בשנת 2004, הגדירו עצמם יהודים 81% מכלל אוכלוסיית ישראל בני 20 ומעלה, מוסלמים – 12%, נוצרים (ערבים ולא ערבים) – 3.5%, דרוזים – 1.5% ,אתיאיסטים – 1.5% ועוד 0.5% בני דתות אחרות.

בקרב האוכלוסייה היהודית 8% הגדירו את עצמם כחרדים, 9% כדתיים, 12% כמסורתיים דתיים, 27% כמסורתיים ו-44% כחילונים.

בקרב האוכלוסייה הערבית, 11% הגדירו את עצמם כדתיים מאוד, 49% כדתיים, 21% כלא כל כך דתיים ו-18% כלא דתיים.

בקרב המוסלמים הגדירו עצמם כדתיים מאוד – 11%, כדתיים – 57%, לא כל כך דתיים – 21% ולא דתיים – 12%.

בקרב נוצרים ערבים הגדירו עצמם כדתיים מאוד – 7%, כדתיים – 26%, כלא כל כך דתיים – 32% וכלא דתיים – 35%. בקרב הדרוזים הגדירו עצמם כדתיים מאוד – 19%, כדתיים – 20%, כלא כל כך דתיים – 13% וכלא דתיים – 48%.

בקרב נוצרים לא ערבים (בעיקר עולים מבריה"מ לשעבר) הגדירו עצמם הרוב כלא דתיים – 58%, 32% כלא כל כך דתיים, 8% כדתיים ורק 1.5% כדתיים מאוד. כך עולה נתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

הסקר החברתי הוא סקר שנתי שוטף המספק מידע על תנאי החיים של האוכלוסייה הבוגרת בישראל ורווחתה ובוחן את תפיסות הפרטים בחברה לגבי היבטים שונים של חייהם. הסקר של שנת 2004 נערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודשים ינואר-דצמבר 2004. בסך הכול השתתפו בסקר 7,616 נדגמים בני 20 ומעלה, המייצגים כ-4.2 מיליון ישראלים בגילאים אלה.

בסקר החברתי בשנת 2004, כמו גם בסקר החברתי בשנים 2002 ו-2003 נבחנה מידת הדתיות של אוכלוסיית ישראל בנפרד ליהודים ולבני דתות אחרות.

לפי ממצאי הסקר החברתי, בין השנים 2002 ל-2004 כמעט ולא חלו שינויים בחלוקת האוכלוסייה הערבית לפי מידת הדתיות. לעומת זאת, בקרב היהודים הייתה מגמת העלייה בחלקם היחסי של חרדים וחילונים בכלל האוכלוסייה היהודית הבוגרת, וירידה בחלקם היחסי של דתיים ומסורתיים.
אחוז החרדים גדל בין השנים 2002 ל-2004,מ-6% ל-8% בכלל האוכלוסייה היהודית בני 20 ומעלה ואחוז החילונים עלה מ-42% ל-44%.