המניע לפעולת המשטרה בעמונה לא היתה אכיפת חוק אלא 'איך נכנסים במתנחלים'. יו"ר ארגון זכויות האדם ביש"ע אורית סטרוק אומרת בראיון לערוץ 7 כי הדבר עולה מתוך עדותו של השר לבטחון פנים גדעון עזרא במהלך עדותו בפני ועדת החקירה הפרלמנטרית בכנסת.
לדבריה עזרא נשאל על ידי ח"כ אורי אריאל מדוע אין מספיק כוח משטרתי להריסת בניה בלתי חוקית במגזר הערבי, כעולה מתוך תשובת המדינה לעתירה בבג"ץ לגבי המנעות המשטרה מהריסת בתים בלתי חוקים במגזר הערבי. אריאל שאל את עזרא כיצד הוא מסביר מדוע היה מספיק כוח אדם משטרתי כדי להרוס בתים בעמונה, ועזרא ענה: "'כאן לא מדובר בבניה בלתי חוקית אלא באכיפת חוק באיו"ש. זה משהו אחר, הרבה יותר". מתברר אומרת סטרוק, כי לא היה מדובר על שאלת בניה חוקית או לא חוקית אלא "איך נכנסים במתנחלים".
היא מוסיפה כי בעדותם בועדה ניכר היה ששר הבטחון מופז ושר לבטחון פנים עזרא אינם בקיאים בפרטים המבצעיים שהיו בעמונה. למשל השר מופז אמר כי בעמונה נעשה שימוש בגז מדמיע, דבר שאינו נכון, ואילו השר עזרא סיפר שהכוחות התקשו להגיע לעמונה כי ציר 60 כי היה חסום לכל אורכו.
'אני מניחה שאנשים רבים גיחכו למשמע הדברים', אומרת סטרוק. "ח"כ אורי אריאל הציג את נוהל פינוי מאחזים של המשטרה, ושאל את גדעון עזרא מדוע אין התאמה, ואפילו יש ניגוד מוחלט בין מה שהמשטרה עשתה בפועל בעמונה, לבין הנהלים שהיא מחוייבת אליהם בפינוי מאחזים, "גדעון עזרא לא ידע להשיב על כך".
תדהמה ואף מחאה, עוררו לדבריה דברי השר עזרא כי אינו מסכים שקציני המשטרה יגיעו לועדה משום ש"הם מאויימים". חברי הכנסת מכל הקשת הפוליטית העירו לעזרא כי זו אמירה שאינה במקום. "ניכר שיש מה להסתיר ולכן אין נותנים להם להופיע. זה נשמע כאילו הוא חושש שאם ידעו מי הם, והם יופיעו בפומבי, הם יהיו מאויימים".
סטרוק סבורה כי זירת הועדה חשובה, "עולות בה שאלות חשובות, והעובדה שלחלקן אין תשובות, חשובה בפני עצמה".
היא מציינת כי במסגרת פעילותה בארגון זכויות האדם ביש"ע נעשתה פעולת איסוף רחבה לצורך ההתמודדות בזירה המשפטית. "אספנו יותר מאלף תלונות, פניות ותלונות . אנחנו בתהליך ארגון החומר". היא מוסיפה כי ארגונה פנה אל היועץ המשפטי לממשלה בבקשה להעניק חסיון לעדים מטעם הארגון שיופיעו בפני מח"ש, "כדי שלא ימצאו עצמם מואשמים במקום נאשמים . אנחנו ממתינים לתשובה".
פעולות משפטיות מטבען איטיות וממושכות, אומרת סטרוק, יחד עם זאת עתה ניכרות תוצאות של מהלכים נגד שוטרים שהחלו בתקופת ההתנתקות. "אתמול חוויתי חוויה מיוחדת כאשר בעצמי הבאתי לישוב הר אדר לרב פקד יחיאל אמסלם את העתירה שהגשנו נגדו לבג"ץ. היתה זו חוויה לראות כיצד מגיב קצין משטרה כשמגיעים אליו עם כתב בית משפט עד הבית. יחיאל אמסלם כזכור בעט בלסתו של אבישלום לוי וגרם לו לנכות לצמיתות. את המעשה ביצע במאי 05".
סטרוק מועמדת מטעם האיחוד הלאומי-מפד"ל לכנסת, אומרת כי אם תכנס לכנסת תמשיך את פעילותה נגד אלימות משטרה ובעד זכויות האדם של מתיישבי יש"ע ש'רגילים להתייחס אליהם כאזרחים סוג ג' וד'.
לדבריה האיחוד בין האיחוד הלאומי והמפד"ל הפיח רוח חדשה של רצון להתגייס, למרות שיש כאלו שהאיחוד קשה להם. "ידועה האימרה, שמפלגה אינה מונית ספיישל, הלוקחת בדיוק לאן שרוצים. היא יותר כמו אוטובוס שלוקח אותך קרוב לאן שאתה רוצה, ולפעמים לא כל מי שנוסע איתך, נוכחותו נעימה לך, אבל מסתדרים עם זה".
להאזנה לראיון
לדבריה עזרא נשאל על ידי ח"כ אורי אריאל מדוע אין מספיק כוח משטרתי להריסת בניה בלתי חוקית במגזר הערבי, כעולה מתוך תשובת המדינה לעתירה בבג"ץ לגבי המנעות המשטרה מהריסת בתים בלתי חוקים במגזר הערבי. אריאל שאל את עזרא כיצד הוא מסביר מדוע היה מספיק כוח אדם משטרתי כדי להרוס בתים בעמונה, ועזרא ענה: "'כאן לא מדובר בבניה בלתי חוקית אלא באכיפת חוק באיו"ש. זה משהו אחר, הרבה יותר". מתברר אומרת סטרוק, כי לא היה מדובר על שאלת בניה חוקית או לא חוקית אלא "איך נכנסים במתנחלים".
היא מוסיפה כי בעדותם בועדה ניכר היה ששר הבטחון מופז ושר לבטחון פנים עזרא אינם בקיאים בפרטים המבצעיים שהיו בעמונה. למשל השר מופז אמר כי בעמונה נעשה שימוש בגז מדמיע, דבר שאינו נכון, ואילו השר עזרא סיפר שהכוחות התקשו להגיע לעמונה כי ציר 60 כי היה חסום לכל אורכו.
'אני מניחה שאנשים רבים גיחכו למשמע הדברים', אומרת סטרוק. "ח"כ אורי אריאל הציג את נוהל פינוי מאחזים של המשטרה, ושאל את גדעון עזרא מדוע אין התאמה, ואפילו יש ניגוד מוחלט בין מה שהמשטרה עשתה בפועל בעמונה, לבין הנהלים שהיא מחוייבת אליהם בפינוי מאחזים, "גדעון עזרא לא ידע להשיב על כך".
תדהמה ואף מחאה, עוררו לדבריה דברי השר עזרא כי אינו מסכים שקציני המשטרה יגיעו לועדה משום ש"הם מאויימים". חברי הכנסת מכל הקשת הפוליטית העירו לעזרא כי זו אמירה שאינה במקום. "ניכר שיש מה להסתיר ולכן אין נותנים להם להופיע. זה נשמע כאילו הוא חושש שאם ידעו מי הם, והם יופיעו בפומבי, הם יהיו מאויימים".
סטרוק סבורה כי זירת הועדה חשובה, "עולות בה שאלות חשובות, והעובדה שלחלקן אין תשובות, חשובה בפני עצמה".
היא מציינת כי במסגרת פעילותה בארגון זכויות האדם ביש"ע נעשתה פעולת איסוף רחבה לצורך ההתמודדות בזירה המשפטית. "אספנו יותר מאלף תלונות, פניות ותלונות . אנחנו בתהליך ארגון החומר". היא מוסיפה כי ארגונה פנה אל היועץ המשפטי לממשלה בבקשה להעניק חסיון לעדים מטעם הארגון שיופיעו בפני מח"ש, "כדי שלא ימצאו עצמם מואשמים במקום נאשמים . אנחנו ממתינים לתשובה".
פעולות משפטיות מטבען איטיות וממושכות, אומרת סטרוק, יחד עם זאת עתה ניכרות תוצאות של מהלכים נגד שוטרים שהחלו בתקופת ההתנתקות. "אתמול חוויתי חוויה מיוחדת כאשר בעצמי הבאתי לישוב הר אדר לרב פקד יחיאל אמסלם את העתירה שהגשנו נגדו לבג"ץ. היתה זו חוויה לראות כיצד מגיב קצין משטרה כשמגיעים אליו עם כתב בית משפט עד הבית. יחיאל אמסלם כזכור בעט בלסתו של אבישלום לוי וגרם לו לנכות לצמיתות. את המעשה ביצע במאי 05".
סטרוק מועמדת מטעם האיחוד הלאומי-מפד"ל לכנסת, אומרת כי אם תכנס לכנסת תמשיך את פעילותה נגד אלימות משטרה ובעד זכויות האדם של מתיישבי יש"ע ש'רגילים להתייחס אליהם כאזרחים סוג ג' וד'.
לדבריה האיחוד בין האיחוד הלאומי והמפד"ל הפיח רוח חדשה של רצון להתגייס, למרות שיש כאלו שהאיחוד קשה להם. "ידועה האימרה, שמפלגה אינה מונית ספיישל, הלוקחת בדיוק לאן שרוצים. היא יותר כמו אוטובוס שלוקח אותך קרוב לאן שאתה רוצה, ולפעמים לא כל מי שנוסע איתך, נוכחותו נעימה לך, אבל מסתדרים עם זה".
להאזנה לראיון