כאמור, המצעים הכלכליים של שלוש המפלגות שבדקנו אינם ברי-השוואה, ולו מהסיבה ששתיים מהן מסתפקות באמירות כלליות המסתכמות בכמה מילים. רק הליכוד מציע דרך חברתית-כלכלית מפורטת וקוהרנטית, הכוללת תכנית של מקורות הכנסה מול ההוצאות המוצעות. בנימין נתניהו הוא גם היחיד מבין שלושת ראשי המפלגות שכיהן תקופה משמעותית בתפקיד שר האוצר, והחל כבר במימוש נמרץ של הדרך שבה הוא מאמין.
המטרה שהציב נתניהו היא ראויה וגדולה: "ישראל יכולה להגיע תוך 10 15 שנים לרשימת עשר המדינות המובילות בהכנסה לנפש בעולם", הכריז נתניהו. "ברשימה זו נמצאות כיום חמש מדינות שאוכלוסייתן מונה פחות מחמישה מיליון נפש. חלקן לא נכללו ברשימה לפני 10 15 שנים, אבל הן הנהיגו מדיניות שדומה ברוב מרכיביה לזו המונהגת היום בישראל. רק באמצעות נקיטת מדיניות עקבית כזו ניתן להגדיל את ההכנסה לנפש, להדביר את העוני ולהעניק לכל אזרח עתיד טוב יותר", טוען נתניהו.
זה המקום להדגיש שבממדי העוני ניתן לטפל במהירות, אך הטיפול בעוני ובעניים קשה וסבוך יותר. רוב ההצעות של ההסתדרות, וכיום של מפלגת העבודה, נוגעות לטיפול מהיר בעוני. כך למשל, תוספות לקצבאות מסוימות עשויות להראות ירידה מהירה בשיעור העניים. במקרים רבים, מבחינה סטטיסטית, כל מה שמבדיל בין משפחה ענייה (מתחת לקו העוני) למשפחה שאינה ענייה כביכול, הוא שקלים בודדים. באותם מקרים, משפחה שלמה עשויה לצאת מרשימת העניים בזכות עשרה שקלים שיתווספו לתקציבה.
הפתרון שמציג נתניהו סבוך יותר וקשה יותר להשגה, אך הוא אינו פתרון ציני. נתניהו מצהיר כי "כדי לעקור את העוני והאבטלה אחת ולתמיד, חייבת ישראל לדבוק בעקביות ובהתמדה במדיניות הכלכלית. גם אם הדבר כרוך בקשיים, גם אם הוא יגרום להרעה זמנית במדדי העוני בגלל תקופת המעבר וההסתגלות של קבוצות מסוימות לתרבות עבודה. אין לנו ברירה אלא להתמיד במדיניות זו ולעבור את השלב הקשה, שרובו כבר מאחורינו. התוצאות החיוביות של המפנה הכלכלי והצמיחה המתחדשת כבר השפיעו לטובה על חייהן של רבבות משפחות שהשתלבו במעגל העבודה, ושל אחרות ששיפרו את מעמדן הכלכלי. אם רק נתמיד במדיניות הכלכלית הנוכחית, יגיעו פירות הצמיחה לכל חלקי הארץ ולכל חלקי העם".