הליכוד התרסק, איחוד הימין לא הוביל להישגים דרמטיים כפי שציפו. אמנם 'קדימה' לא הרקיעה גם היא לארבעים המנדטים שצפו לה, אבל בכל זאת, במבט ימינה ושמאלה מגלה אהוד אולמרט שמלאכת הרכבת הממשלה הבאה לא עומדת להיות קשה במיוחד. גוש השמאל גדול מהימין, והמפלגות החרדיות עושות סימנים של מי שבוער לו להיכנס לממשלה כמעט בכל מחיר.
אז איך הגיע הימין לכך? האם החרמת הבחירות על ידי חלק מציבור הימין הוא שהוביל לכך? ומה אחריות המפלגות שלא עברו את אחוז החסימה למציאות הנוכחית? האם, לטעמכם, ניתן היה לאחד כוחות ולחסוך התנצחויות פנימיות בין מפלגות הימין?
ומה דעתכם על ה"עליהום" שמבוצע בליכוד כלפי יו"ר המפלגה, בנימין נתניהו? האם אתם יכולים להמליץ על אישיות אחרת שיכולה להוביל את מחנה הימין במערבולת הפוליטית הצפויה לנו?
והאם נכון היה להגדיר את הבחירות האחרונות כמשאל עם על ההתנתקות הבאה על נוראותיה? האם בכך לא נתנו מפלגות הימין לאולמרט את המנדט לביצוע הגירוש הבא עם "הכשר הפוליטי-דמוקרטי" גם של הימין עצמו?
כדרכינו במדור 'פותחים נושא', תגובות והצעות ראויות במלואן או בחלקן תשולבנה בכתבה עצמה.
אם גם אתם מעוניינים להעביר לנו נושאים לדיון במדור 'פותחים נושא', ניתן לשגר כאן
שאול (3) מנתח על פי ראייתו את הסיבה לכשלון האיחוד הלאומי בפרט והימין ככלל: "עיקר הבעיה היא שאיחוד הלאומי ממשיך את דרכו כאילו לא קרה כלום. הם עדיין רוצים להיות נחמדים, להשפיע על המערכת במקום לבנות מערכת חדשה, בקיצור להיות הפודל של השמאל. עובדה שהתאחדו עם הגרועים שבאויבינו שמכרו אותנו לשרון כולל אפי שהתיימר לפרוש מהמפד"ל אבל המשיך להיות הסוכן של שרון בתוך מחננו. היחידים שהעזו להגיד שהמערכת פסולה ועלינו לנקוט עמדה חזקה וברורה ולא להיכנע היו מרזל וקליינר. והאיחוד על רבניהם פגעו כמה שיכלו בהם כדי להחזיק את עמדת הכח שלהם כי יודעים שכולם אם היתה להם ברירה אמיתית היו הולכים עם מרזל. הפיצול בין מרזל לקליינר גם החליש אותם אבל עיקר הנזק להם בא מרבני ומנהיגי האיחוד".
לשאלת הגדרת הבחירות כמשאל עם על ההתנתקות הבאה סבור שאול (4) ש"אי אפשר להגיד שזה משאל עם על ההתנתקות כי הרבה מצביעים לא איכפת להם מההתנתקות והצביעו בגלל סיבות אחרות. במשאל על ההתנתקות שיעור ההצבעה היה הרבה יותר נמוך".
הניתוח הפוליטי של אלי (5) שולל גם הוא את תוצאות הבחירות כמנדט להתנתקות הבאה: "גוש השמאל ללא ערבים והגימלאים: 52 מנדטים. להתנתקות יהיה מקסימום 59יהודים. אין רוב יהודי להתנתקות נוספת. החרדים רוצים להיכנס לממשלה אבל יתקשו בתמיכה בהתנתקות. עמיר פרץ יכול להקים ממשלת עבודה-ימין-חרדים-גימלאים של 78 מנדטים. הוא לא צריך להתנתק מההתנתקות רק לומר שיש לו דברים יותר דחופים כעת. הלוואי!!!!! "
אלי (5) מתייחס גם לכשלון נתניהו וכותב: "נתניהו שילם מחיר על מדיניותו הכלכלית ואופיו והתנהלותו הכללית כולל בהתנתקות."
רעיון מעניין מעלה 'מציע' (8) שכותב כי "אם חפץ חים הוא הליכוד עליו לפנות באצילות לליברמן ולשקול את איחוד המפלגות, אפילו במחיר מסירת ההובלה בידי ליברמן עצמו."
ערן אבוטבול (19), המגדיר עצמו כתומך ליכוד מרוצה מההצעה של מס' 8, אבל מנסה לבחון את קרקע המציאות: "ההצעה להצבת ליברמן בראש הליכוד המאוחד נראית גאונית. הבעיה היא היהירות והגאווה של עסקני הליכוד שלא יאפשרו מהלך שכזה ויובילו למבוי סתום בהתנהגותם הכושלת. חבל. מפלגת "הליכוד ביתנו" בראשות ליברמן יכולה לתפוס תאוצה. האיש בולדוזר יודע לעבוד ולשקם הריסות".
הירש (9) תוקף את התנהלות הסרוגים וקובע "המנהיג הבא-ליברמן, סוד כשלון הימין- טפשות עיקבית". הירש מוסיף ומבאר את דבריו בלשון חריפה: "גם ברוך מרזל, גם האיחוד, גם העמדת נתניהו הטיפש והשנוא, גם הנסיון לגרש את שרון מהליכוד, ועוד אינספור טעויות ששרשן אחד- ה"מזרוחניקים" הם רחפנים , לא מבינים בפוליטיקה, וברור שאם "ליצמן וגפני" היו מובילים את המאבק, זה היה נראה אחרת, מי שזקוק להוכחות, שיחפש את טומי לפיד".
מגיב מס' 12 תוקף את רשימת איחוד הימין וקובע: "הרשימה לא היתה אטרקטיבית. אריה אלדד ראשון. מפד"ל סוס טוריאני באיחוד הלאומי".
באשר להתמודדותו של ברוך מרזל שעוררה פולמוס בין הגולשים כותב מגיב מס' 14, המגדיר את עצמו כמי שנמאס לו מצבועים וחנפנים, ש"אני אישית התלבטתי רבות אם להצביע ובסוף הצבעתי למרזל כי לדעתי הוא משהו אחר אך גם אילו היה נכנס לא היו נותנים לו לעשות כלום". מגיב 14 מודאג מההווה ובעיקר מהעתיד וכותב "אם מתתיהו היה חי בדורנו - מה שהיו עושים לו - ה' ישמור. הרצי"ה אמר שעל יהודה ושומרון תהיה מלחמה אך רבים לא מתייחסים לזה או מסלפים זאת. תמיד יהיו הסברים למה להכנע. תמיד. אם נלך בדרך כפר מימון - נפסיד, אם בדרך עמונה- אולי ננצח!"
יוסיפון בן יהודה (20) דווקא מאשים את קליינר ומרזל בכישלון. "כשיגיעו ריאשוני כוחות הגירוש לשערי בית אל ח"ו רק אז נבין שהפסדנו : א) לא הצלחנו לשכנע את רב העם להצביע גם לימין אלא "רק לא קדימה" ב)בזבזנו קולות על מפלגות קטנות כמו " מרזל " "חירות " וכו' אז מי שעדין לא הבין כוחינו באחדותינו ולא אחרת".
המפד"ל זוכה גם לביקורתו של "חירות ליהודה" (16) שכותב: "אולי אין אימון ליפי הנפש של המפד"ל? אולי לא מאמינים לאנשי האיחוד הלאומי שלא נטשו את הממשלה בזמן? אולי הישיבה יחד עם שינוי בממשלת שרון,שהרסו את ה"דת" בארץ לא מעויל לאימיון הציבור? אולי הציבור לא נותן אימון בכל הפוליטיקאים? לא מרזל אשם או מישהו אחר,אולי תסכלו על מעשיכם בשנים אחרונות?"
ועם כל זאת יש מי שמנסה לפרשן את תוצאות הבחירות באווירה אופטימית. 'פוליטיקאי' (21) משוכנע ש"למרות התבוסה - הצלחה". והוא מסביר: "אמנם הימין לא קבל אפילו קרוב למה שציפו ממנו ובמיוחד הליכוד עם הנפילה אבל בכל זאת הצליחו להוריד לקדימה שליש מהמנדטים שלה (בהתחלה 44 בסקרים היום 29)ואחרי הכישלון שלהם מיד יתחילו לצוץ להם מריבות ולא יהיה להם כל-כך קל לעשות תוכנית מדינית תוך כדי שהם צריכים לתת תיקים ותקציבים לכל מפלגה שתכנס לקואליציה והםיתחילו לריב על כל דבר בקיצור שנתיים מקסימום קדימה נופלת ובכל אופן הבחירות האלו לא היו משאל על ההתנתקות הבאה כי העם היה מבולבל וראו זאת גם בתוצאות עם אחוז מאוד נמוך והכמות של הגמלאים שזו מפלגה ללא אידיאל ברור ובבחירות הבאות ברור שהימין הוא זה שינצח כי העם יחזור לעצמו".
אז איך הגיע הימין לכך? האם החרמת הבחירות על ידי חלק מציבור הימין הוא שהוביל לכך? ומה אחריות המפלגות שלא עברו את אחוז החסימה למציאות הנוכחית? האם, לטעמכם, ניתן היה לאחד כוחות ולחסוך התנצחויות פנימיות בין מפלגות הימין?
ומה דעתכם על ה"עליהום" שמבוצע בליכוד כלפי יו"ר המפלגה, בנימין נתניהו? האם אתם יכולים להמליץ על אישיות אחרת שיכולה להוביל את מחנה הימין במערבולת הפוליטית הצפויה לנו?
והאם נכון היה להגדיר את הבחירות האחרונות כמשאל עם על ההתנתקות הבאה על נוראותיה? האם בכך לא נתנו מפלגות הימין לאולמרט את המנדט לביצוע הגירוש הבא עם "הכשר הפוליטי-דמוקרטי" גם של הימין עצמו?
כדרכינו במדור 'פותחים נושא', תגובות והצעות ראויות במלואן או בחלקן תשולבנה בכתבה עצמה.
אם גם אתם מעוניינים להעביר לנו נושאים לדיון במדור 'פותחים נושא', ניתן לשגר כאן
שאול (3) מנתח על פי ראייתו את הסיבה לכשלון האיחוד הלאומי בפרט והימין ככלל: "עיקר הבעיה היא שאיחוד הלאומי ממשיך את דרכו כאילו לא קרה כלום. הם עדיין רוצים להיות נחמדים, להשפיע על המערכת במקום לבנות מערכת חדשה, בקיצור להיות הפודל של השמאל. עובדה שהתאחדו עם הגרועים שבאויבינו שמכרו אותנו לשרון כולל אפי שהתיימר לפרוש מהמפד"ל אבל המשיך להיות הסוכן של שרון בתוך מחננו. היחידים שהעזו להגיד שהמערכת פסולה ועלינו לנקוט עמדה חזקה וברורה ולא להיכנע היו מרזל וקליינר. והאיחוד על רבניהם פגעו כמה שיכלו בהם כדי להחזיק את עמדת הכח שלהם כי יודעים שכולם אם היתה להם ברירה אמיתית היו הולכים עם מרזל. הפיצול בין מרזל לקליינר גם החליש אותם אבל עיקר הנזק להם בא מרבני ומנהיגי האיחוד".
לשאלת הגדרת הבחירות כמשאל עם על ההתנתקות הבאה סבור שאול (4) ש"אי אפשר להגיד שזה משאל עם על ההתנתקות כי הרבה מצביעים לא איכפת להם מההתנתקות והצביעו בגלל סיבות אחרות. במשאל על ההתנתקות שיעור ההצבעה היה הרבה יותר נמוך".
הניתוח הפוליטי של אלי (5) שולל גם הוא את תוצאות הבחירות כמנדט להתנתקות הבאה: "גוש השמאל ללא ערבים והגימלאים: 52 מנדטים. להתנתקות יהיה מקסימום 59יהודים. אין רוב יהודי להתנתקות נוספת. החרדים רוצים להיכנס לממשלה אבל יתקשו בתמיכה בהתנתקות. עמיר פרץ יכול להקים ממשלת עבודה-ימין-חרדים-גימלאים של 78 מנדטים. הוא לא צריך להתנתק מההתנתקות רק לומר שיש לו דברים יותר דחופים כעת. הלוואי!!!!! "
אלי (5) מתייחס גם לכשלון נתניהו וכותב: "נתניהו שילם מחיר על מדיניותו הכלכלית ואופיו והתנהלותו הכללית כולל בהתנתקות."
רעיון מעניין מעלה 'מציע' (8) שכותב כי "אם חפץ חים הוא הליכוד עליו לפנות באצילות לליברמן ולשקול את איחוד המפלגות, אפילו במחיר מסירת ההובלה בידי ליברמן עצמו."
ערן אבוטבול (19), המגדיר עצמו כתומך ליכוד מרוצה מההצעה של מס' 8, אבל מנסה לבחון את קרקע המציאות: "ההצעה להצבת ליברמן בראש הליכוד המאוחד נראית גאונית. הבעיה היא היהירות והגאווה של עסקני הליכוד שלא יאפשרו מהלך שכזה ויובילו למבוי סתום בהתנהגותם הכושלת. חבל. מפלגת "הליכוד ביתנו" בראשות ליברמן יכולה לתפוס תאוצה. האיש בולדוזר יודע לעבוד ולשקם הריסות".
הירש (9) תוקף את התנהלות הסרוגים וקובע "המנהיג הבא-ליברמן, סוד כשלון הימין- טפשות עיקבית". הירש מוסיף ומבאר את דבריו בלשון חריפה: "גם ברוך מרזל, גם האיחוד, גם העמדת נתניהו הטיפש והשנוא, גם הנסיון לגרש את שרון מהליכוד, ועוד אינספור טעויות ששרשן אחד- ה"מזרוחניקים" הם רחפנים , לא מבינים בפוליטיקה, וברור שאם "ליצמן וגפני" היו מובילים את המאבק, זה היה נראה אחרת, מי שזקוק להוכחות, שיחפש את טומי לפיד".
מגיב מס' 12 תוקף את רשימת איחוד הימין וקובע: "הרשימה לא היתה אטרקטיבית. אריה אלדד ראשון. מפד"ל סוס טוריאני באיחוד הלאומי".
באשר להתמודדותו של ברוך מרזל שעוררה פולמוס בין הגולשים כותב מגיב מס' 14, המגדיר את עצמו כמי שנמאס לו מצבועים וחנפנים, ש"אני אישית התלבטתי רבות אם להצביע ובסוף הצבעתי למרזל כי לדעתי הוא משהו אחר אך גם אילו היה נכנס לא היו נותנים לו לעשות כלום". מגיב 14 מודאג מההווה ובעיקר מהעתיד וכותב "אם מתתיהו היה חי בדורנו - מה שהיו עושים לו - ה' ישמור. הרצי"ה אמר שעל יהודה ושומרון תהיה מלחמה אך רבים לא מתייחסים לזה או מסלפים זאת. תמיד יהיו הסברים למה להכנע. תמיד. אם נלך בדרך כפר מימון - נפסיד, אם בדרך עמונה- אולי ננצח!"
יוסיפון בן יהודה (20) דווקא מאשים את קליינר ומרזל בכישלון. "כשיגיעו ריאשוני כוחות הגירוש לשערי בית אל ח"ו רק אז נבין שהפסדנו : א) לא הצלחנו לשכנע את רב העם להצביע גם לימין אלא "רק לא קדימה" ב)בזבזנו קולות על מפלגות קטנות כמו " מרזל " "חירות " וכו' אז מי שעדין לא הבין כוחינו באחדותינו ולא אחרת".
המפד"ל זוכה גם לביקורתו של "חירות ליהודה" (16) שכותב: "אולי אין אימון ליפי הנפש של המפד"ל? אולי לא מאמינים לאנשי האיחוד הלאומי שלא נטשו את הממשלה בזמן? אולי הישיבה יחד עם שינוי בממשלת שרון,שהרסו את ה"דת" בארץ לא מעויל לאימיון הציבור? אולי הציבור לא נותן אימון בכל הפוליטיקאים? לא מרזל אשם או מישהו אחר,אולי תסכלו על מעשיכם בשנים אחרונות?"
ועם כל זאת יש מי שמנסה לפרשן את תוצאות הבחירות באווירה אופטימית. 'פוליטיקאי' (21) משוכנע ש"למרות התבוסה - הצלחה". והוא מסביר: "אמנם הימין לא קבל אפילו קרוב למה שציפו ממנו ובמיוחד הליכוד עם הנפילה אבל בכל זאת הצליחו להוריד לקדימה שליש מהמנדטים שלה (בהתחלה 44 בסקרים היום 29)ואחרי הכישלון שלהם מיד יתחילו לצוץ להם מריבות ולא יהיה להם כל-כך קל לעשות תוכנית מדינית תוך כדי שהם צריכים לתת תיקים ותקציבים לכל מפלגה שתכנס לקואליציה והםיתחילו לריב על כל דבר בקיצור שנתיים מקסימום קדימה נופלת ובכל אופן הבחירות האלו לא היו משאל על ההתנתקות הבאה כי העם היה מבולבל וראו זאת גם בתוצאות עם אחוז מאוד נמוך והכמות של הגמלאים שזו מפלגה ללא אידיאל ברור ובבחירות הבאות ברור שהימין הוא זה שינצח כי העם יחזור לעצמו".