על פי הנתונים המרכזיים של הסקר בקרב תושבי ההתנחלויות בבנימין יש חוסר אמון מוחלט באמצעי התקשורת (59%) בבית המשפט העליון (51%) ובמשטרה (41%).

עשרים אחוזים נוספים דיווחו על חוסר אמון כללי ברשויות הללו. קרוב למחצית מהתושבים מדווחים על שינוי לרעה בתחושותיהם בעקבות אירועי עמונה, בעיקר בשל "הכעס על האלימות, האכזריות והברוטליות של המשטרה, מצורת הפינוי בעמונה, היחס הגרוע למפונים, הרשעות, או הרצון לרמוס יהודים".

כמעט שני שליש הזדהו עם התחושה של "אכזבה וכעס על המדינה, הצבא, המשטרה".
47% מהנשאלים השיבו כי מפלגות הימין נכשלו בתפקידם במאבק מאז פינוי היישובים ועד היום. 40%השיבו כי גם מועצת יש"ע כשלה. מנגד 37% סבורים כי הרב הקרוב אליהם או הנהגת היישוב (28%)הצליחו בתפקודם במאבק.

הסקר התמודד גם עם סוגיות המטרידות את הנוער. רוב בני הנוער בבנימין (62%) מצהיר כי אירועי ההתנתקות ועמונה לא יצרו אצלו שינוי ביחס לגיוס לצה"ל. 47% מבני הנוער מעדיפים שבאירועי ההתנתקות הבאים, הוריהם ייתנו הכוונה והנחייה כיצד להתנהג. 71% הצהירו כי לא קיים מישהו הנערץ על ידו, ואשר יהיו מוכנים להישמע לו בעת המאבק.

חרף התחושות הקשות, 66% מתושבי בנימין מזדהה עם הגישה שלפיה מדינת ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי בכל תנאי. 79% חושב שצריך להמשיך להיאבק על צדקת דרכנו ועל אופי המדינה. 78% אמרו שפיצול הכוחות בעוכרינו וצריך להתאחד. התושבים חלוקים בעמדותיהם לגבי קו המאבק הנכון מכאן ולהבא: כשליש (32%) מאמינים בהסברה ושכנוע. 28% אמרו כי יש להמשיך ולחזק את היישובים. 27% סבורים כי יש להיאבק, אבל ללא אלימות. רק 7% סבור כי הקו הנכון בלית ברירה הוא גם אלימות.