הסקרים אמנם מראים שהציבור אוהב את נבחריו מושחתים וכושלים, אך נראה שבכל זאת כדאי להזהיר אותו ממי שעלול להיות שר האוצר הבא: אברהם הירשזון. האיש הזה הכניס את קופת חולים לאומית לגירעון של כמעט מיליארד ₪, הוא הצביע בהחלטות שהיה לו ניגוד עניינים בהן, ומעמדו ב'קדימה' עלול לסכן גם את הכיס הפרטי של כל אחד מאיתנו
מאת: יאיר שפירא
חלק בלתי מבוטל מהתגובות היוצאות מלשכתו של ממלא מקום ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בתגובה לפרסומים הלא מחמיאים לו, נוקטות את הטענה כי: "הכתבה ממחזרת חומרים ישנים. הציבור הישראלי אינו דורש מחיר מראשיו על שחיתות או על התנהלות כושלת. הכלבים נובחים ושיירתו של איש הציבור עוברת לה בנחת לתפקיד הציבורי הבא, ואחריו לתפקיד בכיר עוד יותר".
ובכן, להווי ידוע כי הכתבה שלפניכם עומדת למחזר חומרים אודות פעילותו הציבורית של חבר הכנסת אברהם הירשזון, מי שעמד שנים רבות בראש הסתדרות העובדים הלאומית וקופת החולים שלה, שהיה עד זה לא מכבר יו"ר ועדת הכספים של הכנסת ושמפלגת 'קדימה' מייעדת לו את תפקיד שר האוצר שלה.
ראשית נמחזר חומרים מאמצע שנת 2002, השנה שבה הבינו במשרד הבריאות כי הגירעון הולך ומעמיק של קופת חולים לאומית, שבראשה עמד הירשזון, עלול להסתיים בקריסת הקופה. לקופה היו אז מעט פחות מ-650 אלף מבוטחים, וגירעון של כמעט מיליארד שקלים. רק בשנת 2001 הצליחה הקופה לייצר גירעון של 200 מיליון שקלים.
הגירעון נוצר מקיפוחה של הקופה בתקציבים של משרד הבריאות, אך גם בשל ניהול כושל ומתמשך, שכלל הקמה פרועה של מרפאות בניסיון לדחוק את רגליהן של קופות חולים אחרות מיישובים קטנים, חסויות נדיבות לאירועים ואישורים נדיבים לטיפולים שלא נכללו בסל הבריאות. במקרה אחד הוציאה הקופה על ילד חולה בהמופיליה נדירה 80 מיליון שקלים במשך כעשר שנים.
עקב מצבה הקשה עצרו ראשי הקופה את העברת הכספים לרבים מספקיהם, וכן עיכבו תשלומים שהיתה הקופה צריכה להעביר לבתי החולים השונים. על-פי תחקיר שפרסם בזמנו העיתונאי יואב יצחק, קופת החולים בראשותו של הירשזון המשיכה לשלם 'כמו שעון' את דמי השכירות על הנכסים ששכרה מהסתדרות העובדים הלאומית, שהיתה גם היא בראשות הירשזון.
עם קבלת חוק בריאות ממלכתי, שבע שנים קודם לכן, הופרדו קופות החולים מהגופים שאליהן היו שייכות. קופת חולים לאומית הופרדה רשמית מהסתדרות העובדים הלאומית והחלה לשלם על 76 נכסים שהיו בבעלות אותה הסתדרות. אותם נכסים שילמו לפעילות הקופה דמי שכירות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, שהיוו חלק משמעותי מתקציב ההסתדרות הלאומית. אלו היוו כלי פוליטי חזק בידיו של הירשזון. גם לאחר שעצרה הקופה את התשלומים לבתי החולים, המשיך הירשזון לשלם לארגון שהיה בראשותו.
התפוח שנפל קרוב לבורסה
באותה שנה אנו מתוודעים לראשונה אל בנו של הירשזון, עופר, משקיע נועז המשחק בכסף גדול. הוא קונה ומוכר חברות בורסאיות – תענוג הטומן בחובו פוטנציאל לעושר גדול, כמו גם לנפילות כואבות, השמור בעיקר לווירטואוזים המצליחים לגייס אשראי נדיב מהבנקים השונים.
הירשזון רכש באותה תקופה חברה בורסאית בשם 'עוז' ושינה את שמה לחברת 'הירשזון ברק', על שמו ועל שם שותפו, עו"ד צבי ברק. צבי ברק שימש באותה תקופה גם כיו"ר חברת בת של קופת חולים לאומית, 'לאומית עתיד', שנסגרה בשנת 2001 לאחר שהסבה לקופה הפסדים כבדים (על-פי הודעת הקופה לעיתונות). פרסומים אחרים באותה תקופה טענו דווקא כי החברה היתה רווחית, אך מכל מקום ברור היה שעו"ד ברק נהנה גם ממשרת יו"ר החברה בשכר, וגם שימש כיועץ חיצוני לחברה, ועל כך קיבל שכר טרחה בנפרד.
"כדי למנוע לזות שפתיים", הגיבה הקופה בזמנו, "דרש ח"כ הירשזון מצבי ברק לסיים את תפקידו כיועץ חיצוני של קופת חולים לאומית, למרות שבחוות הדעת המשפטית הוא לא נדרש לכך. ראוי להדגיש כי אין כל קשר עסקי בין עסקיהם של הירשזון-ברק לבין כל מוסדות קופת חולים לאומית".
חברת הירשזון-ברק שבה ועלתה לכותרות בשנת 2004, כשהירשזון האב שימש כיו"ר ועדת הכספים של הכנסת. על שולחנה של הוועדה היו מונחים, כרגיל, עשרות נושאים הנוגעים ישירות לאינטרסים של הבנקים בישראל. אך הנושא האקוטי בעיני הבנקים שהיה תלוי ועומד בוועדה היה הרפורמה בשוק ההון.
שתי ועדות מקצועיות ישבו על המדוכה: הוועדה בראשותו של בכר והוועדה בראשותו של ברודט. ועדת בכר הציעה להפריד כליל את קופות הגמל מהבנקים בישראל, כדי שהראשונות לא יהיו משועבדות לאינטרסים של האחרונים. ועדת ברודט הציעה רפורמה מתונה בהרבה, וגרסה שיש להפריד חלקית את הקופות מהבנקים. הבנקים התנגדו נחרצות למסקנותיהן של שתי הוועדות, אך במיוחד לזו של בכר.
הם פתחו במסע ציבורי כפול: האחד בעיתונים ומעל גלי האתר, שבו, ניסיון שכשל, להפחיד את הציבור מלהפקיד את חסכונותיו בגופים שאינם בנקאיים; אך בעיקר הפעילו הבנקים מערכת לחצים אינטנסיבית על חברי הכנסת, ובעיקר על חברי ועדת הכספים, בתקווה שהללו יכשילו את הרפורמה המוצעת.
נראה היה שהירשזון, יו"ר הוועדה, מקדם את רפורמת ברודט על פני זאת של בכר. למען ההגינות יש לציין כי לבחירתו של הירשזון בהמלצות הנוחות יותר לבנקים היו לא מעט סיבות פוליטיות ופרגמטיות: ועדת בכר הוקמה ביוזמתו של נתניהו, יריב פוליטי של מחנה הירשזון-אולמרט, בעוד הירשזון היה מעורב בהקמת ועדת ברודט. על-פי פרסומים ב'גלובס', משרד האוצר לא מיהר לשתף את הירשזון במסקנות ועדת בכר, ואשר על כן גם אמוציונלית וגם פרקטית התקשה הירשזון לנהל דיונים רציניים ברפורמת בכר. מכל מקום, 'התנועה לאיכות השלטון' דרשה כי הירשזון ימשוך את ידו כליל מהתעסקות ברפורמה בפרט ובנושאים היקרים ללבם של הבנקים בכלל.
אבא יסדר
הקריירה המזהירה של בנו הלכה והסתבכה. התנועה לאיכות השלטון טענה כי הירשזון "כיו"ר ועדת הכספים, נמצא בניגוד עניינים אישי עקב עיסוקיו של בנו, מר עופר הירשזון. הבן מנהל חברה עסקית בשם 'הירשזון-ברק', שנמצאת בקשיים כספיים גדולים ומנהלת מו"מ עם הנהלת בנק הפועלים לפריסת חובותיה, בעוד שח"כ הירשזון, כיו"ר ועדת הכספים, עוסק באופן תדיר בנושאי בנקאות ובעסקי הבנקים. לפי הפרסומים בעיתונות והודעת חברת 'הירשזון-ברק' לבורסה, החברה חייבת מעל 114 מיליון ₪ לבנקים, ולפיכך תלויה בהם. בנק הפועלים אישר לחברה פריסת חובות, ובין היתר מחק חוב בשל ריבית חריגה של 1.4 מיליון ₪".
עוד כתבה התנועה אל ועדת האתיקה של הכנסת: "לדעת הקובלת, עקב הפיכתה של חברת 'הירשזון-ברק' לחברה פרטית, הפיקוח הציבורי על הנעשה בחברה מתבטל. כל הטבה עתידית שתינתן למר עופר הירשזון על-ידי בנק הפועלים לא תיוודע לעולם, וכל הסדר בינו לבין הבנקים יסתתר, מטבע הדברים, תחת מעטה של חשאיות. כל הטבה שתינתן למר עופר הירשזון בעתיד על ידי בנק הפועלים, ולו הזעירה ביותר, משמעה רווח של מאות אלפי שקלים לאדם שאביו, כיו"ר ועדת הכספים, עוסק באופן תדיר בעסקי הבנקים באופן המשפיע על רווחיהם ועל עתידם הכלכלי". התנועה טענה גם כי הירשזון, בניגוד למקובל, לא חידש את ועדת המשנה של ועדת הכספים המפקחת על שוק ההון – ועדה שהיתה מרחיקה את הטיפול בבנקים מידיו.
בא כוחו של הירשזון כתב לוועדה כי "לח"כ הירשזון עצמו אין כל נגיעה או חלק בניהול חברת 'הירשזון-ברק', והוא אינו ערב בכל דרך שהיא להבטחת חובות קבוצת החברות שבשליטתה... אין למר עופר הירשזון כל חובות חריגים באופן אישי, הוא אינו ערב לחובות החברות הנ"ל, ומעולם לא הוענקו לו כל "הנחות מפליגות ובעייתיות" מאת הבנקים השונים, כדברי הקובל".
ועדת האתיקה החליטה להרחיק את הירשזון, ולו בשל מראית עין, מטיפול בשתי ההצעות לרפורמה. אחרי הכול, חוקי האתיקה של הכנסת קובעים כי "לא יהיה לחבר הכנסת במילוי תפקידו עניין אישי, ולא יהיה ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו כחבר הכנסת לבין עניינו האישי... חבר הכנסת לא ייזום דבר שיש לו בו עניין אישי ולא יהיה שותף ליוזמה כזו. היה לחבר הכנסת עניין אישי בדיון או בהצבעה, בכנסת או בוועדותיה, יודיע על כך מיד לוועדת האתיקה וכן ליושב ראש הכנסת או ליושב ראש הוועדה, לפי העניין; חבר הכנסת כאמור לא ייזום, בין במישרין ובין בעקיפין, הצעה כלשהי באותו נושא, ולא ישתתף בדיון בו, אלא לאחר שהודיע, בכנסת או בוועדה – לפי העניין, במעמד הדיון, על עניינו האישי; היה הדיון בוועדה – לא ישתתף חבר הכנסת בהצבעה על אותו נושא".
קשורים לפיליפינית
זו לא היתה הבעיה יחידה של חבר הכנסת הירשזון עם חוק האתיקה המצוטט. בשנת 92' שכר הירשזון עובדת זרה שתטפל באשתו החולה, שנפטרה שלוש שנים מאוחר יותר. לאחר פטירת אשתו ביקש הירשזון וקיבל היתר מיוחד ממשרד הפנים שהעובדת הזרה תמשיך לטפל בילדיו. ההיתר פקע בשנת 1999.
בתחילת נובמבר 2004 נעצרה העובדת הזרה על-ידי משטרת ההגירה במהלך פעילות שגרתית בצפון תל אביב, בעודה מטיילת עם הכלב של משפחת הירשזון. משנתבקשה על ידי השוטרים להציג מסמך מזהה, הובילה את השוטרים לביתו של הירשזון והראתה להם את דרכונה. גם ח"כ הירשזון התבקש להציג מסמך מזהה ועשה זאת, מבלי לומר לשוטרים שהוא חבר כנסת. השוטרים, שלא זיהו אותו, מסרו לו הזמנה לחקירה בחשד להעסקה לא חוקית של עובד זר, ורק כשחזרו למטה היחידה ומסרו את פרטיו זיהה אחד הקצינים שמדובר בחבר כנסת.
כשנודעה הפרשה הסביר הירשזון בכלי התקשורת שמאז שנת 99' הוא במגעים עם הרשויות להמשך הארכת רישיונה של העובדת. אשתו של חבר הכנסת הניחה אחריה ילדים צעירים שנקשרו לאישה הפיליפינית, ומשפחת הירשזון רצתה שהאישה תמשיך ותסייע בגידול הילדים. העניין נמצא בחקירה במשטרת ישראל, אך בחינה של פעילות ועדת הכספים של הכנסת, שבראשה עומד הירשזון, מגלה כי ייתכן שהפרשה הצמיחה ענף נוסף.
ב-31/12/03 ישב ח"כ הירשזון בראשות ועדת הכספים, כשזו אישרה הפחתת האגרות על העסקת עובדים זרים בסיעוד: אגרת בקשה שנתית הופחתה מ-500 ל-250 ₪, ואגרת העסקה שנתית מ-4000 ל-500 ש"ח לשנה. על-פי הפרוטוקולים, ח"כ הירשזון לא דיווח לוועדה כי הוא מעסיק עובדת זרה, והוא הצביע בעד אישור התקנה.
"בדיון ועדת הכספים, הודיע משרד התמ"ת כי לאור בקשתו של יו"ר הוועדה, ח"כ אברהם הירשזון, מתכוון המשרד לשנות את התקנות הנוגעות לאגרות רישוי לעובדים זרים, על מנת להקל על מצוקתם של החולים הסיעודיים המעסיקים עובדים זרים ברשיון", הודיעה הוועדה בדיון נוסף, שהתקיים ארבעה חודשים מאוחר יותר. "סכומי אגרות הרישוי לעובדים זרים סיעודיים נקבעו בתקנות בתחילת שנת 2004, אולם לאחר אישורם נוכח לפתע יו"ר הוועדה כי מדובר בגזרה שאין הציבור יכול לעמוד בה, וכי מדובר בפגיעה אנושה באוכלוסיית החולים הסיעודיים, שתלויה באופן מוחלט בעובדים זרים על מנת להתקיים בכבוד. לפיכך פנה יו"ר הוועדה למשרד התמ"ת בבקשה לשנות את התקנות, כך שהנטל על אותם חולים סיעודיים יופחת בצורה משמעותית.
"במסגרת הדיון הודיעה נציגת משרד התמ"ת כי לאור בקשת יו"ר הוועדה ולאחר דיונים פנימיים במשרד, מתכוון משרד התמ"ת לבטל כליל את האגרה השנתית שנדרשים לשלם חולים סיעודיים המעסיקים עובדים זרים, העומדת כיום על 500 ₪ בשנה. כמו כן שוקל המשרד להחזיר לחולים סיעודיים הנמצאים במצב סוציו-אקונומי נמוך חלק מאגרת הבקשה לרישוי, העומדת כיום על 250 ₪. משרד התמ"ת יגבש בזמן הקרוב את נוסחן הסופי של התקנות החדשות, ולאחר אישורן על-ידי שרי הפנים והאוצר הן יובאו לאישורה הסופי של ועדת הכספים".
ב-4/4/04 שוב דנה ועדת הכספים, בראשות ח"כ הירשזון, בהפחתת האגרה על עובדים זרים סיעודיים. ח"כ הירשזון שוב לא פסל את עצמו, ואף לא הודיע על ניגוד העניינים, והשתתף בהצבעה. אתיקה, כנראה, היא לא הצד החזק שלו.
מאת: יאיר שפירא
חלק בלתי מבוטל מהתגובות היוצאות מלשכתו של ממלא מקום ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בתגובה לפרסומים הלא מחמיאים לו, נוקטות את הטענה כי: "הכתבה ממחזרת חומרים ישנים. הציבור הישראלי אינו דורש מחיר מראשיו על שחיתות או על התנהלות כושלת. הכלבים נובחים ושיירתו של איש הציבור עוברת לה בנחת לתפקיד הציבורי הבא, ואחריו לתפקיד בכיר עוד יותר".
ובכן, להווי ידוע כי הכתבה שלפניכם עומדת למחזר חומרים אודות פעילותו הציבורית של חבר הכנסת אברהם הירשזון, מי שעמד שנים רבות בראש הסתדרות העובדים הלאומית וקופת החולים שלה, שהיה עד זה לא מכבר יו"ר ועדת הכספים של הכנסת ושמפלגת 'קדימה' מייעדת לו את תפקיד שר האוצר שלה.
ראשית נמחזר חומרים מאמצע שנת 2002, השנה שבה הבינו במשרד הבריאות כי הגירעון הולך ומעמיק של קופת חולים לאומית, שבראשה עמד הירשזון, עלול להסתיים בקריסת הקופה. לקופה היו אז מעט פחות מ-650 אלף מבוטחים, וגירעון של כמעט מיליארד שקלים. רק בשנת 2001 הצליחה הקופה לייצר גירעון של 200 מיליון שקלים.
הגירעון נוצר מקיפוחה של הקופה בתקציבים של משרד הבריאות, אך גם בשל ניהול כושל ומתמשך, שכלל הקמה פרועה של מרפאות בניסיון לדחוק את רגליהן של קופות חולים אחרות מיישובים קטנים, חסויות נדיבות לאירועים ואישורים נדיבים לטיפולים שלא נכללו בסל הבריאות. במקרה אחד הוציאה הקופה על ילד חולה בהמופיליה נדירה 80 מיליון שקלים במשך כעשר שנים.
עקב מצבה הקשה עצרו ראשי הקופה את העברת הכספים לרבים מספקיהם, וכן עיכבו תשלומים שהיתה הקופה צריכה להעביר לבתי החולים השונים. על-פי תחקיר שפרסם בזמנו העיתונאי יואב יצחק, קופת החולים בראשותו של הירשזון המשיכה לשלם 'כמו שעון' את דמי השכירות על הנכסים ששכרה מהסתדרות העובדים הלאומית, שהיתה גם היא בראשות הירשזון.
עם קבלת חוק בריאות ממלכתי, שבע שנים קודם לכן, הופרדו קופות החולים מהגופים שאליהן היו שייכות. קופת חולים לאומית הופרדה רשמית מהסתדרות העובדים הלאומית והחלה לשלם על 76 נכסים שהיו בבעלות אותה הסתדרות. אותם נכסים שילמו לפעילות הקופה דמי שכירות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, שהיוו חלק משמעותי מתקציב ההסתדרות הלאומית. אלו היוו כלי פוליטי חזק בידיו של הירשזון. גם לאחר שעצרה הקופה את התשלומים לבתי החולים, המשיך הירשזון לשלם לארגון שהיה בראשותו.
התפוח שנפל קרוב לבורסה
באותה שנה אנו מתוודעים לראשונה אל בנו של הירשזון, עופר, משקיע נועז המשחק בכסף גדול. הוא קונה ומוכר חברות בורסאיות – תענוג הטומן בחובו פוטנציאל לעושר גדול, כמו גם לנפילות כואבות, השמור בעיקר לווירטואוזים המצליחים לגייס אשראי נדיב מהבנקים השונים.
הירשזון רכש באותה תקופה חברה בורסאית בשם 'עוז' ושינה את שמה לחברת 'הירשזון ברק', על שמו ועל שם שותפו, עו"ד צבי ברק. צבי ברק שימש באותה תקופה גם כיו"ר חברת בת של קופת חולים לאומית, 'לאומית עתיד', שנסגרה בשנת 2001 לאחר שהסבה לקופה הפסדים כבדים (על-פי הודעת הקופה לעיתונות). פרסומים אחרים באותה תקופה טענו דווקא כי החברה היתה רווחית, אך מכל מקום ברור היה שעו"ד ברק נהנה גם ממשרת יו"ר החברה בשכר, וגם שימש כיועץ חיצוני לחברה, ועל כך קיבל שכר טרחה בנפרד.
"כדי למנוע לזות שפתיים", הגיבה הקופה בזמנו, "דרש ח"כ הירשזון מצבי ברק לסיים את תפקידו כיועץ חיצוני של קופת חולים לאומית, למרות שבחוות הדעת המשפטית הוא לא נדרש לכך. ראוי להדגיש כי אין כל קשר עסקי בין עסקיהם של הירשזון-ברק לבין כל מוסדות קופת חולים לאומית".
חברת הירשזון-ברק שבה ועלתה לכותרות בשנת 2004, כשהירשזון האב שימש כיו"ר ועדת הכספים של הכנסת. על שולחנה של הוועדה היו מונחים, כרגיל, עשרות נושאים הנוגעים ישירות לאינטרסים של הבנקים בישראל. אך הנושא האקוטי בעיני הבנקים שהיה תלוי ועומד בוועדה היה הרפורמה בשוק ההון.
שתי ועדות מקצועיות ישבו על המדוכה: הוועדה בראשותו של בכר והוועדה בראשותו של ברודט. ועדת בכר הציעה להפריד כליל את קופות הגמל מהבנקים בישראל, כדי שהראשונות לא יהיו משועבדות לאינטרסים של האחרונים. ועדת ברודט הציעה רפורמה מתונה בהרבה, וגרסה שיש להפריד חלקית את הקופות מהבנקים. הבנקים התנגדו נחרצות למסקנותיהן של שתי הוועדות, אך במיוחד לזו של בכר.
הם פתחו במסע ציבורי כפול: האחד בעיתונים ומעל גלי האתר, שבו, ניסיון שכשל, להפחיד את הציבור מלהפקיד את חסכונותיו בגופים שאינם בנקאיים; אך בעיקר הפעילו הבנקים מערכת לחצים אינטנסיבית על חברי הכנסת, ובעיקר על חברי ועדת הכספים, בתקווה שהללו יכשילו את הרפורמה המוצעת.
נראה היה שהירשזון, יו"ר הוועדה, מקדם את רפורמת ברודט על פני זאת של בכר. למען ההגינות יש לציין כי לבחירתו של הירשזון בהמלצות הנוחות יותר לבנקים היו לא מעט סיבות פוליטיות ופרגמטיות: ועדת בכר הוקמה ביוזמתו של נתניהו, יריב פוליטי של מחנה הירשזון-אולמרט, בעוד הירשזון היה מעורב בהקמת ועדת ברודט. על-פי פרסומים ב'גלובס', משרד האוצר לא מיהר לשתף את הירשזון במסקנות ועדת בכר, ואשר על כן גם אמוציונלית וגם פרקטית התקשה הירשזון לנהל דיונים רציניים ברפורמת בכר. מכל מקום, 'התנועה לאיכות השלטון' דרשה כי הירשזון ימשוך את ידו כליל מהתעסקות ברפורמה בפרט ובנושאים היקרים ללבם של הבנקים בכלל.
אבא יסדר
הקריירה המזהירה של בנו הלכה והסתבכה. התנועה לאיכות השלטון טענה כי הירשזון "כיו"ר ועדת הכספים, נמצא בניגוד עניינים אישי עקב עיסוקיו של בנו, מר עופר הירשזון. הבן מנהל חברה עסקית בשם 'הירשזון-ברק', שנמצאת בקשיים כספיים גדולים ומנהלת מו"מ עם הנהלת בנק הפועלים לפריסת חובותיה, בעוד שח"כ הירשזון, כיו"ר ועדת הכספים, עוסק באופן תדיר בנושאי בנקאות ובעסקי הבנקים. לפי הפרסומים בעיתונות והודעת חברת 'הירשזון-ברק' לבורסה, החברה חייבת מעל 114 מיליון ₪ לבנקים, ולפיכך תלויה בהם. בנק הפועלים אישר לחברה פריסת חובות, ובין היתר מחק חוב בשל ריבית חריגה של 1.4 מיליון ₪".
עוד כתבה התנועה אל ועדת האתיקה של הכנסת: "לדעת הקובלת, עקב הפיכתה של חברת 'הירשזון-ברק' לחברה פרטית, הפיקוח הציבורי על הנעשה בחברה מתבטל. כל הטבה עתידית שתינתן למר עופר הירשזון על-ידי בנק הפועלים לא תיוודע לעולם, וכל הסדר בינו לבין הבנקים יסתתר, מטבע הדברים, תחת מעטה של חשאיות. כל הטבה שתינתן למר עופר הירשזון בעתיד על ידי בנק הפועלים, ולו הזעירה ביותר, משמעה רווח של מאות אלפי שקלים לאדם שאביו, כיו"ר ועדת הכספים, עוסק באופן תדיר בעסקי הבנקים באופן המשפיע על רווחיהם ועל עתידם הכלכלי". התנועה טענה גם כי הירשזון, בניגוד למקובל, לא חידש את ועדת המשנה של ועדת הכספים המפקחת על שוק ההון – ועדה שהיתה מרחיקה את הטיפול בבנקים מידיו.
בא כוחו של הירשזון כתב לוועדה כי "לח"כ הירשזון עצמו אין כל נגיעה או חלק בניהול חברת 'הירשזון-ברק', והוא אינו ערב בכל דרך שהיא להבטחת חובות קבוצת החברות שבשליטתה... אין למר עופר הירשזון כל חובות חריגים באופן אישי, הוא אינו ערב לחובות החברות הנ"ל, ומעולם לא הוענקו לו כל "הנחות מפליגות ובעייתיות" מאת הבנקים השונים, כדברי הקובל".
ועדת האתיקה החליטה להרחיק את הירשזון, ולו בשל מראית עין, מטיפול בשתי ההצעות לרפורמה. אחרי הכול, חוקי האתיקה של הכנסת קובעים כי "לא יהיה לחבר הכנסת במילוי תפקידו עניין אישי, ולא יהיה ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו כחבר הכנסת לבין עניינו האישי... חבר הכנסת לא ייזום דבר שיש לו בו עניין אישי ולא יהיה שותף ליוזמה כזו. היה לחבר הכנסת עניין אישי בדיון או בהצבעה, בכנסת או בוועדותיה, יודיע על כך מיד לוועדת האתיקה וכן ליושב ראש הכנסת או ליושב ראש הוועדה, לפי העניין; חבר הכנסת כאמור לא ייזום, בין במישרין ובין בעקיפין, הצעה כלשהי באותו נושא, ולא ישתתף בדיון בו, אלא לאחר שהודיע, בכנסת או בוועדה – לפי העניין, במעמד הדיון, על עניינו האישי; היה הדיון בוועדה – לא ישתתף חבר הכנסת בהצבעה על אותו נושא".
קשורים לפיליפינית
זו לא היתה הבעיה יחידה של חבר הכנסת הירשזון עם חוק האתיקה המצוטט. בשנת 92' שכר הירשזון עובדת זרה שתטפל באשתו החולה, שנפטרה שלוש שנים מאוחר יותר. לאחר פטירת אשתו ביקש הירשזון וקיבל היתר מיוחד ממשרד הפנים שהעובדת הזרה תמשיך לטפל בילדיו. ההיתר פקע בשנת 1999.
בתחילת נובמבר 2004 נעצרה העובדת הזרה על-ידי משטרת ההגירה במהלך פעילות שגרתית בצפון תל אביב, בעודה מטיילת עם הכלב של משפחת הירשזון. משנתבקשה על ידי השוטרים להציג מסמך מזהה, הובילה את השוטרים לביתו של הירשזון והראתה להם את דרכונה. גם ח"כ הירשזון התבקש להציג מסמך מזהה ועשה זאת, מבלי לומר לשוטרים שהוא חבר כנסת. השוטרים, שלא זיהו אותו, מסרו לו הזמנה לחקירה בחשד להעסקה לא חוקית של עובד זר, ורק כשחזרו למטה היחידה ומסרו את פרטיו זיהה אחד הקצינים שמדובר בחבר כנסת.
כשנודעה הפרשה הסביר הירשזון בכלי התקשורת שמאז שנת 99' הוא במגעים עם הרשויות להמשך הארכת רישיונה של העובדת. אשתו של חבר הכנסת הניחה אחריה ילדים צעירים שנקשרו לאישה הפיליפינית, ומשפחת הירשזון רצתה שהאישה תמשיך ותסייע בגידול הילדים. העניין נמצא בחקירה במשטרת ישראל, אך בחינה של פעילות ועדת הכספים של הכנסת, שבראשה עומד הירשזון, מגלה כי ייתכן שהפרשה הצמיחה ענף נוסף.
ב-31/12/03 ישב ח"כ הירשזון בראשות ועדת הכספים, כשזו אישרה הפחתת האגרות על העסקת עובדים זרים בסיעוד: אגרת בקשה שנתית הופחתה מ-500 ל-250 ₪, ואגרת העסקה שנתית מ-4000 ל-500 ש"ח לשנה. על-פי הפרוטוקולים, ח"כ הירשזון לא דיווח לוועדה כי הוא מעסיק עובדת זרה, והוא הצביע בעד אישור התקנה.
"בדיון ועדת הכספים, הודיע משרד התמ"ת כי לאור בקשתו של יו"ר הוועדה, ח"כ אברהם הירשזון, מתכוון המשרד לשנות את התקנות הנוגעות לאגרות רישוי לעובדים זרים, על מנת להקל על מצוקתם של החולים הסיעודיים המעסיקים עובדים זרים ברשיון", הודיעה הוועדה בדיון נוסף, שהתקיים ארבעה חודשים מאוחר יותר. "סכומי אגרות הרישוי לעובדים זרים סיעודיים נקבעו בתקנות בתחילת שנת 2004, אולם לאחר אישורם נוכח לפתע יו"ר הוועדה כי מדובר בגזרה שאין הציבור יכול לעמוד בה, וכי מדובר בפגיעה אנושה באוכלוסיית החולים הסיעודיים, שתלויה באופן מוחלט בעובדים זרים על מנת להתקיים בכבוד. לפיכך פנה יו"ר הוועדה למשרד התמ"ת בבקשה לשנות את התקנות, כך שהנטל על אותם חולים סיעודיים יופחת בצורה משמעותית.
"במסגרת הדיון הודיעה נציגת משרד התמ"ת כי לאור בקשת יו"ר הוועדה ולאחר דיונים פנימיים במשרד, מתכוון משרד התמ"ת לבטל כליל את האגרה השנתית שנדרשים לשלם חולים סיעודיים המעסיקים עובדים זרים, העומדת כיום על 500 ₪ בשנה. כמו כן שוקל המשרד להחזיר לחולים סיעודיים הנמצאים במצב סוציו-אקונומי נמוך חלק מאגרת הבקשה לרישוי, העומדת כיום על 250 ₪. משרד התמ"ת יגבש בזמן הקרוב את נוסחן הסופי של התקנות החדשות, ולאחר אישורן על-ידי שרי הפנים והאוצר הן יובאו לאישורה הסופי של ועדת הכספים".
ב-4/4/04 שוב דנה ועדת הכספים, בראשות ח"כ הירשזון, בהפחתת האגרה על עובדים זרים סיעודיים. ח"כ הירשזון שוב לא פסל את עצמו, ואף לא הודיע על ניגוד העניינים, והשתתף בהצבעה. אתיקה, כנראה, היא לא הצד החזק שלו.