תושבים משא-נור לשעבר יעלו ביום שישי זה כמנהגם מידי שנה, לקברו שבנתניה של ברוך מזרחי הי"ד.
מזרחי נולד למשפחה ערבית מפורסמת בגליל והצטרף לאצ"ל. כ 20 שנה לקח עד שאותרה גופתו במערה בכפר ג'בע שבשומרון.
אנשי שא-נור נטלו על עצמם את המשימה לשמר את זכרו של מזרחי שמת מות גיבורים. הם עמדו אף להקים לו אנדרטה שתהפוך אותו לחלק מהישוב. כל מי שזכה לבקר בישוב לפני עקירתו זכה לערוך היכרות עם דמותו המיוחדת של ברוך מזרחי. ברוך מזרחי לפני גיורו נקרא חמודה אבו אל-עניין, בן למשפחת פורעים ערבית 'מכובדת' בגליל. אלא שהוקסם משכניו היהודים ובעיקר מאנשי בית"ר. הוא הצטרף לאצ"ל ויחד עמם גם גלה לאריתריאה.
כשנשלח למשימה לפוצץ את מטה קאוקג'י בג'נין, הוא נלכד, ובאותו היום הוצא להורג בכפר ג'בע שבשומרון, מול היישוב החרב שא-נור.
דובר מגורשי שא-נור יוסי דגן אומר כי לברוך מזרחי אין משפחה ואין מי שיאמר עליו קדיש. "לכן החלטנו לאמץ את דמותו ולהיות כמשפחה שלו. תרומתנו תתבטא בכך שנספר את סיפורו ונשמר את מורשתו". דגן מציין כי עד למלחמת ששת הימים הוכרז מזרחי כנעדר ומצבה הוקמה לזכרו בהר הרצל. לאחר המלחמה הגיע מושל נפת ג'נין, סא"ל צבי רסקי, לכפר ג'בע, לאחר שהתברר כי מערת הגופות נמצאת במטע שקדים.
כשהחקירות הושלמו והתקבלו אישורים להכנס למערה הגיעו נציגי הרבנות הראשית ובראשם סא"ל דב שחור, נציג ברית חיילי אצ"ל בן ציון קצנלנבוגן, ואיש נורדיה צבי חרמוני. הם פגשו במקום את מוכתר ג'בע, שערב מלחמת השחרור הציל ממוות יחידת פלמ"ח שנלכדה.
לדבריו בכפר היה מקום מושבו של בית דין צבאי של מפקדת קאוקג'י ובפקודתו הוצאו להורג 3 ערבים והיהודי. מדבריו עולה כי ברוך מזרחי לא התחנן על נפשו, לא גייס 'לעזרתו' את מקורו הערבי אלא פשוט החליט למות כיהודי.
מזרחי נולד למשפחה ערבית מפורסמת בגליל והצטרף לאצ"ל. כ 20 שנה לקח עד שאותרה גופתו במערה בכפר ג'בע שבשומרון.
אנשי שא-נור נטלו על עצמם את המשימה לשמר את זכרו של מזרחי שמת מות גיבורים. הם עמדו אף להקים לו אנדרטה שתהפוך אותו לחלק מהישוב. כל מי שזכה לבקר בישוב לפני עקירתו זכה לערוך היכרות עם דמותו המיוחדת של ברוך מזרחי. ברוך מזרחי לפני גיורו נקרא חמודה אבו אל-עניין, בן למשפחת פורעים ערבית 'מכובדת' בגליל. אלא שהוקסם משכניו היהודים ובעיקר מאנשי בית"ר. הוא הצטרף לאצ"ל ויחד עמם גם גלה לאריתריאה.
כשנשלח למשימה לפוצץ את מטה קאוקג'י בג'נין, הוא נלכד, ובאותו היום הוצא להורג בכפר ג'בע שבשומרון, מול היישוב החרב שא-נור.
דובר מגורשי שא-נור יוסי דגן אומר כי לברוך מזרחי אין משפחה ואין מי שיאמר עליו קדיש. "לכן החלטנו לאמץ את דמותו ולהיות כמשפחה שלו. תרומתנו תתבטא בכך שנספר את סיפורו ונשמר את מורשתו". דגן מציין כי עד למלחמת ששת הימים הוכרז מזרחי כנעדר ומצבה הוקמה לזכרו בהר הרצל. לאחר המלחמה הגיע מושל נפת ג'נין, סא"ל צבי רסקי, לכפר ג'בע, לאחר שהתברר כי מערת הגופות נמצאת במטע שקדים.
כשהחקירות הושלמו והתקבלו אישורים להכנס למערה הגיעו נציגי הרבנות הראשית ובראשם סא"ל דב שחור, נציג ברית חיילי אצ"ל בן ציון קצנלנבוגן, ואיש נורדיה צבי חרמוני. הם פגשו במקום את מוכתר ג'בע, שערב מלחמת השחרור הציל ממוות יחידת פלמ"ח שנלכדה.
לדבריו בכפר היה מקום מושבו של בית דין צבאי של מפקדת קאוקג'י ובפקודתו הוצאו להורג 3 ערבים והיהודי. מדבריו עולה כי ברוך מזרחי לא התחנן על נפשו, לא גייס 'לעזרתו' את מקורו הערבי אלא פשוט החליט למות כיהודי.