חליל חריזי הורשע על פי הודאתו בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, בעבירה של החזקת נשק, בעבירה של ניסיון לסחר בנשק, בעבירה של הסתייעות ברכב לביצוע פשע ובעבירה של הפרת הוראה חוקית.
התובעת, בטיעוניה לעונש, ציינה כי נאותה להסדר הטיעון שבמסגרתו תוקן כתב האישום, על אף ראיות איתנות הקיימות בחומר החקירה ואשר היה בהן כדי לבסס את כל העובדות והאישומים בכתב האישום המקורי, וזאת מתוך כוונה לחסוך מזמנו של בית המשפט ומזמנם של עדי התביעה, שוטרים ואנשי שירות הביטחון הכללי, העושים לילות כימים בשמירה על ביטחון המדינה וביטחון הציבור.
התובעת הדגישה את חומרת מעשיו של חריזי, אשר היה מודע לעובדה כי הנשק אותו הסכים להוביל הינו נשק אשר ייעודו היה לתחומי הרשות הפלשתינית. התובעת ציינה כי מעשה הברחת הנשק נגדע באבו רק בזכות ערנות ויוזמת גורמי הביטחון.
השופטת רחל ברקאי קבעה כי "במקרה דנן מדובר באדם צעיר בעל דפוסי התנהגות עבריינים, אשר צבר לחובתו הרשעות קודמות בעבירות של הפרת הוראה חוקית בשתי עבירות של נהיגה ברשלנות והכשלת שוטרים ועבירות רכוש. כן הורשע הוא בעבירה של החזקת נשק ונדון לעונש של 4 חודשי מאסר אותם ריצה ממילא בהיותו במעצר בגין האישום הנדון".
היא דחתה את טענתו שביצע את העסקה ממניעים כלכליים, וקבעה כי "הנאשם, בהיותו אזרח ישראל המודע למצב הביטחוני הקשה השורר במדינת ישראל, ידע והיה צריך לדעת כי הנשק אותו הוא מוביל לתחומי הרשות הפלסטינית עלול להגיע לגורמי טרור המכים פעם אחר פעם באזרחי מדינת ישראל במלחמתם חסרת הפשרות והאכזרית. מעשיו משולים למעשה בגידה באחיו, גם אם בצע כסף מקורם".
השופטת אמרה לאחר הקראת גזר הדין: "אנו למדים כי אזרחי מדינת ישראל נוטלים חלק פעיל ומהותי בפעולות הברחה אלו, ומעבירים את הנשק תוך ניצול אזרחותם הישראלית לתחומי הרשות הפלסטינית".
התובעת, בטיעוניה לעונש, ציינה כי נאותה להסדר הטיעון שבמסגרתו תוקן כתב האישום, על אף ראיות איתנות הקיימות בחומר החקירה ואשר היה בהן כדי לבסס את כל העובדות והאישומים בכתב האישום המקורי, וזאת מתוך כוונה לחסוך מזמנו של בית המשפט ומזמנם של עדי התביעה, שוטרים ואנשי שירות הביטחון הכללי, העושים לילות כימים בשמירה על ביטחון המדינה וביטחון הציבור.
התובעת הדגישה את חומרת מעשיו של חריזי, אשר היה מודע לעובדה כי הנשק אותו הסכים להוביל הינו נשק אשר ייעודו היה לתחומי הרשות הפלשתינית. התובעת ציינה כי מעשה הברחת הנשק נגדע באבו רק בזכות ערנות ויוזמת גורמי הביטחון.
השופטת רחל ברקאי קבעה כי "במקרה דנן מדובר באדם צעיר בעל דפוסי התנהגות עבריינים, אשר צבר לחובתו הרשעות קודמות בעבירות של הפרת הוראה חוקית בשתי עבירות של נהיגה ברשלנות והכשלת שוטרים ועבירות רכוש. כן הורשע הוא בעבירה של החזקת נשק ונדון לעונש של 4 חודשי מאסר אותם ריצה ממילא בהיותו במעצר בגין האישום הנדון".
היא דחתה את טענתו שביצע את העסקה ממניעים כלכליים, וקבעה כי "הנאשם, בהיותו אזרח ישראל המודע למצב הביטחוני הקשה השורר במדינת ישראל, ידע והיה צריך לדעת כי הנשק אותו הוא מוביל לתחומי הרשות הפלסטינית עלול להגיע לגורמי טרור המכים פעם אחר פעם באזרחי מדינת ישראל במלחמתם חסרת הפשרות והאכזרית. מעשיו משולים למעשה בגידה באחיו, גם אם בצע כסף מקורם".
השופטת אמרה לאחר הקראת גזר הדין: "אנו למדים כי אזרחי מדינת ישראל נוטלים חלק פעיל ומהותי בפעולות הברחה אלו, ומעבירים את הנשק תוך ניצול אזרחותם הישראלית לתחומי הרשות הפלסטינית".