מרבית הנשאלים הסכימו שצריך לכבות את הסיגריה לפני שמתחילים לנהוג, אולם רק 20% מבין המעשנים תמכו בכך. כך נמסר לערוץ 7 מהאגודה למלחמה בסרטן.

עוד עולה בסקר כי כ-50% מהמעשנים טענו כי עישון בזמן הנהיגה משפר את נהיגתם ו-15% הודו כי עישון בזמן הנהיגה הופך אותן למסוכנים בכביש. בנושא עישון פסיבי, שני שלישים מהמעשנים טענו כי הם מוכנים לא לעשן בזמן הנהיגה אם נוסע יבקש זאת.

כאשר נשאלו על קניית רכב משומש, שני שלישים מהנהגים ענו כי יעדיפו לקנות מכונית מאדם לא מעשן וגם שליש מהמעשנים הודו בכך.

הסקר נערך בקרב 500 איש, לקראת כניסתו לתוקף של חוק בסקוטלנד, האוסר על עישון בזמן נהיגה. הסקר פורסם במגזין Auto Trader הנחשב לאתר התוכן המוביל בבריטניה למכירת כלי רכב חדשים ומשומשים ומופץ גם כמגזין מודפס בכל רחבי בריטניה.

האגודה למלחמה בסרטן, מברכת על יוזמת החקיקה ומציינת כי גם בישראל כבר הוחל בקידום הנושא, כאשר ב - 10 במרץ 2004, פנה במכתב, פרופ' אליעזר רובינזון, יו"ר האגודה למלחמה בסרטן לשר התחבורה בהמלצה להצעת ממשלתית לאיסור עישון בעת נהיגה.

במכתבו ציין פרופ' רובינזון כי: "מחקרים מראים כי נהגים מעשנים מעורבים בתאונות דרכים ב 50% יותר מנהגים שאינם מעשנים". והוסיף כי "העישון בזמן הנהיגה גורם לנוכחים ברכב לסבול מעישון פסיבי כפוי, הגורם לנזקים בריאותיים בטווח הקצר, כמו גירוי העיניים, האף והגרון, שיעול ועוד ובטווח הארוך מעלים את הסיכון ללקות בסרטן הריאה, במחלות לב, ובמחלות ריאה, דרכי הנשימה ועוד. הנפגעים העיקריים מעישון כפוי זה הם ילדים, זקנים וחולי אסטמה ".

נאוה עינבר, דוברת האגודה למלחמה בסרטן ציינה כי: "היסטוריית המאבק בעישון רצופה בהצלחות קטנות בזכות חקיקה יצירתית המגבילה את צעדי המעשנים אך מצילה את חיי רוב הציבור שאינו מעשן מפני חשיפה לעישון פסיבי. בישראל בשנת 1970, בתקופה שלפני ההגבלות החוקיות השונות עמד שיעור המעשנים על 42%. בשנת 1992 ירד שיעור המעשנים ל – 31% וכיום על פי דוח שר הבריאות על מצב העישון בישראל הוא עומד על כ – 24%. מדובר על שיעור המעשנים הנמוך ביותר בתולדות מדינת ישראל".