בכנס שנערך אתמול בשפיים, אמר אלוף אלעזר שטרן, ראש אגף משאבי אנוש בצה"ל, כי יש להתייחס באופן שונה לחללי צה"ל שנהרגו בפעילות מבצעית לבין חיילים שנהרגו בתאונות דרכים כשהם בגילופין או שהתאבדו. דבריו אלה עוררו סערה בקרב משפחת השכול.
בצה"ל בוחנים הפרדה ביחס למשפחות חללים, לא רק בתשלום תגמולים, אלא גם בקבורת החללים בבית עלמין צבאי. אלוף שטרן אמר בכנס כי בית הקברות הצבאי הוא בבחינת "היכל קודש". יש הבדל לדבריו בין איש מילואים שמגיע לתעסוקה וביום הראשון דופק לעצו כדו בראש ומתאבד, ומשאיר אחריו מכתב שזה בגלל חובות כספיים, לבין לוחם שנהרג בפעילות מבצעית.
אלי בן שם, יו"ר יד לבנים, שבנו קובי נהרג באסון המסוקים, אומר כי ב'יד לבנים' מתנגדים לשינוי ביחס לחללי צה"ל אלא אם כן חייל נהרג או התאבד ומותו נושא עימו קלון, כדוגמת החייל נתן עדן זאדה, שהרג אזרחים בשפרעם ונרצח על ידי ההמון. חייל כזה לדבריו לא צריך להקבר בבית עלמין צבאי. בן שם אומר כי שינוי כזה עלול לפגוע באלפי משפחות שכולות ולגרור עשרות ומאות עתירות לבג"ץ. הוא מוסיף כי בעניין התאבדויות חיילים לא צריך לגעת כלל. מדי שנה יש כ-40 חיילים שמתאבדים ויש כ-900 הורים שבניהם נהרגו בצבא שלא במהלך פעילות מבצעית.
ראש אכ"א, אלוף משנה גיל רגב אומר אף הוא כי יש לקבור בבית קברות צבאי כל מי שמת במהלך שרותו הצבאי, אך יש לבחון לדבריו את המקרים הקיצוניים ביותר ולגביהם צריך שיקול דעת, כגון חייל שרצח את חברתו והתאבד, או החייל נתן זאדה.
רגב מוסיף כי יש הבדל בשכול בין חייל שנפל בקרב או במילוי תפקידו או שנפל בעת שרותו. הבדלים אלו מתבטאים בכיתוב על המצבות של החללים וכיום המשפחה יכולה להוסיף משפט אבל הנוסח הוא מוחלט. לדבריו לא מקובל לעשות היררכיה בתשלום למשפחות לפי סוג המוות של החייל, אך מוות תוך ארוע פלילי שיש עימו קלון הוא יוצא מן הכלל.
שטרן לדברי רגב העלה בעיה ערכית, לגבי עריק זה ברור, כי מי שהוציא את עצמו משורות צה"ל, לא נכלל גם בחללי צה"ל.
כתבתנו רותי אברהמי מוסרת כי בתגובה נאמר בלשכת דו"צ כי "בעקבות מקרים שקרו הורה ראש אגף משאבי אנוש על עבודה המטה שתבדוק את הקריטריונים שלפיהם מכיר צה"ל בחללים במקרי מוות, בנסיבות שיש עמן קלון, במקרי מוות ופציעה שהתרחשו שלא במהלך השירות ובנסיבות שאינן קשורות לשירות. מסקנות והמלצות עבודת המטה יוצגו בסיומה לראש האגף".
בצה"ל בוחנים הפרדה ביחס למשפחות חללים, לא רק בתשלום תגמולים, אלא גם בקבורת החללים בבית עלמין צבאי. אלוף שטרן אמר בכנס כי בית הקברות הצבאי הוא בבחינת "היכל קודש". יש הבדל לדבריו בין איש מילואים שמגיע לתעסוקה וביום הראשון דופק לעצו כדו בראש ומתאבד, ומשאיר אחריו מכתב שזה בגלל חובות כספיים, לבין לוחם שנהרג בפעילות מבצעית.
אלי בן שם, יו"ר יד לבנים, שבנו קובי נהרג באסון המסוקים, אומר כי ב'יד לבנים' מתנגדים לשינוי ביחס לחללי צה"ל אלא אם כן חייל נהרג או התאבד ומותו נושא עימו קלון, כדוגמת החייל נתן עדן זאדה, שהרג אזרחים בשפרעם ונרצח על ידי ההמון. חייל כזה לדבריו לא צריך להקבר בבית עלמין צבאי. בן שם אומר כי שינוי כזה עלול לפגוע באלפי משפחות שכולות ולגרור עשרות ומאות עתירות לבג"ץ. הוא מוסיף כי בעניין התאבדויות חיילים לא צריך לגעת כלל. מדי שנה יש כ-40 חיילים שמתאבדים ויש כ-900 הורים שבניהם נהרגו בצבא שלא במהלך פעילות מבצעית.
ראש אכ"א, אלוף משנה גיל רגב אומר אף הוא כי יש לקבור בבית קברות צבאי כל מי שמת במהלך שרותו הצבאי, אך יש לבחון לדבריו את המקרים הקיצוניים ביותר ולגביהם צריך שיקול דעת, כגון חייל שרצח את חברתו והתאבד, או החייל נתן זאדה.
רגב מוסיף כי יש הבדל בשכול בין חייל שנפל בקרב או במילוי תפקידו או שנפל בעת שרותו. הבדלים אלו מתבטאים בכיתוב על המצבות של החללים וכיום המשפחה יכולה להוסיף משפט אבל הנוסח הוא מוחלט. לדבריו לא מקובל לעשות היררכיה בתשלום למשפחות לפי סוג המוות של החייל, אך מוות תוך ארוע פלילי שיש עימו קלון הוא יוצא מן הכלל.
שטרן לדברי רגב העלה בעיה ערכית, לגבי עריק זה ברור, כי מי שהוציא את עצמו משורות צה"ל, לא נכלל גם בחללי צה"ל.
כתבתנו רותי אברהמי מוסרת כי בתגובה נאמר בלשכת דו"צ כי "בעקבות מקרים שקרו הורה ראש אגף משאבי אנוש על עבודה המטה שתבדוק את הקריטריונים שלפיהם מכיר צה"ל בחללים במקרי מוות, בנסיבות שיש עמן קלון, במקרי מוות ופציעה שהתרחשו שלא במהלך השירות ובנסיבות שאינן קשורות לשירות. מסקנות והמלצות עבודת המטה יוצגו בסיומה לראש האגף".