בשנת הלימודים 04'-05', בשלהי עידן ערפאת ובראשית תקופת כהונתו של מחמוד עבאס (אבו מאזן), פרסם משרד החוץ הפלשתיני 29 ספרי לימוד חדשים שנועדו לכיתות ה' ו-י'. ספרים אלה הנמצאים בשימוש נבדקו על ידי החוקרת ב"תאום הפעולות בשטחים", נועה מרידור, במגמה לעמוד על אופן התייחסותם לנושאים הקשורים למדינת ישראל, לציונות, לעם היהודי וליחס של הערבים כלפי מדינת ישראל. ממצאי העיון בספרי שנה זו, תוך השוואה לספרי השנים הקודמות, מצביעים על עקביות לאורך שנים ביחס השלילי של תוכנית הלימודים הפלשתינית למדינת ישראל, לתנועה הציונית ולעם היהודי.
כבעבר, כן גם השנה, בולטת התעלמות חומר הלימודים מקיומה של מדינת ישראל. הדבר מתבטא בכך שאין היא מופיעה במפות ואף לא בטקסטים הכתובים, אלא רק בהקשרים שליליים. גם הסכמי השלום בין ישראל לבין מצרים וירדן, כמו גם ההסכמים שהושגו בין הפלשתינים לבין ישראל, אינם נזכרים. דגש חזק ניתן ל"כיבוש הישראלי" ולהתנחלויות ב"שטחים" המוצגות כחלק מתופעת האימפריאליזם העולמי החומד את ארצותיהם של החלשים. לרשימת המעשים השליליים המיוחסים לישראל נוספה גם הקמת גדר הביטחון. כך נמסר ממרכז המידע למודיעין וטרור במשרד הביטחון.
החוקרת מציינת, כי על מנת לערער על בסיסה האידיאולוגי של התנועה הציונית, ממשיכים מחברי הספרים להתעלם מהקשר ההיסטורי העמוק שיש לעם ישראל עם ארץ ישראל. הם עושים זאת הן על ידי התעלמות כמעט מוחלטת מהנוכחות הישראלית הקדומה בארץ ישראל והן על ידי הגדרת העמים הקדומים באזור כעמים ערבים. באשר ליחס הערבים כלפי ישראל, הספרים עוסקים בעיקר כבעבר במלחמה, בעימות האלים, ב"מות הקדושים" של הלוחמים הפלשתינים וב"זכות השיבה" של 'הפליטים' למקומות אותם עזבו בישראל.
מעיון באחד מספרי הלימוד עולה כי המחברים עשו שימוש ב"פרוטוקלים של זקני ציון" כאמצעי להכפשת התנועה הציונית, תוך חזרה על מיתוסים אנטישמיים בדבר כוונת היהודים להשתלט על כל העולם. עוד נכתב כי למרות שנושא מלחמת העולם השנייה ותוצאותיה נלמד באחד מספרי הלימוד בחרו מחברי הספרים להתעלם משואת יהודי אירופה כאחת מתוצאותיה החמורות של המלחמה.
החוקרת מציינת כי "ממצאים שליליים אלה מאפיינים את תוכנית הלימודים הפלשתינית, שבבסיסה עומדת מדיניות חינוכית החותרת להטמעת עויינות למדינת ישראל בקרב הדור הפלשתיני הצעיר".
הטלוויזיה הפלשתינית שידרה השבוע ראיון עם ילד שהוציא דיסק ובשיר שנבחר לשידור חוזרים מסרים של שנאה ושאיפת מות "למען אללה". בקטע הקצר אשר נבחר מופיעים מוטיבים ומסרים, שחוזרים על עצמם בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי בחברה הערבית מזה שנים: 'שחרור' כל פלסטין – דהיינו חיסול ישראל, שיביא ל"שיבת הפליטים". כאמור גם כלול בשיר השאיפה למות כ'שהיד'. כך חושף היום "מבט לתקשורת פלשתינית".
יש לציין, שהמבוגרים המקיפים את הילד באולפן מוחאים לו כפיים וקוראים "בראבו" כאשר הוא מגיע למילים "אללה אכבר, נמות כשהידים". החדרת ערך השהדה בקרב ילדים הוא אחד המוטיבים הבולטים ביותר בחברה הפלשתינית זה שנים.
כבעבר, כן גם השנה, בולטת התעלמות חומר הלימודים מקיומה של מדינת ישראל. הדבר מתבטא בכך שאין היא מופיעה במפות ואף לא בטקסטים הכתובים, אלא רק בהקשרים שליליים. גם הסכמי השלום בין ישראל לבין מצרים וירדן, כמו גם ההסכמים שהושגו בין הפלשתינים לבין ישראל, אינם נזכרים. דגש חזק ניתן ל"כיבוש הישראלי" ולהתנחלויות ב"שטחים" המוצגות כחלק מתופעת האימפריאליזם העולמי החומד את ארצותיהם של החלשים. לרשימת המעשים השליליים המיוחסים לישראל נוספה גם הקמת גדר הביטחון. כך נמסר ממרכז המידע למודיעין וטרור במשרד הביטחון.
החוקרת מציינת, כי על מנת לערער על בסיסה האידיאולוגי של התנועה הציונית, ממשיכים מחברי הספרים להתעלם מהקשר ההיסטורי העמוק שיש לעם ישראל עם ארץ ישראל. הם עושים זאת הן על ידי התעלמות כמעט מוחלטת מהנוכחות הישראלית הקדומה בארץ ישראל והן על ידי הגדרת העמים הקדומים באזור כעמים ערבים. באשר ליחס הערבים כלפי ישראל, הספרים עוסקים בעיקר כבעבר במלחמה, בעימות האלים, ב"מות הקדושים" של הלוחמים הפלשתינים וב"זכות השיבה" של 'הפליטים' למקומות אותם עזבו בישראל.
מעיון באחד מספרי הלימוד עולה כי המחברים עשו שימוש ב"פרוטוקלים של זקני ציון" כאמצעי להכפשת התנועה הציונית, תוך חזרה על מיתוסים אנטישמיים בדבר כוונת היהודים להשתלט על כל העולם. עוד נכתב כי למרות שנושא מלחמת העולם השנייה ותוצאותיה נלמד באחד מספרי הלימוד בחרו מחברי הספרים להתעלם משואת יהודי אירופה כאחת מתוצאותיה החמורות של המלחמה.
החוקרת מציינת כי "ממצאים שליליים אלה מאפיינים את תוכנית הלימודים הפלשתינית, שבבסיסה עומדת מדיניות חינוכית החותרת להטמעת עויינות למדינת ישראל בקרב הדור הפלשתיני הצעיר".
הטלוויזיה הפלשתינית שידרה השבוע ראיון עם ילד שהוציא דיסק ובשיר שנבחר לשידור חוזרים מסרים של שנאה ושאיפת מות "למען אללה". בקטע הקצר אשר נבחר מופיעים מוטיבים ומסרים, שחוזרים על עצמם בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי בחברה הערבית מזה שנים: 'שחרור' כל פלסטין – דהיינו חיסול ישראל, שיביא ל"שיבת הפליטים". כאמור גם כלול בשיר השאיפה למות כ'שהיד'. כך חושף היום "מבט לתקשורת פלשתינית".
יש לציין, שהמבוגרים המקיפים את הילד באולפן מוחאים לו כפיים וקוראים "בראבו" כאשר הוא מגיע למילים "אללה אכבר, נמות כשהידים". החדרת ערך השהדה בקרב ילדים הוא אחד המוטיבים הבולטים ביותר בחברה הפלשתינית זה שנים.