מילושביץ' שהיה אחראי לשורה של פשעי מלחמה, נמצא בשבת מת בתאו שבכלא. בהודעה שפרסם היום נשיא הרכב בית הדין לפשעי מלחמה בהאג, פאוסטו פוקאר נכתב כי סיבת המוות נותרו לא ידועות לאחר שצוות רפואה משפטית הולנדי לא הצליח לאבחן מה היו הסיבות למות מילושביץ' בשבת בתאו. מילושביץ´, הועמד לדין בבית הדין הבינלאומי של האו"ם בהאג ומת בטרם הסתיים משפטו.
ד"ר ברודני אומר לכתבנו אריאל כהנא כי מילושביץ' עלה לשלטון בסוף שנות ה 80 עם התמוטטות השלטון הקומוניסטי. שלטונו התאפיין בנסיון ליצור סרביה גדולה על ידי איחוד הסרבים בחמשת המדינות שברפובליקת יוגוסלביה. מילושביץ' לדבריו ידע לנצל את הרגשות הלאומיים הקיצוניים, ואת תחושות הקיפוח שחשו הסרבים. בעיקר ניהל מאבק על קוסובו ש"היא כמו ירושלים חברון ובית לחם של יהודים".
האידיאולוגיה של מילושביץ' ל'סרביה הגדולה' הובילה למלחמה בבלקנים בשנת 91 – 92 ובמהלכה ביצעו כוחות צבא סרבים אבל בעיקר כוחות מיליציה בהסכמת מילושביץ', פשעי מלחמה וטיהור אתני. "כוחותיו של מילושביץ' הם שהכניסו את המושג – טיהור אתני".
ברודני מוסיף כי למרות שרוב הטיהורים בוצעו על ידי מיליציות ולא על ידי הצבא הסרבי, הרי שמפקדי המיליציה היו קצינים 'בחופשה' מהצבא הסרבי ונשקיהם היו של הצבא הסרבי.
אחד המקומות הידועים שבהם התבצעו הוצאות להורג המוניות היא העיר סברניצה שבבוסניה. עיר מוסלמית שהסרבים צרו עליה. כוחות או"ם הולנדיים הגנו עליה ולבסוף נסוגו. "בסברניצה הוצאו להורג כל הגברים וגם נערים מגיל 15 ומעלה". למרות כל זאת, לקח עשר שנים עד שהקהיליה הבינלאומית החליטה לפעול ובעיקר ביוזמת ארה"ב, מדגיש ברודני.
לדבריו האירופים בדרך כלל לא מתערבים, למשל במקום כמו רואנדה שבו היו פי 10 יותר רציחות, או בסודאן, האירופים לא התערבו. מעורבותם דוקא במלחמה זו באה כיון שהיה זה מקרה קיצוני ועל אדמת אירופה. "האירופים מתערבים כאשר הדבר נוגע להם ולתדמית שלהם עצמם".
מילושביץ' ניסה להתנער מהמעשים, אבל היו מספיק עדויות שהפלילו אותו כאחראי לטיהורים אתניים, אומר ד"ר ברודני.
כאמור הוא מת בטרם הסתיים משפטו.
להאזנה לראיון
ד"ר ברודני אומר לכתבנו אריאל כהנא כי מילושביץ' עלה לשלטון בסוף שנות ה 80 עם התמוטטות השלטון הקומוניסטי. שלטונו התאפיין בנסיון ליצור סרביה גדולה על ידי איחוד הסרבים בחמשת המדינות שברפובליקת יוגוסלביה. מילושביץ' לדבריו ידע לנצל את הרגשות הלאומיים הקיצוניים, ואת תחושות הקיפוח שחשו הסרבים. בעיקר ניהל מאבק על קוסובו ש"היא כמו ירושלים חברון ובית לחם של יהודים".
האידיאולוגיה של מילושביץ' ל'סרביה הגדולה' הובילה למלחמה בבלקנים בשנת 91 – 92 ובמהלכה ביצעו כוחות צבא סרבים אבל בעיקר כוחות מיליציה בהסכמת מילושביץ', פשעי מלחמה וטיהור אתני. "כוחותיו של מילושביץ' הם שהכניסו את המושג – טיהור אתני".
ברודני מוסיף כי למרות שרוב הטיהורים בוצעו על ידי מיליציות ולא על ידי הצבא הסרבי, הרי שמפקדי המיליציה היו קצינים 'בחופשה' מהצבא הסרבי ונשקיהם היו של הצבא הסרבי.
אחד המקומות הידועים שבהם התבצעו הוצאות להורג המוניות היא העיר סברניצה שבבוסניה. עיר מוסלמית שהסרבים צרו עליה. כוחות או"ם הולנדיים הגנו עליה ולבסוף נסוגו. "בסברניצה הוצאו להורג כל הגברים וגם נערים מגיל 15 ומעלה". למרות כל זאת, לקח עשר שנים עד שהקהיליה הבינלאומית החליטה לפעול ובעיקר ביוזמת ארה"ב, מדגיש ברודני.
לדבריו האירופים בדרך כלל לא מתערבים, למשל במקום כמו רואנדה שבו היו פי 10 יותר רציחות, או בסודאן, האירופים לא התערבו. מעורבותם דוקא במלחמה זו באה כיון שהיה זה מקרה קיצוני ועל אדמת אירופה. "האירופים מתערבים כאשר הדבר נוגע להם ולתדמית שלהם עצמם".
מילושביץ' ניסה להתנער מהמעשים, אבל היו מספיק עדויות שהפלילו אותו כאחראי לטיהורים אתניים, אומר ד"ר ברודני.
כאמור הוא מת בטרם הסתיים משפטו.
להאזנה לראיון