באיחוד הלאומי מותחים היום ביקורת על ההחלטה של בית המשפט העליון מיום ה' שעורכת שינוי במעמדם של אזרחים ועובדים זרים בלתי חוקיים. מדובר בביטול ההוראה לפיה אזרח זר בלתי חוקי החי כ'ידוע בציבור' של אזרח ישראל חייב לצאת את ישראל כדי להסדיר מחוצה לה את מעמדו החוקי.
השופטים לא שללו את טענות המדינה כי מדובר בצעד הרתעתי נגד תופעה הולכת ומתרחבת של שוהים בלתי חוקיים המנצלים את מעמד 'ידוע בציבור' כדי להפוך לתושבי קבע. עם זאת הם קבעו כי אין הצדקה לכפות על הזוגות פרידה לצורך הסדרת המעמד החוקי וכי מדובר בפגיעה בזוגות
"המנהלים מערכת יחסים אמיתית וכנה כ'ידועים בציבור'.
באיחוד הלאומי אומרים לכתבתנו רותי אברהם בתגובה, כי "כל שינוי בחוק הקיים היום חייב לעבור דרך בית המחוקקים. בעיית העובדים הזרים לא תיפתר ע"י הכרה במעמדם הלא חוקי, להיפך, מציאות זו תעודד זרים להגיע ולשהות בישראל בניגוד לחוק ומתוך מטרה להשתקע כאן. יש כאן בעיה מהותית יותר הנוגעת לזהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, פסיקת בג"צ פוגעת בכך קשות, ואין בסמכותם של השופטים לדון בנושא זה בניגוד לרצון רוב העם".
כתבתנו מוסרת כי ביסוד הפרשה עומד עניינן של שתי נשים נוצריות 'ידועות בציבור' של גברים ישראלים. נישואיה של אחת מהן בארץ הולדתה, טרם הותרו. השניה, נכתב בהחלטה, נכנסה לגור עם בן זוגה זמן קצר לפני שהחל תהליך הסדרת מעמדה.
השופטים קובעים כי מדובר בסוגיה עקרונית המבוססת על המציאות הישראלית שבה "דיני הנישואין בישראל נשלטים על ידי הדין הדתי המציב מחסום בפני נישואין בין דתות שונות". לכן נישואי התערובת הם "אקט פורמלי" בעל משקל מוגבל ואין להפלות בין הדרישות כלפי הנשואים בנישואי תערובת לאלו שבמעמד 'ידועים בציבור'.
השופטים מודים כי הרחקת שוהים בלתי חוקיים משיגה את היעד של המחוקק לקידום ריבונות המדינה ושלטון החוק, אבל היא כרוכה בהחלת דרישה גורפת ליציאה מן הארץ ובפגיעה בזוגות.
השופטים מציינים כי בבסיס האפשרות שנתנה המדינה לאזרח זר לא חוקי 'ידוע בציבור' לקבל מעמד תושב קבע עומד 'הרציונאל' כי "גם תא משפחתי שאינו מבוסס על קשר פורמלי של נישואין ראוי להגנה ויש לאפשר לבני הזוג המרכיבים אותו לחיות יחדיו תוך המשך מגורים בארץ ובלבד שמדובר בקשר אמיתי כן ומבוסס".
בהחלטה כותבים עוד השופטים כי היכן שמתעורר חשש שמדוברבקשר פיקטיבי רשאי משרד הפנים להרחיק את האזרח הזר.כמו כן הם מוסיפים כי "ראוי לקבוע קריטריונים אשר יגדירו מי הם ידועים בציבור לצורך יישום מדיניות המאפשרת לזרים לרכוש מעמד בישראל מכוח קשר זה".
השופטים לא שללו את טענות המדינה כי מדובר בצעד הרתעתי נגד תופעה הולכת ומתרחבת של שוהים בלתי חוקיים המנצלים את מעמד 'ידוע בציבור' כדי להפוך לתושבי קבע. עם זאת הם קבעו כי אין הצדקה לכפות על הזוגות פרידה לצורך הסדרת המעמד החוקי וכי מדובר בפגיעה בזוגות
"המנהלים מערכת יחסים אמיתית וכנה כ'ידועים בציבור'.
באיחוד הלאומי אומרים לכתבתנו רותי אברהם בתגובה, כי "כל שינוי בחוק הקיים היום חייב לעבור דרך בית המחוקקים. בעיית העובדים הזרים לא תיפתר ע"י הכרה במעמדם הלא חוקי, להיפך, מציאות זו תעודד זרים להגיע ולשהות בישראל בניגוד לחוק ומתוך מטרה להשתקע כאן. יש כאן בעיה מהותית יותר הנוגעת לזהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, פסיקת בג"צ פוגעת בכך קשות, ואין בסמכותם של השופטים לדון בנושא זה בניגוד לרצון רוב העם".
כתבתנו מוסרת כי ביסוד הפרשה עומד עניינן של שתי נשים נוצריות 'ידועות בציבור' של גברים ישראלים. נישואיה של אחת מהן בארץ הולדתה, טרם הותרו. השניה, נכתב בהחלטה, נכנסה לגור עם בן זוגה זמן קצר לפני שהחל תהליך הסדרת מעמדה.
השופטים קובעים כי מדובר בסוגיה עקרונית המבוססת על המציאות הישראלית שבה "דיני הנישואין בישראל נשלטים על ידי הדין הדתי המציב מחסום בפני נישואין בין דתות שונות". לכן נישואי התערובת הם "אקט פורמלי" בעל משקל מוגבל ואין להפלות בין הדרישות כלפי הנשואים בנישואי תערובת לאלו שבמעמד 'ידועים בציבור'.
השופטים מודים כי הרחקת שוהים בלתי חוקיים משיגה את היעד של המחוקק לקידום ריבונות המדינה ושלטון החוק, אבל היא כרוכה בהחלת דרישה גורפת ליציאה מן הארץ ובפגיעה בזוגות.
השופטים מציינים כי בבסיס האפשרות שנתנה המדינה לאזרח זר לא חוקי 'ידוע בציבור' לקבל מעמד תושב קבע עומד 'הרציונאל' כי "גם תא משפחתי שאינו מבוסס על קשר פורמלי של נישואין ראוי להגנה ויש לאפשר לבני הזוג המרכיבים אותו לחיות יחדיו תוך המשך מגורים בארץ ובלבד שמדובר בקשר אמיתי כן ומבוסס".
בהחלטה כותבים עוד השופטים כי היכן שמתעורר חשש שמדוברבקשר פיקטיבי רשאי משרד הפנים להרחיק את האזרח הזר.כמו כן הם מוסיפים כי "ראוי לקבוע קריטריונים אשר יגדירו מי הם ידועים בציבור לצורך יישום מדיניות המאפשרת לזרים לרכוש מעמד בישראל מכוח קשר זה".