עדת עולי אתיופיה חגגה אתמול את חג הסיגד, שבעבר סימל בעבור יהודי אתיופיה את הגעגועים לעיר ירושלים, ושביטא את רצונם לעלות לעיר הקודש. החגיגות התקיימו בשכונת ארמון הנציב בירושלים, והשתתפו בהן כעשרת אלפים מבני העדה.

הרב שרון שלום, המכהן כר\"מ במכינה הקדם צבאית \"אור מאופיר\" במרכז שפירא, סיפר בתכנית \"בוקר בשבע\" כי ליום זה קדמו באתיופיה הכנות מיוחדות. כל הכפר היה יורד לנהר, סיפר. גם אני, כילד בן חמש, ירדתי עם כולם, וביחד טבלנו בנהר. לאחר מכן חזרנו הביתה, ישנו, ומוקדם בבוקר היינו יוצאים לכיוון הר גבוה, שהזכיר לנו את מעמד הר סיני.

לדבריו, מוקדים אחדים עמדו בחג זה. סיגד הזכיר את מעמד הר סיני, ולכן התקיים במקום גבוה, והוא גם שימש הזדמנות טובה ל\"ביתא ישראל\", שהיו מרוחקים משאר העם היהודי, להביע נאמנות למצוות התורה ולירושלים. \"במשך כאלפי שנים כל אמונתנו כל כיווננו היה לירושלים. כל צעד שעשינו באתיופיה היה לכיוון ירושלים, והסיגד היה חלק מזה\", אמר. באתיופיה היה החג מקור כוח לפרט להתמודד באנטישמיות ובקשיים של היות יהודי באתיופיה. יום בשנה כולם, בבגדיהם הלבנים, כרתו ברית עם הקב\"ה. מעמד זה העניק לכל תחושת ביטחון, הגביר את תחושת האחדות, וחיזק את האמונה, אמר.

לדבריו, הבחירה של ארמון הנציב כמקום ההתכנסות לכבוד הסיגד נעשתה בגלל גובהו, וכן בגלל היותו צופה לכיוון בית המקדש. הוא הוסיף שמרגש במיוחד לראות את כל הקהילה האתיופית, מקטן עד גדול, כולל הקייסים, מתכנסים בלב אחד להאזין לתפילות הקייסים.

שלום הביע את צערו כי הדור הצעיר קצת התרחק מהמסורת של העדה, והדבר נובע, לדעתו, מפרשת הוויכוח שהיה סביב הכשרות של יהדות אתיופיה בתחילת דרכה של העדה בארץ. פרשה זו גרמה לנוער להתרחק מהמסורת היהודית אתיופית, ומהמסורת היהודית בכלל.

לדעתו, דווקא כאן בארץ ישראל יש מקום לחוג את החג הזה, לעלות לירושלים ולהראות שיש לאתיופים תרבות יפה ומסורת עמוקת שורשים.