מפלגת חירות משכה את העתירה שלה נגד פסילת הג'ינגל שלה על ידי יו"ר ועדת הבחירות השופטת בייניש.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי לטענת דובר המפלגה, שמואל ארי, נציגי המפלגה חשו כי הלך הרוח ששרר בבית המשפט העליון, לא יאפשר דיון הוגן בעתירה, ולפיכך החליטו כאמור למשוך אותה. ארי מציין כי חירות ממשיכה לעמוד על דעתה כי לא היתה עילה מוצדקת לפסול את התשדיר.
יו"ר חירות מיכאל קליינר אמר כי כבן לעם היהודי שחי כאלפיים שנה כמיעוט, הוא מאמין שיש לאפשר לפלשתינים "להתחבר לרוב הערבי המצוי ב 22 מדינות ערב, ללא צורך להיות מיעוט כאן בארץ ישראל.
בעתירה טוענת חירות שבייניש פסלה את התשדיר בגלל 'האסוציאציות' שהוא מעורר בה. "שופט צריך לדעת להתנתק מהשקפת עולמו כאשר הוא בוחן שידורי תעמולה, ולהימנע ככל האפשר מפגיעה בחופש הביטוי. ייתכן שהסיבה האמיתית לפסילה הוא החשש שתעמולת הבחירות של חרות תאפשר לה לצבור גובה ולקבל תמיכה מציבור רחב", אומר יו"ר התנועה מיכאל קליינר.
עוד טענו אנשי התנועה כי יש להתייחס לתשדירי התעמולה כסוג שידור מיוחד "שהוא התגוששות בין רשימות לקראת בחירות". תכלית השידורים הוא לאפשר לרשימות המתמודדים להביא את דברם לבוחר. "בעת שידור התשדירים דומים גלי האתר לכיכרה של עיר מבחינת היקף הפיקוח המוצדק על התכנים המשודרים. אומר החוק לרשימות: 'בואנה והצגנה את מסריכן כאוות נפשכן'. החוק הופך את גלי האתר בעת שידור התשדירים לכיכרה של עיר ואין הצדקה להגביל ולהסדיר את הביטוי בשידורי התעמולה יותר מאשר בכיכרה של עיר".
יש לקבוע כי "רק ביטוי המעורר חשש ממשי לעבירה או עוולה ייפסל מתשדירי התעמולה... וכי פגיעה ברגשות צריכה להיות חמורה, קיצונית ובלתי נסבלת כדי להצדיק פסילת תעמולת בחירות", טוען בא כוח התנועה עו"ד בם.
הוא מוסיף כי ה'אסוציאציה' שעורר הביטוי אצל השופטת אינו יכול להוות בסיס טוב לפסילתו שכן גם זיגמונד פרויד, אבי תורת הפסיכואנליזה שעשה שימוש באסוציאציה ככלי לניתוח פסיכוטי-אנאליטי, שם לב כי "עתים דבר עשוי לסמל את היפוכו. כך, למשל, במצרית עתיקה אותה מילה ציינה 'חזק' ו-'חלש'. כך בשפות ישנן מילים שלהן שתי משמעויות הפוכות".
"העובדה כי ביטוי יכול לעורר אסוציאציה הפוכה אינה מצביעה על כך שחד משמעית זו היא האסוציאציה ההכרחית, או היחידה, או הדומיננטית שהוא יעורר. אסוציאציה אינה הצדקה להגבלת חופש ביטוי", נכתב בעתירה.
עוד מוסיפה התנועה בעתירה כי "אי אפשר לנהל תעמולה פוליטית תוך התעלמות מן העובדה כי הסכסוך הוא על רקע לאומי, או בלי התייחסות לבני הקבוצה הלאומית האחרת.
מטבע הדברים סכסוך עקוב מדם אינו תורם להערכה חיובית הדדים של הצדדים לסכסוך. סיווג כל אמירה שלילית לגבי בני הקבוצה הלאומית היריבה כאמירה גזעני ישתק לחלוטין את השיח הפוליטי. לכן, יש לצמצם את הסיווג של אמירות כגזעניות אך לאמירות בעלות מטען ממשי של שנאה, איבה ובוז, המעודדות רגשות כאלה מתוך רצון לשפוך שמן על מדורת האיבה. הצעה של פתרון של הפרדת אוכלוסיות תוך שלילה מפורשת של השאיפה לראות את בני הקבוצה הלאומית האחרת במותם, אינה ביטוי גזעני".
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי לטענת דובר המפלגה, שמואל ארי, נציגי המפלגה חשו כי הלך הרוח ששרר בבית המשפט העליון, לא יאפשר דיון הוגן בעתירה, ולפיכך החליטו כאמור למשוך אותה. ארי מציין כי חירות ממשיכה לעמוד על דעתה כי לא היתה עילה מוצדקת לפסול את התשדיר.
יו"ר חירות מיכאל קליינר אמר כי כבן לעם היהודי שחי כאלפיים שנה כמיעוט, הוא מאמין שיש לאפשר לפלשתינים "להתחבר לרוב הערבי המצוי ב 22 מדינות ערב, ללא צורך להיות מיעוט כאן בארץ ישראל.
בעתירה טוענת חירות שבייניש פסלה את התשדיר בגלל 'האסוציאציות' שהוא מעורר בה. "שופט צריך לדעת להתנתק מהשקפת עולמו כאשר הוא בוחן שידורי תעמולה, ולהימנע ככל האפשר מפגיעה בחופש הביטוי. ייתכן שהסיבה האמיתית לפסילה הוא החשש שתעמולת הבחירות של חרות תאפשר לה לצבור גובה ולקבל תמיכה מציבור רחב", אומר יו"ר התנועה מיכאל קליינר.
עוד טענו אנשי התנועה כי יש להתייחס לתשדירי התעמולה כסוג שידור מיוחד "שהוא התגוששות בין רשימות לקראת בחירות". תכלית השידורים הוא לאפשר לרשימות המתמודדים להביא את דברם לבוחר. "בעת שידור התשדירים דומים גלי האתר לכיכרה של עיר מבחינת היקף הפיקוח המוצדק על התכנים המשודרים. אומר החוק לרשימות: 'בואנה והצגנה את מסריכן כאוות נפשכן'. החוק הופך את גלי האתר בעת שידור התשדירים לכיכרה של עיר ואין הצדקה להגביל ולהסדיר את הביטוי בשידורי התעמולה יותר מאשר בכיכרה של עיר".
יש לקבוע כי "רק ביטוי המעורר חשש ממשי לעבירה או עוולה ייפסל מתשדירי התעמולה... וכי פגיעה ברגשות צריכה להיות חמורה, קיצונית ובלתי נסבלת כדי להצדיק פסילת תעמולת בחירות", טוען בא כוח התנועה עו"ד בם.
הוא מוסיף כי ה'אסוציאציה' שעורר הביטוי אצל השופטת אינו יכול להוות בסיס טוב לפסילתו שכן גם זיגמונד פרויד, אבי תורת הפסיכואנליזה שעשה שימוש באסוציאציה ככלי לניתוח פסיכוטי-אנאליטי, שם לב כי "עתים דבר עשוי לסמל את היפוכו. כך, למשל, במצרית עתיקה אותה מילה ציינה 'חזק' ו-'חלש'. כך בשפות ישנן מילים שלהן שתי משמעויות הפוכות".
"העובדה כי ביטוי יכול לעורר אסוציאציה הפוכה אינה מצביעה על כך שחד משמעית זו היא האסוציאציה ההכרחית, או היחידה, או הדומיננטית שהוא יעורר. אסוציאציה אינה הצדקה להגבלת חופש ביטוי", נכתב בעתירה.
עוד מוסיפה התנועה בעתירה כי "אי אפשר לנהל תעמולה פוליטית תוך התעלמות מן העובדה כי הסכסוך הוא על רקע לאומי, או בלי התייחסות לבני הקבוצה הלאומית האחרת.
מטבע הדברים סכסוך עקוב מדם אינו תורם להערכה חיובית הדדים של הצדדים לסכסוך. סיווג כל אמירה שלילית לגבי בני הקבוצה הלאומית היריבה כאמירה גזעני ישתק לחלוטין את השיח הפוליטי. לכן, יש לצמצם את הסיווג של אמירות כגזעניות אך לאמירות בעלות מטען ממשי של שנאה, איבה ובוז, המעודדות רגשות כאלה מתוך רצון לשפוך שמן על מדורת האיבה. הצעה של פתרון של הפרדת אוכלוסיות תוך שלילה מפורשת של השאיפה לראות את בני הקבוצה הלאומית האחרת במותם, אינה ביטוי גזעני".