על בסיס פרקיה השונים והמגוונים של ההגדה לפסח אנחנו מציגים בפניכם רשימת שאלות וסוגיות "לליבון":
מיהם ארבעת הבנים "שלכם"? מי החכם, הרשע, התם וזה שאינו יודע לשאול? בחרו אותם מהווי היום-יום, מהאקטואליה, מרחבי העולם, או מכל מקום אחר, כרצונכם.
נסו לנסח רשימת 'דיינו' אקטואלית.
ואם תמשיכו את ה"אחד מי יודע", את מי נפגוש בשאלת – ארבעה עשר מי יודע? ומי בחמישה עשר וכן הלאה...
ומה הן המכות שהייתם מוסיפים לעשרת המכות?
וכיוון שאנו מצווים לראות עצמנו כאילו אנו היינו במצרים, כיצד היינו נוהגים שם? כיצד ישראל כולה הייתה מתנהלת לו הייתה במצרים? וכיצד כל אחד ואחד מאיתנו?
ואגב, מהו המרור העדכני, אם יש אחד כזה?
ולנוכח הטרוניות הקבועות סביב האיכות הקולינרית של חג הפסח -אם יש לכם מתכון מפעים וכשר לפסח, נשמח לקרוא ולהעביר הלאה.
ואם תרצו, באווירה מעט יותר רצינית: כיצד אתם מפרשים את המונח 'חירות', כיצד נוכל להגיע לאותה 'חירות' נכספת, ומה הסיכוי שאכן נגיע אליה?
כדרכינו במדור 'פותחים נושא', תגובות והצעות ראויות במלואן או בחלקן תשולבנה בכתבה עצמה.
שמעון (2+3) מציג את גירסתו החדשה, העדכנית והעצובה ל'דיינו':
אם שיקרו לנו בבחירות הקודמות – דיינו אם שיקרו לנו בבחירות הקודמות ולא עקרו את בתינו – דיינו.
אם עקרו את בתינו ולא תלשו את קברי יקירינו - דיינו.
אם תלשו את קברי יקירינו ולא השליכו אותנו לרחובות – דיינו.
אם השליכו אותנו לרחובות ולא הפכו אותנו למובטלים – דיינו.
אם הפכו אותנו למובטלים ולא דרכו על נפש ילדינו - דיינו.
אם דרכו על נפש ילדינו ולא הרסו את רכושנו – דיינו.
אם הרסו את רכושנו ולא ביזו את אמונתנו – דיינו.
אם ביזו את אמונתנו ולא הפקירו את ביטחוננו - דיינו.
אם הפקירו את ביטחוננו ולא עודדו את הטרור – דיינו.
אם עודדו את הטרור ולא שיקרו על הבטחות אמריקאיות - דיינו.
אם שיקרו על הבטחות ולא הבטיחו נסיגות נוספות – דיינו.
אם הבטיחו נסיגות נוספות ולא התעלמו מאזהרות מערכת הביטחון – דיינו.
אם התעלמו ולא התעללו – דיינו.
ועכשיו כששיקרו ועקרו, תלשו והשליכו, דרכו והפקירו, הרסו וביזו, עודדו טרור והתעלמו, לא נותר לנו אלא לשאול – למה עדיין דנים איתם על כניסה לממשלה הבאה?
מיהם ארבעת הבנים "שלכם"? מי החכם, הרשע, התם וזה שאינו יודע לשאול? בחרו אותם מהווי היום-יום, מהאקטואליה, מרחבי העולם, או מכל מקום אחר, כרצונכם.
נסו לנסח רשימת 'דיינו' אקטואלית.
ואם תמשיכו את ה"אחד מי יודע", את מי נפגוש בשאלת – ארבעה עשר מי יודע? ומי בחמישה עשר וכן הלאה...
ומה הן המכות שהייתם מוסיפים לעשרת המכות?
וכיוון שאנו מצווים לראות עצמנו כאילו אנו היינו במצרים, כיצד היינו נוהגים שם? כיצד ישראל כולה הייתה מתנהלת לו הייתה במצרים? וכיצד כל אחד ואחד מאיתנו?
ואגב, מהו המרור העדכני, אם יש אחד כזה?
ולנוכח הטרוניות הקבועות סביב האיכות הקולינרית של חג הפסח -אם יש לכם מתכון מפעים וכשר לפסח, נשמח לקרוא ולהעביר הלאה.
ואם תרצו, באווירה מעט יותר רצינית: כיצד אתם מפרשים את המונח 'חירות', כיצד נוכל להגיע לאותה 'חירות' נכספת, ומה הסיכוי שאכן נגיע אליה?
כדרכינו במדור 'פותחים נושא', תגובות והצעות ראויות במלואן או בחלקן תשולבנה בכתבה עצמה.
שמעון (2+3) מציג את גירסתו החדשה, העדכנית והעצובה ל'דיינו':
אם שיקרו לנו בבחירות הקודמות – דיינו אם שיקרו לנו בבחירות הקודמות ולא עקרו את בתינו – דיינו.
אם עקרו את בתינו ולא תלשו את קברי יקירינו - דיינו.
אם תלשו את קברי יקירינו ולא השליכו אותנו לרחובות – דיינו.
אם השליכו אותנו לרחובות ולא הפכו אותנו למובטלים – דיינו.
אם הפכו אותנו למובטלים ולא דרכו על נפש ילדינו - דיינו.
אם דרכו על נפש ילדינו ולא הרסו את רכושנו – דיינו.
אם הרסו את רכושנו ולא ביזו את אמונתנו – דיינו.
אם ביזו את אמונתנו ולא הפקירו את ביטחוננו - דיינו.
אם הפקירו את ביטחוננו ולא עודדו את הטרור – דיינו.
אם עודדו את הטרור ולא שיקרו על הבטחות אמריקאיות - דיינו.
אם שיקרו על הבטחות ולא הבטיחו נסיגות נוספות – דיינו.
אם הבטיחו נסיגות נוספות ולא התעלמו מאזהרות מערכת הביטחון – דיינו.
אם התעלמו ולא התעללו – דיינו.
ועכשיו כששיקרו ועקרו, תלשו והשליכו, דרכו והפקירו, הרסו וביזו, עודדו טרור והתעלמו, לא נותר לנו אלא לשאול – למה עדיין דנים איתם על כניסה לממשלה הבאה?