ארגוני הורים בארה"ב מנהלים מאבק להוצאת ספרים בעלי 'תכנים לא ראויים' ממערכת החינוך הציבורית, ומהספריות. עיקר המאבק שהם מנהלים הוא נגד איגוד הספריות האמריקני אותו הם מגדירים כארגון שמאל קיצוני הכופה על הילדים קריאה של ספרים רדודים ומלאי רפש.
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי בעיקר נאבקים ההורים נגד הספרים הנבחרים לצורך הכנת יומן קריאה. הורים שעיינו בספר מרשימת הספרים שקיבלו ילדיהם, כדי להכין ממנו יומן קריאה אומרים כי חשכו עיניהם. אם אחת סיפרה לארגון 'אמהות דואגות לארה"ב' כי הספר שממנו בנה בן ה 14 היה צריך להכין שיעורי בית הכיל תכנים לא צנועים בוטים.
הורים מקנזס החליטו לעשות מעשה והם התארגנו ופתחו אתר לשירות ההורים. באתר מובאות רשימות ספרים שבהם יש תכנים בעייתיים וניתנות גם הנחיות כיצד לזהות נרטיבים סמויים. האתר מעניק עצות להורים המעונינים לטפל בנושא כיצד להתמודד מול הרשויות. ההורים שהקימו את האתר אומרים כי נושאים ערכיים כמו יחסים שבינו לבינה צריכים להנתן על ידי ההורים והמדינה אינה צריכה להתערב בכך. יתירה מכך הספרים שילדיהם נדרשים לקרוא במסגרת מטלות חובה מתאפיינים בוולגריות ורדידות אינטלקטואלית. מדוע הילדים אינם מתבקשים לקרוא קלאסיקות כמו דיויד קופרפילד של צ'רלס דיקנס ומובי דיק של הרמן מלוויל, במקום הספרים הגרועים הללו, שאלו ההורים.
ארגון נוסף, 'הורים נגד ספרים גרועים בבתי ספר', טוען כי למעשה לחדירת ספרים שיש בהם תכנים
'לא ראויים' אחראי איגוד הספריות האמריקני. בשם חופש הביטוי כופים חברי האיגוד על הילדים קריאת ספרים המכילים תועבות ורפש, טוענים ההורים.
הם מוסיפים כי איגוד הספריות הוקם במסגרת התאגדות מקצועית של ספרנים אבל הפך לארגון שמאלני קיצוני רב עוצמה ומסוכן.
איגוד הספריות האמריקני טוען לעומתם כי במתקפה על חופש הקריאה, שהוא ענין חיוני בדמוקרטיה, אין חידוש. ארגונים פרטיים וגם גורמים ממשלתיים ברחבי המדינה פועלים למנוע קריאה חופשית, על ידי הטלת מגבלות, הטלת צנזורה בחומרי קריאה, קטלוג נושאים מסויימים כ'שנויים במחלוקת' הפצת רשימות ספרים 'פסולים' ורדיפת ספריות. חברי האיגוד מוסיפים כי אותם גורמים הלוחמים נגד חופש הקריאה, סבורים כי 'חופש הביטוי כבר לא רלוונטי'. "אנחנו מאמינים שניתן להנחיל לאנשים קריאה ביקורתית והם בעצמם יבחרו את הטוב וידחו את הרע".
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי בעיקר נאבקים ההורים נגד הספרים הנבחרים לצורך הכנת יומן קריאה. הורים שעיינו בספר מרשימת הספרים שקיבלו ילדיהם, כדי להכין ממנו יומן קריאה אומרים כי חשכו עיניהם. אם אחת סיפרה לארגון 'אמהות דואגות לארה"ב' כי הספר שממנו בנה בן ה 14 היה צריך להכין שיעורי בית הכיל תכנים לא צנועים בוטים.
הורים מקנזס החליטו לעשות מעשה והם התארגנו ופתחו אתר לשירות ההורים. באתר מובאות רשימות ספרים שבהם יש תכנים בעייתיים וניתנות גם הנחיות כיצד לזהות נרטיבים סמויים. האתר מעניק עצות להורים המעונינים לטפל בנושא כיצד להתמודד מול הרשויות. ההורים שהקימו את האתר אומרים כי נושאים ערכיים כמו יחסים שבינו לבינה צריכים להנתן על ידי ההורים והמדינה אינה צריכה להתערב בכך. יתירה מכך הספרים שילדיהם נדרשים לקרוא במסגרת מטלות חובה מתאפיינים בוולגריות ורדידות אינטלקטואלית. מדוע הילדים אינם מתבקשים לקרוא קלאסיקות כמו דיויד קופרפילד של צ'רלס דיקנס ומובי דיק של הרמן מלוויל, במקום הספרים הגרועים הללו, שאלו ההורים.
ארגון נוסף, 'הורים נגד ספרים גרועים בבתי ספר', טוען כי למעשה לחדירת ספרים שיש בהם תכנים
'לא ראויים' אחראי איגוד הספריות האמריקני. בשם חופש הביטוי כופים חברי האיגוד על הילדים קריאת ספרים המכילים תועבות ורפש, טוענים ההורים.
הם מוסיפים כי איגוד הספריות הוקם במסגרת התאגדות מקצועית של ספרנים אבל הפך לארגון שמאלני קיצוני רב עוצמה ומסוכן.
איגוד הספריות האמריקני טוען לעומתם כי במתקפה על חופש הקריאה, שהוא ענין חיוני בדמוקרטיה, אין חידוש. ארגונים פרטיים וגם גורמים ממשלתיים ברחבי המדינה פועלים למנוע קריאה חופשית, על ידי הטלת מגבלות, הטלת צנזורה בחומרי קריאה, קטלוג נושאים מסויימים כ'שנויים במחלוקת' הפצת רשימות ספרים 'פסולים' ורדיפת ספריות. חברי האיגוד מוסיפים כי אותם גורמים הלוחמים נגד חופש הקריאה, סבורים כי 'חופש הביטוי כבר לא רלוונטי'. "אנחנו מאמינים שניתן להנחיל לאנשים קריאה ביקורתית והם בעצמם יבחרו את הטוב וידחו את הרע".