אתמול, כזכור, הציג היועץ המשפטי לממשלה את המלצתו לרב הראשי לישראל הרב מצגר כמסקנת בדיקתו בפרשה, על אף שאין בידיו הכלים המשפטיים להעמיד את הרב לדין. האם תמיד תמך מזוז בדוחות ציבוריים. בדיקת ארכיון פשוטה מעלה מסקנות אחרות.
היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז מתנגד, או לפחות התנגד בעבר הלא רחוק, לנוהג של פרסום דוחות ציבוריים ולא משפטיים. בדיקת ארכיון של מערכת ערוץ 7, בעקבות פרסום הדו"ח בפרשת הרב מצגר, מעלה כי המסמך שפרסם מזוז אתמול לא ממש מתיישב עם עמדת הפתיחה של מזוז כשנכנס לתפקיד היועץ המשפטי.
כתבנו בכנסת אריאל כהנא מזכיר כי שבועות ספורים לאחר כניסתו הביע מזוז עמדה עקרונית לפיה הוא מתנגד לפרסום דוחות ציבוריים-אתיים אלא בכוונתו לבחון כל מקרה שיגיע לשולחנו בכלים משפטיים בלבד.
כמו לא די בכך הייתה למזוז גם ביקורת מיוחדת על המנהג של רובינשטיין להימנע מהעמדה לדין אך בד בבד למתוח ביקורת ציבורית.
וכך אמר מזוז בראיונות לאמצעי התקשורת עם פרסום סגירת התיק בפרשת האי היווני:
מקורבים למזוז אמרו אז לעיתונות כי הוא "לא ישלח ידו בנוהג הנפסד של פרסום דוחות ציבוריים המותירים את החשוד בתחום האפור - לא אשם, אך גם לא ממש זכאי. מזוז יחתוך בחדות לכיוון כתב אישום, רק אם יעריך שהראיות מבוססות. אם לא, התיק ייסגר".
בהזדמנויות נוספות אמר מזוז כי יש מקרים שאותם יכול לשפוט רק הציבור ולא המערכת המשפטית. כך למשל אמר באופן פחות מפורש בטקס כניסתו לתפקיד "בכוונתי לפעול לצמצום החיכוך והמעורבות של מוסד היועץ המשפטי לממשלה מול המערכת הפוליטית-ציבורית, ויצירת 'רצועת הפרדה' ברורה ופורמלית יותר".
היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז מתנגד, או לפחות התנגד בעבר הלא רחוק, לנוהג של פרסום דוחות ציבוריים ולא משפטיים. בדיקת ארכיון של מערכת ערוץ 7, בעקבות פרסום הדו"ח בפרשת הרב מצגר, מעלה כי המסמך שפרסם מזוז אתמול לא ממש מתיישב עם עמדת הפתיחה של מזוז כשנכנס לתפקיד היועץ המשפטי.
כתבנו בכנסת אריאל כהנא מזכיר כי שבועות ספורים לאחר כניסתו הביע מזוז עמדה עקרונית לפיה הוא מתנגד לפרסום דוחות ציבוריים-אתיים אלא בכוונתו לבחון כל מקרה שיגיע לשולחנו בכלים משפטיים בלבד.
כמו לא די בכך הייתה למזוז גם ביקורת מיוחדת על המנהג של רובינשטיין להימנע מהעמדה לדין אך בד בבד למתוח ביקורת ציבורית.
וכך אמר מזוז בראיונות לאמצעי התקשורת עם פרסום סגירת התיק בפרשת האי היווני:
"אמרתי בעבר בכמה הזדמנויות שאני נגד כתיבת דוחות ציבוריים כלשהם. בעיניי, יש חקירת משטרה שצריכה להסתיים בהמלצה. צוות חקירה צריך לומר את דעתו על תיק, המשטרה לא צריכה להיות אילמת. לחוקרים יש יתרון אחד עלינו, המשפטנים, למרות שגם חלקם משפטנים: הם ישבו מול הנחקרים, הם ראו את הזיעה שלהם ואת תנועות הגוף בכיסא. לכן אני מחשיב את המלצת המשטרה (לגבי פרשת האי היווני- א"כ). בדרג המשפטי, רוב ההחלטות מתקבלות בפרקליטות המחוז. אם זו החלטה שצריך לקבל היועץ, יהיה תהליך מובנה ומסודר. יהיה תהליך אחד, שיפיק החלטה אחת בלבד. תינתן לכל אדם האפשרות להשמיע את דעתו. זה תהליך חיוני לקבלת החלטות בצורה נכונה. זה לא עניין של מדיניות או תפיסה, זו שאלה אובייקטיבית. או שיש ראיות או שאין, הראיות נבחנות בצורה אובייקטיבית. לא יכולות להיות עמדות שונות במשפט הפלילי, כי יש כללים ברורים ואין עניין של מדיניות מקלה בכתב אישום כתוצאה של ראיות. אם אני מחליט להיות מקל בראיות - אני אתקל במחסום הבא, שהוא בית המשפט. ואם אעבור אותו, יש בית משפט גבוה יותר. אין קיצורי דרך".
מקורבים למזוז אמרו אז לעיתונות כי הוא "לא ישלח ידו בנוהג הנפסד של פרסום דוחות ציבוריים המותירים את החשוד בתחום האפור - לא אשם, אך גם לא ממש זכאי. מזוז יחתוך בחדות לכיוון כתב אישום, רק אם יעריך שהראיות מבוססות. אם לא, התיק ייסגר".
בהזדמנויות נוספות אמר מזוז כי יש מקרים שאותם יכול לשפוט רק הציבור ולא המערכת המשפטית. כך למשל אמר באופן פחות מפורש בטקס כניסתו לתפקיד "בכוונתי לפעול לצמצום החיכוך והמעורבות של מוסד היועץ המשפטי לממשלה מול המערכת הפוליטית-ציבורית, ויצירת 'רצועת הפרדה' ברורה ופורמלית יותר".