גורמים בלשכת ראש-הממשלה מודים שבשבועות האחרונים הלחץ על ישראל נחלש מאד, כדי שלא להפריע לניצחונה של "קדימה" בבחירות. בזירה הבינלאומית תומכים באולמרט, מתוך אמונה שהוא יימנע מקיפאון ויקדם מהלכים מדיניים, זאת למרות שרוב מנהיגי המערב שוללים את תוכנית הנסיגה החד-צדדית שלו. מסיבה זו קיבלה ישראל גיבוי בינלאומי, אותה הובילה ארה"ב, גם במהלך הפעולה ביריחו ללכידת רוצחיו של רחבעם זאבי ז"ל.

אולם בירושלים כבר מזהים את הלחצים הצפויים. אירופה עשויה ללחוץ על ישראל שתכיר בממשלת החמאס. לחץ כזה צפוי גם מצידה של רוסיה. ארה"ב תפעיל לחצים מתונים יותר, להכיר באבו-מאזן ולשתף איתו פעולה.

כתבנו חגי הוברמן מציין כי בחדרי חדרים, מתחו במימשל האמריקני בימים האחרונים ביקורת קשה על כמה מהמהלכים של ישראל, המלמדים על הצפוי אחרי הבחירות. ארה"ב לא קיבלה את סגירת מעבר קרני, וטענה כי פתיחת מעברי סופה וכרם-שלום אינם מהווים תחליף לפתיחת מעבר קרני. מעבר קרני סגור בגלל התראות על פיגועים. לכתבנו נודע כי האמריקנים מעלים את הנושא בכל המגעים עם ישראל.

נושא נוסף המצוי במחלוקת בין שתי המדינות הוא המעבר בין יו"ש לרצועה. מדובר ב"הסכם התנועה והגישה" עליו הוסכם אחרי הנסיגה מהרצועה. ארה"ב לוחצת לאשר את חופש התנועה בין שני האיזורים, גם אחרי עליית שלטון החמאס.

בין ישראל וארה"ב קיימת מחלוקת בשאלת הסיוע ההומינטרי. אין מחלוקת על כך שיש להמשיך את הסיוע ההומניטרי לרשות הפלשתינית, ושאין להעביר כספים לממשלת החמאס. אולם ארה"ב דורשת להרחיב את המונח "סיוע הומניטרי" ולכלול בו דברים כמו חיסונים לילדים, המועברים באמצעות משרד הבריאות, או המשך תשלום משכורות למורים. סיוע זה חייב לעבור דרך המשרדים הממשלתיים ברשות הפלשתינית, שיהיו בידי החמאס. כלומר: העברת כספים ישירות לקופת הרשות הפלשתינית.

ההערכה היא שאחרי הבחירות תתן המערכת הבינלאומית פסק זמן לממשלה החדשה, ולאחריה תחדש את הלחצים המדיניים.