הרב ד"ר דוד מישלוב ממושב חמד מציע השלמה להגדה של פסח. כידוע, המצווה היא להוסיף ולהאריך בסיפור יציאת מצרים וחכמינו קבעו שעלינו להמשיך ולקרוא את הפסוקים מ"מקרא ביכורים", הפותח במלים "ארמי אובד אבי וירד מצרימה" וממשיך בפסוק "ויוציאנו ה' ממצרים בכח גדול" וגו'.

קריאה זו, שהתורה ציוותה על מביא הביכורים לאומרה עם הבאת ביכוריו למקדש (בין שבועות לסוכות!), פותחת במצבנו הירוד בראשית דרכנו כעם, ומסתיימת בשמחת מביא הביכורים על שזכה להביא מפרי ארצו לבית המקדש.

הרב מישלוב הפיץ את ההשלמה להגדה וכתב בתחילתה: "לשמחתנו אנו חוזרים היום לארצנו. זה כעשר שנים שבני משפחתי ואני קוראים במקום המתאים גם את הפסוק החמישי שבפרשת "ארמי אובד אבי" ואומרים עליו דרשות קצרות, על כל פיסקה. כך אנו רוצים, בין השאר, להביע את תודתנו לה' על החסד הגדול שעשה עמנו. אנו שמחים לשתף במנהגנו כל מי שימצא אותו מתאים לו ולמשפחתו".

הרב מישלוב מסביר כי אמנם הבאת הביכורים מיועדת לתקופה שבין שבועות לסוכות, אך חז"ל מצאו כי הסיכום התמציתי של ראשית ההיסטוריה של עם ישראל שבפרשת ההודיה ההיא מתאימה בדיוק לסיפור יציאת מצרים בליל הסדר. אנו קוראים כל פסוק בשלמותו, ואחר כך מפרקים אותו לפסקאות, ומעירים דרשה קצרה על כל פיסקה, במטרה להאיר את משמעותה העמוקה יותר. כך אנו עושים עד שמגיעים ל"כמה מעלות טובות למקום עלינו" ומשלימים את פיוט ההודיה ההוא ב"והכניסנו לארץ ישראל ובנה לנו את בית הבחירה" וגו'.

"המשנה, והרמב"ם, קבעו שיש לומר בליל הסדר את הפרשה ההיא עד סופה, זאת אומרת, כולל הפסוק החמישי "ויביאנו אל המקום הזה, ויתן לנו את הארץ הזאת, ארץ זבת חלב ודבש". כך מתאים גם לפי פיוט ההודיה 'כמה מעלות טובות למקום עלינו'. נראה לדבריו כי במהלך גלותנו הארוכה, לא יכולנו לומר פסוק זה בליל הסדר, כי היה מקלקל את השמחה במקום להגבירה, וגם כי לא רצינו שיחשוב מאן-דהו שארץ זו או אחרת בגלות היא "הארץ המובטחת".

הרב מישלוב העלה את הקבצים לרשת וקרא להפיץ גם לבני משפחה, לחברים, למכרים ולאחרים העשויים להפיק תועלת מן הדף. קישור להשלמה להגדה