אביגדור קהלני, מי שנחשד כי הדליף מידע רגיש על חקירתו של עופר נמרודי, וכי בכך שיבש הליכי משפט, זוכה בבית המשפט מכל אשמה. זאת לאחר תקופה ארוכה של חקירות, ושל הכפשת שמו בציבור. בראיון לערוץ 7 סיפר קהלני על התקופה הקשה שעברה עליו:
\"זו הייתה התקופה הקשה ביותר בחיי. ניסיתי לזעוק, ואיש לא הקשיב. הסתובבתי בציבור כעבריין, ואות קין על מצחי. האזינו לשיחות הטלפון שלי, של ילדיי, ושל אשתי. כל חבר שהתקשר אליי זומן לחקירה. זו פשוט בושה וחרפה. מזל שהיו לי תעצומות נפש כדי להחזיק מעמד בכל זה, וטוב שהאמנתי בחפותי. אמרתי שאני מוכן אפילו למכור את הבית, ובלבד שאממן את המשפט ואצא זך ונקי. זו מלחמה קשה מאד. בפרט כשאתה איש ציבור\".
יש משהו לקוי במערכת המשפט בישראל, אומר קהלני: \"מערכת המשפט נתנה לאנשי השמירה על החוק כוח גדול מדי. יש להם הסמכות והיכולת לחדור לתוך תחומי הפרטיות של האזרח: להיכנס לחשבון הבנק שלו, ולהאזין לשיחות הטלפון שלו. האזרח נאלץ לשכור עורכי דין. אחר כך, כשהם רואים שאתה מתעייף, מציעים לך עסקת טיעון. רוב האנשים נשברים, ומוכנים להודות אפילו במה שלא עשו. הם אומרים: \'רק שנגמור את הסיוט הזה\'. לחוקר המשטרתי יש כוח שאין לראש ממשלה או לשר ביטחון, ואין דבר שיגביל את הכוח הזה, לשם איזון\".
קהלני מאשים את החוקרים בנגיעה אישית, המשפיעה על החלטותיהם. \"אין ספק שהחוקר מזרחי רצה לנפח את התיק של נמרודי, וזאת כדי לעלות בדרגה. הנה ראו: כיום הוא ראש אגף החקירות במשטרה. אני חושב שהיועץ המשפטי לממשלה היה צריך לבדוק את התיק שלי, ולראות שאין ממש בהאשמות שניסו לטפול עליי\".
\"כשר לבטחון פנים לא עסקתי בעניין החקירות המשטרתיות, משום שלא הניחו לי לעשות זאת. אולי יכולתי לתקן דברים, אך נאמר לי: אם רק תציץ לכיוון הזה, תחטוף אש מכל הכיוונים\'. ההפחדה היא חלק מהשיטה. גם עכשיו הם מנסים לומר לי שיגישו ערעור. הם מנסים להפחיד אותי שוב, ולהשבית את שמחתי. כאילו אין די במה שכבר עוללו לי בשנה האחרונה. אינני פוחד מהם. אצא למלחמה עד חורמה\".
ומה בעתיד? \"קודם כל נחגוג את חג הפסח, ואחר כך נראה\", משיב קהלני.
\"זו הייתה התקופה הקשה ביותר בחיי. ניסיתי לזעוק, ואיש לא הקשיב. הסתובבתי בציבור כעבריין, ואות קין על מצחי. האזינו לשיחות הטלפון שלי, של ילדיי, ושל אשתי. כל חבר שהתקשר אליי זומן לחקירה. זו פשוט בושה וחרפה. מזל שהיו לי תעצומות נפש כדי להחזיק מעמד בכל זה, וטוב שהאמנתי בחפותי. אמרתי שאני מוכן אפילו למכור את הבית, ובלבד שאממן את המשפט ואצא זך ונקי. זו מלחמה קשה מאד. בפרט כשאתה איש ציבור\".
יש משהו לקוי במערכת המשפט בישראל, אומר קהלני: \"מערכת המשפט נתנה לאנשי השמירה על החוק כוח גדול מדי. יש להם הסמכות והיכולת לחדור לתוך תחומי הפרטיות של האזרח: להיכנס לחשבון הבנק שלו, ולהאזין לשיחות הטלפון שלו. האזרח נאלץ לשכור עורכי דין. אחר כך, כשהם רואים שאתה מתעייף, מציעים לך עסקת טיעון. רוב האנשים נשברים, ומוכנים להודות אפילו במה שלא עשו. הם אומרים: \'רק שנגמור את הסיוט הזה\'. לחוקר המשטרתי יש כוח שאין לראש ממשלה או לשר ביטחון, ואין דבר שיגביל את הכוח הזה, לשם איזון\".
קהלני מאשים את החוקרים בנגיעה אישית, המשפיעה על החלטותיהם. \"אין ספק שהחוקר מזרחי רצה לנפח את התיק של נמרודי, וזאת כדי לעלות בדרגה. הנה ראו: כיום הוא ראש אגף החקירות במשטרה. אני חושב שהיועץ המשפטי לממשלה היה צריך לבדוק את התיק שלי, ולראות שאין ממש בהאשמות שניסו לטפול עליי\".
\"כשר לבטחון פנים לא עסקתי בעניין החקירות המשטרתיות, משום שלא הניחו לי לעשות זאת. אולי יכולתי לתקן דברים, אך נאמר לי: אם רק תציץ לכיוון הזה, תחטוף אש מכל הכיוונים\'. ההפחדה היא חלק מהשיטה. גם עכשיו הם מנסים לומר לי שיגישו ערעור. הם מנסים להפחיד אותי שוב, ולהשבית את שמחתי. כאילו אין די במה שכבר עוללו לי בשנה האחרונה. אינני פוחד מהם. אצא למלחמה עד חורמה\".
ומה בעתיד? \"קודם כל נחגוג את חג הפסח, ואחר כך נראה\", משיב קהלני.