אל שני מתחמים העיר העתיקה בירושלים נכנסו אנשי עמותת 'אלעד' לפני ימים אחדים. המתחמים שנרכשו כדין מהווים המשך לרצף היהודי באזור.
בשני המתחמים שנרכשו על ידי עמותת 'אלעד' ישתכנו כעשרים משפחות יהודיות. המגמה אותה סימנו אנשי 'אלעד' היא להציב בפני ממשלת ישראל עובדות בשטח שבעקבותיהן לא תתאפשר חלוקת ירושלים על ידי ממשלת אולמרט או כל ממשלה עתידית.
לפי שעה לא ברור אם ידע ממלא מקום ראש הממשלה אהוד אולמרט על הכניסה למבנים.
על פי פרסום ב'הארץ' המתחם הראשון על הר הזיתים הוא שני בנייני דירות בהם שלוש קומות. זאת בקרבת מקום למלון 'שבע הקשתות' ומהם ניתן להשקיף על הר הבית.
המשפחה הערבית שאחזה בנכס ביקשה בתחילה לפרסם בקרב ערביי העיר כי המקום נמכר לגורמים ברש"פ ולא לגורמים יהודיים. זאת בשל החשש לחייהם ומאימת גורמי הרש"פ הפועלים ומשליטים אימתם ברחובות מזרח ירושלים.
בכניסה יהודית זו למקום רואים ב'אלעד' פיסת היסטוריה, שכן עד כה לא עלה בידי גורמים יהודיים לרכוש בתים בשכונה זו.
עדי מינץ, איש הנהלת 'אלעד' שולל כל ניסיון לטפול על העסקאות החדשות כתמים של אי-חוקיות. לדבריו העסקאות כשרות לחלוטין. "נכון שהעסקאות האלה לוקחות זמן, אבל זה רק מסיבות של תדמית המוכרים בעיני הסובבים אותם".
המתחם השני הוא שלושה מבנים בעיר דוד. לפי שעה המקום מאובטח וטרם נכנסו אליו משפחות. מדובר בשטח השייך לקרן הקיימת לישראל מאז שנות ה-20, אולם בני משפח גוזלן הערבית הקימו את ביתם על הקרקע עוד לפני מלחמת ששת הימים. על פי הדיווח ב'הארץ' לפני למעלה מעשור החלה הקק"ל בהליך לפינוי המשפחה שכן היא אינה מוגדרת כדיירת מוגנת. בשנת 1997 פסק בית המשפט העליון לטובת קק"ל, אולם המשפחה נשארה בביתה.
בשני המתחמים שנרכשו על ידי עמותת 'אלעד' ישתכנו כעשרים משפחות יהודיות. המגמה אותה סימנו אנשי 'אלעד' היא להציב בפני ממשלת ישראל עובדות בשטח שבעקבותיהן לא תתאפשר חלוקת ירושלים על ידי ממשלת אולמרט או כל ממשלה עתידית.
לפי שעה לא ברור אם ידע ממלא מקום ראש הממשלה אהוד אולמרט על הכניסה למבנים.
על פי פרסום ב'הארץ' המתחם הראשון על הר הזיתים הוא שני בנייני דירות בהם שלוש קומות. זאת בקרבת מקום למלון 'שבע הקשתות' ומהם ניתן להשקיף על הר הבית.
המשפחה הערבית שאחזה בנכס ביקשה בתחילה לפרסם בקרב ערביי העיר כי המקום נמכר לגורמים ברש"פ ולא לגורמים יהודיים. זאת בשל החשש לחייהם ומאימת גורמי הרש"פ הפועלים ומשליטים אימתם ברחובות מזרח ירושלים.
בכניסה יהודית זו למקום רואים ב'אלעד' פיסת היסטוריה, שכן עד כה לא עלה בידי גורמים יהודיים לרכוש בתים בשכונה זו.
עדי מינץ, איש הנהלת 'אלעד' שולל כל ניסיון לטפול על העסקאות החדשות כתמים של אי-חוקיות. לדבריו העסקאות כשרות לחלוטין. "נכון שהעסקאות האלה לוקחות זמן, אבל זה רק מסיבות של תדמית המוכרים בעיני הסובבים אותם".
המתחם השני הוא שלושה מבנים בעיר דוד. לפי שעה המקום מאובטח וטרם נכנסו אליו משפחות. מדובר בשטח השייך לקרן הקיימת לישראל מאז שנות ה-20, אולם בני משפח גוזלן הערבית הקימו את ביתם על הקרקע עוד לפני מלחמת ששת הימים. על פי הדיווח ב'הארץ' לפני למעלה מעשור החלה הקק"ל בהליך לפינוי המשפחה שכן היא אינה מוגדרת כדיירת מוגנת. בשנת 1997 פסק בית המשפט העליון לטובת קק"ל, אולם המשפחה נשארה בביתה.