על פי מחקר בו נחשפו נשים לחומרים כימיים המצויים בזיעה, שהופקה במצב של פחד, הן בצעו מטלות תובנה הקשורות להכרת צמדי מילים, טוב יותר מאשר נשים שלא נחשפו לריח זה. כך מדווח אתר "הרופאים המומחים".
מחקרים שבוצעו בעבר בחיות שונות הצביעו על כך שחומרים כימים, המופרשים במצבי עקא או פחד, גורמים לשינויים בדפוסי התנהגות, שינויים חיסוניים שונים בחיות אחרות מאותו מין. החוקרים מאוניברסיטת RICE ביקשו לבחון האם שינויים כאלו מתחוללים גם בבני אדם.
לביצוע הניסוי, אספו החוקרים זיעה שהופקה מגופם של מתנדבים, שנחשפו לסרטי אימה מצד אחד, או לסרטים דוקומנטרים מצד שני. הזיעה שהופקה נשמרה בקרור על גבי גאזה.
בשלב השני של הניסוי שבו שותפו 75 סטודנטיות בנות 18 - 22, הוצגו בפני כל משתתפת צמדי מילים עם קשר לוגי בינהם או ללא קשר. סך הכל 320 צמדים.
כל צמד מילים הוקרן על גבי צג מחשב לשלוש שניות, כאשר על המשתתפת למצוא האם קיים קשר או לא קיים בכל זוג מילים. למשל - יד ורגל מול זרוע ורוח. חלק מהמילים היה קשור למצבים מאיימים או מפחידים.
לפני תחילת החשיפה למילים, הוצמדה לשפתה העליונה של כל משתתפת גזה שהכילה כימיקאלים מזיעה של מצבי פחד או שנעדרה כל כימיקל שהוא.
מסתבר שהדיוק בתשובות של הסטודנטיות שנחשפו לכימיקאליים של פחד היה גבוה יותר מזה של הסטודנטיות שלא נחשפו לריח כזה - 85% מול 80%.
לחלופין בחשיפה לצמדי מילים שהיו רק בחלקן מילות פחד או שהיו בעלי תוכן ניטרלי, הנבחנות שהיו חשופות לכימיקליים של הפחד בזיעה, היו איטיות יותר בתגובתן בשיעור של 15 - 16% מאשר הסטודנטיות שלא נחשפו לריח.
הנחת המחברים היא שהחשיפה לחמרים מאיימים הביאה לזהירות רבה יותר בתגובות.
יש לציין שהמשתתפות לא היו מודעות למקור או אופי הריח, ולא היו שינויים בעוצמות הריח או תחושת נעימות שלו.
מסקנת החוקרים היא שחומרים כימיים הנוצרים כתולדה של מצבי פחד, מגבירים את הזהירות והמוכנות של המריחים חומרים אילו בבואם לזהות מילות פחד.