בכנס, שבו השתתפו כ-110 מנכ"לים ומנהלי פיתוח בתעשייה הקיבוצית, הוצגה התוכנית החדשה של משרד המדען לקידום ועידוד השקעות במחקר ופיתוח בתעשיות המסורתיות.
ד"ר אופר אמר שמטרת התוכנית החדשה היא להביא לכך שמפעלים ישראלים בתחומים המוגדרים כתעשייה מסורתית יגיעו לפסגה העולמית כל אחד בתחום עיסוקו. יש דוגמאות של חברות ישראליות רבות שהצליחו בכך. בעולם הגלובלי של היום חדשנות ויצירתיות הם תנאי להצלחה. לדבריו, מדינת ישראל משקיע רק 1% מהתל"ג במו"פ תעשייתי וזה מעט מאוד. אין למדינת ישראל סיכוי לשרוד מבחינה כלכלית אם לא נהיה כל הזמן בקצה העליון של החדשנות והקדמה הטכנולוגית.
מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית, עמוס רבין, אמר שהאיגוד רואה חשיבות גדולה בתוכנית של המדען הראשי לקידום המחקר והפיתוח בתעשייה המסורתית. לדבריו, רבים מהמפעלים הקיבוציים עונים על הקריטריונים של התוכנית החדשה והאיגוד יפעל לכך שמקסימום מפעלים יכנסו מבעד לדלת שפתח בפניהם המדען הראשי ויהנו מהסיוע של המדינה להרחבת פעילות המו"פ.
משה אורטס, חבר ועדת המחקר, דיבר על חזון הפיכת התעשייה המסורתית לתעשייה מסורתית עילית. הוא קרא לחברות לעשות מהפך ולהכנס לאסטרטגיה עסקית חדשה הבנויה על שילוב בין הליבה הטכנולוגית (חתירה לקצה הסקאלה הטכנולוגית), הליבה העסקית (שילוב בגלובליזציה ע"י מו"פ) והליבה הערכית (חדשנות וטיפוח ההון האנושי).
לידיה לזנס, סגנית המדען, הציגה את התוכנית החדשה ופרטה את ההקלות המשמעותיות שנותנת התוכנית. היא הזמינה את מפעלי התעשייה לדלג על מחסום הפחד ולהשתלב בתוכנית. היא הבטיחה שמשרד התמ"ת מצידו יעשה הכל כדי לעזור.
פרופ' מנואל טרכטנברג מאוניברסיטת תל אביב, ניתח את מצבה של התעשייה הישראלית והסיכויים להאצת הצמיחה ואמר שאין מגזר אחד שיכול לסחוב לבדו את כל המשק קדימה ואפילו לא ההייטק. אם מדינת ישראל מעונינת ליצור מקומות עבודה חדשים ולהגדיל את היצוא התעשייה המסורתית חייבת להצטרף ולפרוץ קדימה באמצעות המו"פ.
ד"ר אופר אמר שמטרת התוכנית החדשה היא להביא לכך שמפעלים ישראלים בתחומים המוגדרים כתעשייה מסורתית יגיעו לפסגה העולמית כל אחד בתחום עיסוקו. יש דוגמאות של חברות ישראליות רבות שהצליחו בכך. בעולם הגלובלי של היום חדשנות ויצירתיות הם תנאי להצלחה. לדבריו, מדינת ישראל משקיע רק 1% מהתל"ג במו"פ תעשייתי וזה מעט מאוד. אין למדינת ישראל סיכוי לשרוד מבחינה כלכלית אם לא נהיה כל הזמן בקצה העליון של החדשנות והקדמה הטכנולוגית.
מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית, עמוס רבין, אמר שהאיגוד רואה חשיבות גדולה בתוכנית של המדען הראשי לקידום המחקר והפיתוח בתעשייה המסורתית. לדבריו, רבים מהמפעלים הקיבוציים עונים על הקריטריונים של התוכנית החדשה והאיגוד יפעל לכך שמקסימום מפעלים יכנסו מבעד לדלת שפתח בפניהם המדען הראשי ויהנו מהסיוע של המדינה להרחבת פעילות המו"פ.
משה אורטס, חבר ועדת המחקר, דיבר על חזון הפיכת התעשייה המסורתית לתעשייה מסורתית עילית. הוא קרא לחברות לעשות מהפך ולהכנס לאסטרטגיה עסקית חדשה הבנויה על שילוב בין הליבה הטכנולוגית (חתירה לקצה הסקאלה הטכנולוגית), הליבה העסקית (שילוב בגלובליזציה ע"י מו"פ) והליבה הערכית (חדשנות וטיפוח ההון האנושי).
לידיה לזנס, סגנית המדען, הציגה את התוכנית החדשה ופרטה את ההקלות המשמעותיות שנותנת התוכנית. היא הזמינה את מפעלי התעשייה לדלג על מחסום הפחד ולהשתלב בתוכנית. היא הבטיחה שמשרד התמ"ת מצידו יעשה הכל כדי לעזור.
פרופ' מנואל טרכטנברג מאוניברסיטת תל אביב, ניתח את מצבה של התעשייה הישראלית והסיכויים להאצת הצמיחה ואמר שאין מגזר אחד שיכול לסחוב לבדו את כל המשק קדימה ואפילו לא ההייטק. אם מדינת ישראל מעונינת ליצור מקומות עבודה חדשים ולהגדיל את היצוא התעשייה המסורתית חייבת להצטרף ולפרוץ קדימה באמצעות המו"פ.