יש כאן הזדהות עם דברי המן - שאסור להיות מפורד, אסור להיות שונה, אך מדובר בציבור שהוא שותף לארץ ומגן עליה. הדבק שמחבר את כולם - השותפות בצער ובהגנה על המדינה.

"צה"ל הוא אמצעי, לא מטרה. אנחנו לא מדינה מיליטריסטית. לציבור הדתי הלאומי ההגנה היא מלחמת מצווה, אך לא עצם הפקודה היא דבר קדוש. אם מגיעים לכך שתוכן פקודה היא איוולת והכחשת הרעיון של הקמת צה"ל, יש מקום להתנגד אליה. אני סומכת על חיילי צה"ל שיראו את החילוק, שהרי יכולת ההבחנה היא המדד לאינטלגנציה. יש אבחנה ברורה בין הישות המדינית לשלטון ולמוסדות, שבהם אין קדושה. ראש הממשלה הוא לא מלך ואנו איננו חיים בימי התנ"ך... עלינו מוטלת אחריות כלפי הישות המדינית, אך גם לשלטון יש אחריות לראות איך לאחד ולא איך להפריד".

סילבצקי קראה לטפל בבעיית מסורבות הגט. לפוסקי ההלכה קראה לחפש דרכים בתוך המסגרת ההלכתית להקל על "הסבל הזה" כהגדרתה.

סילבצקי ריגשה בדבריה את הקהל כאשר התייחסה למאבק הנשי על ארץ ישראל ותיארה כיצד הכחיש השר את סיפור ההטרדה המינית בעמונה. היא סיפרה את סיפורו של י.ל פרץ "שלוש מתנות" המתאר אשה שכעונש על מחאה שהביעה נגד סגירת יהודים בגטו, נענשה בגרירה ברחובות העיר. בקשתה האחרונה היתה לקבל סיכות כדי להצמיד את בגדיה לגופה, "האם לכך הגענו?", שאלה סילבסקי.