העיתונאי שלמה נקדימון, מותיקי העיתונאים בארץ, אינו מתרגש מפרשיית המינויים הפוליטיים העולה מיומני עמרי שרון שנחשפה ע"י ערוץ 10 . מדובר לדבריו בתופעה המלווה את המדינה מימיה ראשונים.
"אם מה ששרון עשה מוגדר כשחיתות, הוא לא המציא אותה", הוא אומר בראיון לערוץ 7. חלק מהמינויים לגיטימי ומדובר בשיטה המקובלת בכל העולם, כולל פניות לאישי ציבור וחברי קונגרס בארה"ב.
נקדימון מזכיר את ה'פנקס האדום' ההסתדרותי שבלעדיו לא ניתן היה לקבל בזמנו עבודה. כך שלטה מפא"י על הפרנסה ורק המהפך בשנת 77 שינה זאת, הוא מזכיר. הוא מזכיר גם את הגילויים שנחשפו בספרו של אשר ידלין, מי שהיה מיועד להיות נגיד בנק ישראל ו"נתפס במה שנתפס", בזמן ממשלתו הראשונה של רבין ז"ל. הספר הכיל לדבריו גילויים "מסמרי שיער" על שחיתות פוליטית, הרחק מעבר לנושא של עמרי שרון. "היו העברות כספים למפלגות, כש'מפא"י הצטיינה בכך'".
נקדימון מציין את חשיפת עתון "הבוקר" בזמנו, על הזרמה באמצעים עקיפים של כספי מגביות בארה"ב למפא"י, שהיתה אז מפלגת השלטון. לדבריו באמצעות שניים שכבר נפטרו, מי שהיה אז איש כספים בכיר של קופ"ח, ומי שהיה איש הכספים של בית ברל, המכללה האקדמית של תנועת העבודה, עברו כספים בכמויות למפא"י. היו גם פרשיות של קרן תל חי שהועברו דרכה כספים לחירות, ותל גיבורים של המפד"ל, כולן מערכות כספיות שהזרימו כספים למפלגות. "כך זה היה מראשית קום המדינה עד היום, זה לבש צורה ופשט צורה, אבל זה קיים".
נקדימון מזכיר עוד את השיטה שהיתה נהוגה בארץ המזכירה במעט את רשימותיו של עמרי שרון, שיטת ה'צאטאלאך'. הפתקים שמקורם בפנקסי 'קוהינור' הקטנים. "הכותב היה מוציא עפרון קטן בגודל אצבע וטובל את החוד על קצה לשונו, כדי שיהיה יותר שחור, וכותב את השם", מתאר נקדימון.
החריג, היה לדבריו מנחם בגין ז"ל. נקדימון ששימש כיועץ התקשורת של בגין מספר כי נקלע פעם לדיון בלשכתו של בגין לאחר הנצחון בבחירות. היו בלשכה חברים בכירים מחירות ומהפד"ל, והם הגישו לו רשימה שמית של מאות מועמדים לתפקידים בכירים במוסדות השלטון. בגין אמר על כך:
"אנחנו לא באנו לשלטון להדיח אנשים, אני לא אפטר אף אחד. רק לאחר שיסיימו את תפקידם, יש מקום לדבר על החלפתם באנשים שלנו".
להתייחס לכל המינויים כשחיתות זה לא פייר, אומר נקדימון. אבל "אם אכן מדובר בסידור למען אריאל שרון, זו בודאי שחיתות, כי זה בא לחזק מוקדי כוח כאלה או אחרים".
להאזנה לדברי שלמה נקדימון
"אם מה ששרון עשה מוגדר כשחיתות, הוא לא המציא אותה", הוא אומר בראיון לערוץ 7. חלק מהמינויים לגיטימי ומדובר בשיטה המקובלת בכל העולם, כולל פניות לאישי ציבור וחברי קונגרס בארה"ב.
נקדימון מזכיר את ה'פנקס האדום' ההסתדרותי שבלעדיו לא ניתן היה לקבל בזמנו עבודה. כך שלטה מפא"י על הפרנסה ורק המהפך בשנת 77 שינה זאת, הוא מזכיר. הוא מזכיר גם את הגילויים שנחשפו בספרו של אשר ידלין, מי שהיה מיועד להיות נגיד בנק ישראל ו"נתפס במה שנתפס", בזמן ממשלתו הראשונה של רבין ז"ל. הספר הכיל לדבריו גילויים "מסמרי שיער" על שחיתות פוליטית, הרחק מעבר לנושא של עמרי שרון. "היו העברות כספים למפלגות, כש'מפא"י הצטיינה בכך'".
נקדימון מציין את חשיפת עתון "הבוקר" בזמנו, על הזרמה באמצעים עקיפים של כספי מגביות בארה"ב למפא"י, שהיתה אז מפלגת השלטון. לדבריו באמצעות שניים שכבר נפטרו, מי שהיה אז איש כספים בכיר של קופ"ח, ומי שהיה איש הכספים של בית ברל, המכללה האקדמית של תנועת העבודה, עברו כספים בכמויות למפא"י. היו גם פרשיות של קרן תל חי שהועברו דרכה כספים לחירות, ותל גיבורים של המפד"ל, כולן מערכות כספיות שהזרימו כספים למפלגות. "כך זה היה מראשית קום המדינה עד היום, זה לבש צורה ופשט צורה, אבל זה קיים".
נקדימון מזכיר עוד את השיטה שהיתה נהוגה בארץ המזכירה במעט את רשימותיו של עמרי שרון, שיטת ה'צאטאלאך'. הפתקים שמקורם בפנקסי 'קוהינור' הקטנים. "הכותב היה מוציא עפרון קטן בגודל אצבע וטובל את החוד על קצה לשונו, כדי שיהיה יותר שחור, וכותב את השם", מתאר נקדימון.
החריג, היה לדבריו מנחם בגין ז"ל. נקדימון ששימש כיועץ התקשורת של בגין מספר כי נקלע פעם לדיון בלשכתו של בגין לאחר הנצחון בבחירות. היו בלשכה חברים בכירים מחירות ומהפד"ל, והם הגישו לו רשימה שמית של מאות מועמדים לתפקידים בכירים במוסדות השלטון. בגין אמר על כך:
"אנחנו לא באנו לשלטון להדיח אנשים, אני לא אפטר אף אחד. רק לאחר שיסיימו את תפקידם, יש מקום לדבר על החלפתם באנשים שלנו".
להתייחס לכל המינויים כשחיתות זה לא פייר, אומר נקדימון. אבל "אם אכן מדובר בסידור למען אריאל שרון, זו בודאי שחיתות, כי זה בא לחזק מוקדי כוח כאלה או אחרים".
להאזנה לדברי שלמה נקדימון