בראיון לשבועון 'בקהילה' התבקש היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, להתייחס להעמדתם לדין של הרבנים שמואל אליהו, דוד דרוקמן ואלבז. מזוז ציין כי מדובר בשלושה מקרים שונים: הרב אליהו עומד לדין על דברים שאמר בהקשר להסתה לגזענות, הרב דרוקמן עומד לדין משמעתי ולא פלילי ובכל הנוגע לרב אלבז, מדובר בדין פלילי.
"תראו, מבחינה מספרית, וטוב שכך וצפוי שכך, כמות הרבנים שעומדת לדין קטנה מאוד וכך ראוי שיהיה. גם אם משווים זאת לכמות אנשי הציבור שהוגש נגדם כתב אישום, מדובר בחריגים ומעטים ממש", הבהיר מזוז.
הוא נשאל מדוע רב לא יוכל לבטא עמדות מדיניות אם הן שאובות לדעתו מעולם ההלכה ממנו הוא יונק את סמכותו?, ומזוז השיב: "יש כאן שני מישורים. כל מי שחי במדינה הזו, יודע שבמהלך תכנית ההינתקות ולקראתה, נשמעו כאן התבטאויות רבות מפי רבנים שונים והן גם הופיעו בעיתונים. היו אולי עשרות אם לא מאות פניות שבהן קראו לי לפעול. לא העמדתי לדין ולא פתחתי כל הליך משום שאני חושב שלכל אדם יש חופש ביטוי רחב. לא כל אדם שמשמיע דברים מקוממים, הדבר מצדיק מיד סתימת פיות. עם זאת, אי אפשר לקבל סוג של חסינות מוחלטת אך ורק בגלל שהרב אומר, מה שאני אומר, ההלכה אומרת. זהו ניסיון להסתתר".
בסופו של דבר, נשאל מזוז, כשרב נמצא בהתנגשות בין חוקי המדינה לבין עמדת התורה וההלכה – עליו לציית לחוקי המדינה?
מזוז ענה: "לא קיימת התנגשות כזו. לא מצווים אדם לפעול בניגוד להלכה. חופש הדת הוא זכות יסוד מוגנת. לא כופים כאן אדם לפעול נגד הדת. אבל רב גם לא יכול להסתתר מתחת לאמירה שכל אשר הוא אומר ועושה, זהו צו ההלכה. יכול להיות שיש דברים שלפי ההלכה מותר לעשות אותם אך אין חובה לעשותם".
מזוז הוסיף וציין כי יש הבדל משמעותי בין לבקר את מדיניות הממשלה לגביה לא מעמידים לדין, לבין יציאה חוצץ, בביטויים קשים, נגד הממשלה. "לא מעמידים לדין עובד מדינה אם הוא מבקר את מדיניות הממשלה, קל וחומר עובד מדינה שהוא רועה רוחני.. הרב דרוקמן הגדיש את הסאה. יש הבדל בין הבעת התנגדות לתכנית לבין לכנות את הממשלה והעומד בראשה בכינויים מאוד קשים, כמו "ממשלת דמים", "עוכרי ישראל".
הרב דרוקמן הגיב על דברי היועמ"ש מזוז באומרו: "כמו שרבנים לא קובעים למשפטנים מה לעשות, הייתי מצפה שיהיה גם הפוך".
הרב מצא גם הקשר לחג הפסח ואמר כי המיילדות העבריות סירבו פקודה. "כתוב 'ותראינה המיילדות את האלוקים ולא עשו את דבר מלך מצרים ותחיינה את הילדים' ומחר בליל הסדר יאמרו זאת גם הפרקליטים".
"תפקידו של רב בישראל", הוא אומר לאתר חב"ד, "זה לא מרצה באקדמיה, אלא לומר את דבר-השם זו הלכה ולהאיר באור הנכון את אותם אלו שעוברים על ההלכה. רבנים לא מדברים רק כששואלים אותם שאלות, אלא בכל פעם שהם רואים פירצה".
"אולי היו התבטאויות קיצוניות כאלה ואחרות, אבל אני לא הראשון שאומר אותם", מבהיר הרב דרוקמן, "הרבי מליובאוויטש התבטא גם בצורה מאוד חריפה לא פעם ולא פעמיים, על ממשלה שמוסרת שטחים לערבים ומגרשת יהודים. הייתי מצפה ממר מזוז - שמגיע ממשפחה של רבנים שלא יכנס לתחומם של רבנים, כמו שרבנים לא נכנסים לתחומם של המשפטנים בישראל ואם אקבל נזיפה, זה יהיה בשבילי כמו קבלת מדליה ואשמח שנתפסתי על דברי-תורה.
"בנוגע לרב שמואל אליהו ולפסיקותיו 'הקיצוניות' שלא למכור בתים לערבים", הוסיף הרב דרוקמן והבהיר: "הרב אברהם יצחק (הכהן) קוק שנחשב כביכול ל'מתון', כותב על מי שמוכר בתים לערבים: ש'יש להוקיע את הבוגדים'".
לסיום, אומר הרב דרוקמן, "אני רוצה להדגיש שאני איש חוק ושומר סדר. ההלכה אומרת 'דינא דמלכותא דינא' ואני לא קורא לפרוע חוק. אבל, אם יש התנגשות בין דבר-השם זו הלכה ולבין 'דינא דמלכותא' - הדברים משתנים. כל מה שאני אומר זה מתוך דאגה לעם-ישראל ככלל וכפרט. אינני מדבר כאיש פוליטי. אני אומר את הדברים שמובאים מתוך ההלכה".
"תראו, מבחינה מספרית, וטוב שכך וצפוי שכך, כמות הרבנים שעומדת לדין קטנה מאוד וכך ראוי שיהיה. גם אם משווים זאת לכמות אנשי הציבור שהוגש נגדם כתב אישום, מדובר בחריגים ומעטים ממש", הבהיר מזוז.
הוא נשאל מדוע רב לא יוכל לבטא עמדות מדיניות אם הן שאובות לדעתו מעולם ההלכה ממנו הוא יונק את סמכותו?, ומזוז השיב: "יש כאן שני מישורים. כל מי שחי במדינה הזו, יודע שבמהלך תכנית ההינתקות ולקראתה, נשמעו כאן התבטאויות רבות מפי רבנים שונים והן גם הופיעו בעיתונים. היו אולי עשרות אם לא מאות פניות שבהן קראו לי לפעול. לא העמדתי לדין ולא פתחתי כל הליך משום שאני חושב שלכל אדם יש חופש ביטוי רחב. לא כל אדם שמשמיע דברים מקוממים, הדבר מצדיק מיד סתימת פיות. עם זאת, אי אפשר לקבל סוג של חסינות מוחלטת אך ורק בגלל שהרב אומר, מה שאני אומר, ההלכה אומרת. זהו ניסיון להסתתר".
בסופו של דבר, נשאל מזוז, כשרב נמצא בהתנגשות בין חוקי המדינה לבין עמדת התורה וההלכה – עליו לציית לחוקי המדינה?
מזוז ענה: "לא קיימת התנגשות כזו. לא מצווים אדם לפעול בניגוד להלכה. חופש הדת הוא זכות יסוד מוגנת. לא כופים כאן אדם לפעול נגד הדת. אבל רב גם לא יכול להסתתר מתחת לאמירה שכל אשר הוא אומר ועושה, זהו צו ההלכה. יכול להיות שיש דברים שלפי ההלכה מותר לעשות אותם אך אין חובה לעשותם".
מזוז הוסיף וציין כי יש הבדל משמעותי בין לבקר את מדיניות הממשלה לגביה לא מעמידים לדין, לבין יציאה חוצץ, בביטויים קשים, נגד הממשלה. "לא מעמידים לדין עובד מדינה אם הוא מבקר את מדיניות הממשלה, קל וחומר עובד מדינה שהוא רועה רוחני.. הרב דרוקמן הגדיש את הסאה. יש הבדל בין הבעת התנגדות לתכנית לבין לכנות את הממשלה והעומד בראשה בכינויים מאוד קשים, כמו "ממשלת דמים", "עוכרי ישראל".
הרב דרוקמן הגיב על דברי היועמ"ש מזוז באומרו: "כמו שרבנים לא קובעים למשפטנים מה לעשות, הייתי מצפה שיהיה גם הפוך".
הרב מצא גם הקשר לחג הפסח ואמר כי המיילדות העבריות סירבו פקודה. "כתוב 'ותראינה המיילדות את האלוקים ולא עשו את דבר מלך מצרים ותחיינה את הילדים' ומחר בליל הסדר יאמרו זאת גם הפרקליטים".
"תפקידו של רב בישראל", הוא אומר לאתר חב"ד, "זה לא מרצה באקדמיה, אלא לומר את דבר-השם זו הלכה ולהאיר באור הנכון את אותם אלו שעוברים על ההלכה. רבנים לא מדברים רק כששואלים אותם שאלות, אלא בכל פעם שהם רואים פירצה".
"אולי היו התבטאויות קיצוניות כאלה ואחרות, אבל אני לא הראשון שאומר אותם", מבהיר הרב דרוקמן, "הרבי מליובאוויטש התבטא גם בצורה מאוד חריפה לא פעם ולא פעמיים, על ממשלה שמוסרת שטחים לערבים ומגרשת יהודים. הייתי מצפה ממר מזוז - שמגיע ממשפחה של רבנים שלא יכנס לתחומם של רבנים, כמו שרבנים לא נכנסים לתחומם של המשפטנים בישראל ואם אקבל נזיפה, זה יהיה בשבילי כמו קבלת מדליה ואשמח שנתפסתי על דברי-תורה.
"בנוגע לרב שמואל אליהו ולפסיקותיו 'הקיצוניות' שלא למכור בתים לערבים", הוסיף הרב דרוקמן והבהיר: "הרב אברהם יצחק (הכהן) קוק שנחשב כביכול ל'מתון', כותב על מי שמוכר בתים לערבים: ש'יש להוקיע את הבוגדים'".
לסיום, אומר הרב דרוקמן, "אני רוצה להדגיש שאני איש חוק ושומר סדר. ההלכה אומרת 'דינא דמלכותא דינא' ואני לא קורא לפרוע חוק. אבל, אם יש התנגשות בין דבר-השם זו הלכה ולבין 'דינא דמלכותא' - הדברים משתנים. כל מה שאני אומר זה מתוך דאגה לעם-ישראל ככלל וכפרט. אינני מדבר כאיש פוליטי. אני אומר את הדברים שמובאים מתוך ההלכה".