו כ-99 אלף משקי בית של משפחות חד-הוריות שילדיהם עד גיל 17, מתוכם 70% היו משקי בית עם מועסקים. אחוז זה עולה ככל שעולה גיל הילד הצעיר: כאשר גיל הילד הצעיר עד 4 שנים אחוז משקי הבית עם מועסקים מגיע ל-58% ואילו כאשר גיל הילד הצעיר הוא 15-17, מגיע אחוז משקי הבית עם מועסקים ל-78%
נתונים מתוך הסקר החברתי 2004 על בני 20 ומעלה לפי ממצאי הסקר החברתי 2004, כמעט לכל הישראלים בני 20 ומעלה יש בני משפחה (99.5%), וכ-95% מהם מרוצים מהקשר עמם, ללא הבדלים משמעותיים בין גברים ונשים, ערבים ויהודים, דתיים וחילונים, משכילים ולא משכילים, עניים ועשירים. רק גרושים מרוצים פחות מהקשר עם בני המשפחה מאשר אנשים במצב משפחתי אחר (88% לעומת 95%, בהתאמה).
כ-70% מכל הישראלים בני 20 ומעלה נפגשים לפחות פעם בשבוע עם בני המשפחה שאינם גרים עמם בבית: יותר אנשים בגילאים 30 – 70 ( 70%-75%) מאשר צעירים בגילאים 20-30 ( 60%), יותר נשואים מרווקים או גרושים (75% לעומת 63%), יותר ערבים מיהודים (76% לעומת 69%) ויותר מסורתיים מחרדים או חילונים (73% לעומת 63% ו-68%, בהתאמה). בקרב עולים משנת 1990 ואילך רק 56% נפגשים עם בני המשפחה לפחות פעם בשבוע.
84% מכל הישראלים בני 20 ומעלה משוחחים לפחות פעם בשבוע עם בני המשפחה שאינם גרים עמם בבית: יותר נשים מגברים (87% לעומת 79%), יותר נשואים, גרושים ואלמנים מאשר רווקים (85% לעומת 74%), יותר יהודים מאשר ערבים (87% לעומת 63%).בעלי הכנסות גבוהות לנפש במשק הבית לחודש (מעל 3,000 ₪), משוחחים עם בני המשפחה יותר, מבעלי הכנסות בינוניות (1,500-3,000 ₪) או נמוכות (עד 1,500 ₪): 92%, לעומת 85% ו- 74% בהתאמה.