את המושב פתח יו"ר המושב שהוא יו"ר הגן הטכנולוגי בירושלים שלמה אייזנברג, באומרו שיש לירושלים יתרון יחסי פוטנציאלי על פני כל מקום אחר, מצד המשמעויות שמעורר שם העיר.
יתרון נוסף שיש לעיר הוא כמות הצעירים מחו"ל שמגיעים לעיר לפחות לשנה, ומוציאים בה עד 1000 דולר בחודש, נושא נוסף שציין אייזנברג הוא הפוטנציאל המדעי העצום שיש לעיר, עקב מכוני המחקר הרבים שיש בה.
עו"ד דניאל גוטמן פתח בתיאור העזיבה הקשה של זוגות את העיר ירושלים. לדבריו אם מהלכי הצלת העיר לא יתרחשו בשנים הקרובות היא תהיה "העיר האבודה", כהגדרתו. לדבריו האופן היחידי להצלת העיר הוא הזרמה תקציבית ומשאבית והכרזה על ירושלים כ'אזור אסון לאומי'. חלק מהתכניות חייבות לכולל לדבריו, יצירת מקומות תעסוקה, "יש לבצע שורה של מהלכים בנחישות רבה, כפי שעשתה הממשלה בפרויקט אחר, ההינתקות". לדבריו, צריך להגדיר מחדש את הגבולות המוניציפאליים של ירושלים, והיא צריכה להיות מורחבת עד למעבר מבשרת ציון מושב אורה ועמינדב, ובכך להבטיח רוב יהודי בעיר לנצח.
עו"ד גוטמן ציין שגם הבניה צריכה להמשיך בצורה מאסיבית, ולשאלה "מי יגור באזורים אלו?", ענה שחלק מהותי בחוק הנדרש, יקבע "בלי פשרות" שכל משרדי הממשלה יהיו בירושלים בדרך קבע, הוא מנה שמשרד הביטחון, החקלאות ורשות שדות התעופה כיום אינם חלק מבירת ישראל, "ירושלים היא עיר שלטונית וכך היא צריכה להיות".
את האוניברסיטה העברית "מרכז רוחני", כלשונו, יש לפתח, ולסבסד סטודנטים שגרים מחוץ לעיר ובאים לירושלים. עוד קרא להעלות את מוסדות התרבות לירושלים.
מנכ"ל קרן השקעות וינטאג' אלן פלד ציין שהנכס העיקרי של ירושלים הוא ההון האנושי שבה, הוא טען שיש חברות היי-טק שמנסות למצוא עובדי היי-טק בעיר, ולא מצליחות, ולכן יש למשוך אנשים בעלי השכלה מתאימה בנושא בעיר, וכן יש להשקיע השקעה רבה בחינוך ותרבות.
לדבריו מצב העוני הקשה הוא תוצאה של השתתפות מעטה במעגל העבודה, בעיקר במגזר החרדי. כדי לאפשר קהילה עסקית יש להוזיל את מחירי שכירות העסקית בעיר, נקודה נוספת שלדבריו יש לשפר, היא הקשר בין תיירות ותרבות. המפתח אינו בידי הממשלה אלא בעיקר מצד העולם העסקי ושותפות בין הממשלה לעולם העסקי . "המצב לא אבוד אך אנו בדקה ה-90 וחייבים להגיב מיד" סיים פלד.
מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים עזרי לוי טען שירושלים מתחילה לחזור לפסים הרבה יותר אופטימיים, הוא טען שסדר העדיפויות הלאומי שהקל על הישובים שסביב לירושלים, פגע בעיר.
לוי גם קרא להעברת כל משרדי הממשלה לעיר, לשלב את כל תושבי ירושלים בשוק העבודה, להשאיר את הסטודנטים בעיר, הוא הציע להעניק לסטודנטים מלגות, מותנות בכך שיישארו בעיר לאחר סיום לימודיהם. הוא בישר על הקמת שביל אופניים חדש בעיר כחלק מהשיפור התרבותי בעיר.
מנהלת אשכול תעשיות תרבות ותיירות אילנית מלכיאור ציינה שירושלים משמשת כמרכז לשלוש הדתות בעולם, ויש לבחון כיצד נושא זה יכול למנף את העיר. לטענתה ירושלים אינה נותנת מענה למגמה תיירותית כללית כאשר אין השתתפות של התיירים באירועי תרבות בעיר, לדבריה המידע התרבותי שנותנים בתי המלון הוא מזערי, ויש לשנות נקודה זו.
נקודה נוספת הוא מיתוג העיר, לדבריה חייבים לבדל את העיר משאר המדינה "המלחמה היא על הלילה הנוסף של התייר בעיר", אמרה מלכיאור.
יו"ר אגודת הסטודנטים יקיר שגב אמר כי בירושלים לומדים כ-40,000 סטודנטים בשנה ומהווים פוטנציאל ברור שאינו ממומש. רבים מהם גרים בעיר אך אינם חיים בה. לדבריו אנשים אלו הם "מנוע צמיחה", ואם תינתן להם ההזדמנות הם ינצלו אותה, הסטודנטים "אוהבים את העיר" אך לא נשארים בה, כי "אין להם היכן לעבוד". לדבריו הדרך להשאיר סטודנטים בעיר היא "להפוך את העיר ליותר טובה", על ידי שיפור אמצעי התחבורה בעיר, "צריך להפסיק להתבכיין ולהתחיל לשבח את העיר, יש בה הרבה דברים טובים, ובכך לשפר את תדמית העיר".
יתרון נוסף שיש לעיר הוא כמות הצעירים מחו"ל שמגיעים לעיר לפחות לשנה, ומוציאים בה עד 1000 דולר בחודש, נושא נוסף שציין אייזנברג הוא הפוטנציאל המדעי העצום שיש לעיר, עקב מכוני המחקר הרבים שיש בה.
עו"ד דניאל גוטמן פתח בתיאור העזיבה הקשה של זוגות את העיר ירושלים. לדבריו אם מהלכי הצלת העיר לא יתרחשו בשנים הקרובות היא תהיה "העיר האבודה", כהגדרתו. לדבריו האופן היחידי להצלת העיר הוא הזרמה תקציבית ומשאבית והכרזה על ירושלים כ'אזור אסון לאומי'. חלק מהתכניות חייבות לכולל לדבריו, יצירת מקומות תעסוקה, "יש לבצע שורה של מהלכים בנחישות רבה, כפי שעשתה הממשלה בפרויקט אחר, ההינתקות". לדבריו, צריך להגדיר מחדש את הגבולות המוניציפאליים של ירושלים, והיא צריכה להיות מורחבת עד למעבר מבשרת ציון מושב אורה ועמינדב, ובכך להבטיח רוב יהודי בעיר לנצח.
עו"ד גוטמן ציין שגם הבניה צריכה להמשיך בצורה מאסיבית, ולשאלה "מי יגור באזורים אלו?", ענה שחלק מהותי בחוק הנדרש, יקבע "בלי פשרות" שכל משרדי הממשלה יהיו בירושלים בדרך קבע, הוא מנה שמשרד הביטחון, החקלאות ורשות שדות התעופה כיום אינם חלק מבירת ישראל, "ירושלים היא עיר שלטונית וכך היא צריכה להיות".
את האוניברסיטה העברית "מרכז רוחני", כלשונו, יש לפתח, ולסבסד סטודנטים שגרים מחוץ לעיר ובאים לירושלים. עוד קרא להעלות את מוסדות התרבות לירושלים.
מנכ"ל קרן השקעות וינטאג' אלן פלד ציין שהנכס העיקרי של ירושלים הוא ההון האנושי שבה, הוא טען שיש חברות היי-טק שמנסות למצוא עובדי היי-טק בעיר, ולא מצליחות, ולכן יש למשוך אנשים בעלי השכלה מתאימה בנושא בעיר, וכן יש להשקיע השקעה רבה בחינוך ותרבות.
לדבריו מצב העוני הקשה הוא תוצאה של השתתפות מעטה במעגל העבודה, בעיקר במגזר החרדי. כדי לאפשר קהילה עסקית יש להוזיל את מחירי שכירות העסקית בעיר, נקודה נוספת שלדבריו יש לשפר, היא הקשר בין תיירות ותרבות. המפתח אינו בידי הממשלה אלא בעיקר מצד העולם העסקי ושותפות בין הממשלה לעולם העסקי . "המצב לא אבוד אך אנו בדקה ה-90 וחייבים להגיב מיד" סיים פלד.
מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים עזרי לוי טען שירושלים מתחילה לחזור לפסים הרבה יותר אופטימיים, הוא טען שסדר העדיפויות הלאומי שהקל על הישובים שסביב לירושלים, פגע בעיר.
לוי גם קרא להעברת כל משרדי הממשלה לעיר, לשלב את כל תושבי ירושלים בשוק העבודה, להשאיר את הסטודנטים בעיר, הוא הציע להעניק לסטודנטים מלגות, מותנות בכך שיישארו בעיר לאחר סיום לימודיהם. הוא בישר על הקמת שביל אופניים חדש בעיר כחלק מהשיפור התרבותי בעיר.
מנהלת אשכול תעשיות תרבות ותיירות אילנית מלכיאור ציינה שירושלים משמשת כמרכז לשלוש הדתות בעולם, ויש לבחון כיצד נושא זה יכול למנף את העיר. לטענתה ירושלים אינה נותנת מענה למגמה תיירותית כללית כאשר אין השתתפות של התיירים באירועי תרבות בעיר, לדבריה המידע התרבותי שנותנים בתי המלון הוא מזערי, ויש לשנות נקודה זו.
נקודה נוספת הוא מיתוג העיר, לדבריה חייבים לבדל את העיר משאר המדינה "המלחמה היא על הלילה הנוסף של התייר בעיר", אמרה מלכיאור.
יו"ר אגודת הסטודנטים יקיר שגב אמר כי בירושלים לומדים כ-40,000 סטודנטים בשנה ומהווים פוטנציאל ברור שאינו ממומש. רבים מהם גרים בעיר אך אינם חיים בה. לדבריו אנשים אלו הם "מנוע צמיחה", ואם תינתן להם ההזדמנות הם ינצלו אותה, הסטודנטים "אוהבים את העיר" אך לא נשארים בה, כי "אין להם היכן לעבוד". לדבריו הדרך להשאיר סטודנטים בעיר היא "להפוך את העיר ליותר טובה", על ידי שיפור אמצעי התחבורה בעיר, "צריך להפסיק להתבכיין ולהתחיל לשבח את העיר, יש בה הרבה דברים טובים, ובכך לשפר את תדמית העיר".