על פי הדו"ח, עובדי הבנק ומנהליו קיבלו עם פרישתם שני מיליון שקלים בממוצע נוסף על גמלת הפרישה. חברי ההנהלה קיבלו בין ארבע מאות לשבע מאות אלף שקלים בעבור חופשות מיוחדות, כינוי שנועד להסוות תוספות שכר יחודיות. מתברר כי שישה מנהלים שפרשו משנת אלפיים עד אלפיים וחמש קיבלו במסווה הזה בין מיליון ושלוש מאות אלף שקלים לבין כשלושה מיליון שקל.
שנים עשר מעובדי בנק ישראל קיבלו כתשע מאות אלף שקלים בעבור פדיון ימי חופשה עוד כינוי לתוספות שכר לא ראויות. עובדי הבנק גם היו זכאים להלוואות שהיקפן בין ארבע עשרה לעשרים וארבע משכורות חודשיות.
מתברר כי הבנק שילם את הוצאות הרבית של הלווה. העובדים היו רשאים ליטול עוד הלוואה קודם שסיימו לשלם את הראשונה. בבנק המרכזי אומרים כי המבקר לינדנשטראוס פרץ לדלת פתוחה מאחר שכבר הוחל בתיקון הליקויים.
"היקפם של הכספים שמקבלים חברי הנהלת הבנק ועובדיו, בעיקר בעת פרישתם מהעבודה, הוא חריג בכל קנה מידה. הדרך שבה בחרה הנהלת בנק ישראל לשלם סכומי עתק לעובדים, תוך שימוש בשמות של הטבות מקובלות במגזר הציבורי לצורך 'הסוואת הכספים', מתמיהה מאוד, ובוודאי מקוממת", קובע המבקר.
מדובר בהטבות שלמרביתן אין ביטוי בתלושי השכר החודשיים. "להטבות אלה שמות זהים להטבות הנהוגות במגזר הציבורי כולו, ואולם בבנק ישראל אין קשר בין שמות ההטבות לבין תוכנן, והן מסווה למתן סכומי כסף גדולים לעובדיו", קובע המבקר.
המבקר מסכם "יש לבטל את הסדרי מתן ההלוואות ומחיקתן. על המנהלים בבנק לא לדון בתנאי ההעסקה של עצמם; יש לבחון את תקפותן של ההטבות המשולמות לעובדים, ולפעול להשבת הכספים ששולמו שלא כדין".
לינדנשטראוס ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, את הממצאים על הגדלת הפנסיה לעובדים פורשים, כדי שיבחן אם לפתוח בחקירה פלילית.
מבנק ישראל נמסר כי "הממונה על השכר פועל בנושא חריגות השכר ותנאי פרישה חריגים לכאורה בבנק ישראל. יצוין כי, לפני כחודש פנה הממונה על השכר למנכ"ל בנק ישראל וביקש שיעביר לו נתונים על תנאי השכר של כל חברי וגמלאי הנהלת הבנק משנת 1985 ואילך. בנוסף, מזה כשנתיים מתנהלים הליכים בבג"צ ובבית הדין האזורי לעבודה בין הממונה על השכר לבין הנהלת הבנק ועובדיו וזאת כתוצאה מפעולת הממונה להפסקת חריגות שכר בבנק.
הממונה ימשיך לפעול במסגרת סמכויותיו על פי סעיף 29 לחוק יסודות התקציב למניעת חריגות שכר ותנאי פרישה בבנק ישראל", לשון הודעת בנק ישראל.
שנים עשר מעובדי בנק ישראל קיבלו כתשע מאות אלף שקלים בעבור פדיון ימי חופשה עוד כינוי לתוספות שכר לא ראויות. עובדי הבנק גם היו זכאים להלוואות שהיקפן בין ארבע עשרה לעשרים וארבע משכורות חודשיות.
מתברר כי הבנק שילם את הוצאות הרבית של הלווה. העובדים היו רשאים ליטול עוד הלוואה קודם שסיימו לשלם את הראשונה. בבנק המרכזי אומרים כי המבקר לינדנשטראוס פרץ לדלת פתוחה מאחר שכבר הוחל בתיקון הליקויים.
"היקפם של הכספים שמקבלים חברי הנהלת הבנק ועובדיו, בעיקר בעת פרישתם מהעבודה, הוא חריג בכל קנה מידה. הדרך שבה בחרה הנהלת בנק ישראל לשלם סכומי עתק לעובדים, תוך שימוש בשמות של הטבות מקובלות במגזר הציבורי לצורך 'הסוואת הכספים', מתמיהה מאוד, ובוודאי מקוממת", קובע המבקר.
מדובר בהטבות שלמרביתן אין ביטוי בתלושי השכר החודשיים. "להטבות אלה שמות זהים להטבות הנהוגות במגזר הציבורי כולו, ואולם בבנק ישראל אין קשר בין שמות ההטבות לבין תוכנן, והן מסווה למתן סכומי כסף גדולים לעובדיו", קובע המבקר.
המבקר מסכם "יש לבטל את הסדרי מתן ההלוואות ומחיקתן. על המנהלים בבנק לא לדון בתנאי ההעסקה של עצמם; יש לבחון את תקפותן של ההטבות המשולמות לעובדים, ולפעול להשבת הכספים ששולמו שלא כדין".
לינדנשטראוס ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, את הממצאים על הגדלת הפנסיה לעובדים פורשים, כדי שיבחן אם לפתוח בחקירה פלילית.
מבנק ישראל נמסר כי "הממונה על השכר פועל בנושא חריגות השכר ותנאי פרישה חריגים לכאורה בבנק ישראל. יצוין כי, לפני כחודש פנה הממונה על השכר למנכ"ל בנק ישראל וביקש שיעביר לו נתונים על תנאי השכר של כל חברי וגמלאי הנהלת הבנק משנת 1985 ואילך. בנוסף, מזה כשנתיים מתנהלים הליכים בבג"צ ובבית הדין האזורי לעבודה בין הממונה על השכר לבין הנהלת הבנק ועובדיו וזאת כתוצאה מפעולת הממונה להפסקת חריגות שכר בבנק.
הממונה ימשיך לפעול במסגרת סמכויותיו על פי סעיף 29 לחוק יסודות התקציב למניעת חריגות שכר ותנאי פרישה בבנק ישראל", לשון הודעת בנק ישראל.