למעלה מ-150 דיינים ורבני ערים השתתפו אתמול בכנס החירום שנערך בבית הרבנות הראשית בירושלים. במהלך הכנס דרשו הרבנים הראשיים ונציגי הדיינים לתקן את חוק יסוד השפיטה, ולהרחיב את סמכויות הפסיקה של בתי הדין.

פרופ' אליאב שוחטמן, משפטן מהאוניברסיטה העברית, הגדיר אתמול את פסיקת הבג"צ בעניין בתי הדין הרבניים כפגיעה החמורה ביותר במעמד בתי הדין הרבניים מאז קום המדינה, ואמר כי בפסק הדין קיימת חריגה מסמכות בית המשפט.

פרופ' שוחטמן אף הוכיח בדבריו שכוונת המחוקק הייתה אחרת לחלוטין מפסיקת בג"ץ. פרופ' שוחטמן הסביר כי החוק שמסמיך את בג"ץ לבקר את פסיקת בתי הדין הרבניים לפי חוק יסוד השפיטה, קובע שבג"ץ מוסמך להתערב בפסיקת הדיינים במקרים של חריגה מסמכות, דהיינו שבית הדין הרבני דן בנושא שהחוק לא הסמיך אותו אבל לדבריו החוק קובע שבג"ץ לא יתערב במידה והצדדים נתנו הסכמתם להתדיין בבתי הדין, ולו אפילו הייתה הסכמה שבשתיקה.

"על פי החוק אין צורך אפילו לחתום על הסכמה אלא ברגע שצד מופיע בבית הדין ולא מתנגד בהזדמנות הראשונה לשיפוטו של בית הדין - בג"ץ לא יתערב", מוסיף ומסביר, "במידה ובג"ץ ומתערב, כמו במקרה שלנו, אז זה דבר בלתי חוקי ואני קובע שהפסיקה הזאת היא בניגוד לקביעת המחוקק".

"השופטת פרוקצ'יה בפסק הדין שלה קובעת כי המשמעות של הסעיף הזה בחוק היא שבאותם עניינים של מעמד אישי, שבהם יש צורך בהסכמת הצדדים, על הצד שמתנגד להשמיע את ההתנגדות שלו בהזדמנות הראשונה אבל החוק לא מדבר על ענייני ממונות ונושאים אזרחיים. לפי פרשנותה של השופטת פרוקצ'ה, הסמכות של בתי הדין הרבני מתייחסת רק לאותם עניינים שהחוק מסמיך את בתי הדין, כלומר , מעמד אישי ואני טוען שהדבר מופרך מעיקרו".

פרופ' שוחטמן מוכיח זאת מהצעת החוק הראשונה בשנת 1954, הצעת חוק בתי המשפט, שקבעה בנוסח המקורי שלה כי לבג"ץ יש סמכות ביקורת על כל הגופים השיפוטיים במדינה, כולל על בתי הדין הרבניים במקרים של חריגה מסמכות. זאת הייתה הצעת החוק המקורית אבל בדיונים שהיו בוועדת החוקה הועלתה הטענה שבמידה ויתקבל הנוסח הזה לא יוכלו בתי הדין הרבניים לדון יותר בענייני ממונות בהסכמת הצדדים.
לפיכך, החליטה הכנסת לנסח שני סעיפי משנה בחוק, סעיף אחד שמתייחס לכלל הגופים השיפוטיים חוץ מבתי הדין הרבניים וסעיף אחד שעוסק אך ורק בבתי הדין הרבניים. לגבי כלל הגופים השיפוטיים קיימת ההוראה שבג"ץ מוסמך להתערב בחריגה מסמכות ולגבי בתי הדין הרבניים קיימת הוראה שבג"ץ מוסמך להתערב רק במידה שלא הייתה הסכמה של הצדדים אבל ברגע שהייתה הסכמה ולו שבשתיקה בג"ץ לא יוכל להתערב. כלומר, אומר פרופ' שוחטמן, "המחוקק נתן מעמד שונה לבתי הדין הרבניים על פני הגופים השיפוטיים האחרים והטעם לכך הוא שהמחוקק הכיר בצורך של הציבור היהודי שומר תורה ומצוות להתדיין בבתי דין רבניים והכל כמובן על בסיס של הסכמה. זאת בניגוד לקביעתה של השופטת פרוקצ'ה שנוגדת את דעת המחוקק".

הראשון לציון, הרב שלמה עמאר, קרא אתמול למנהיגי המפלגות החרדיות להציב את התיקון בחוק כדרישה במסגרת המשא ומתן הקואליציוני עם "קדימה".

דיינים בבתי הדין הרבניים חוששים כי אנשים רבים יפנו כעת לערכאות ולא לבתי הדין בעקבות פסיקת בג"ץ. מנהל בית הדין הרבניים, הרב אליהו בן דאהן, חושש גם כי הגזירה של בג"ץ תפגע במסורבות גט מאחר וגברים לא ירצו לתת גט בטרם יבצוע ההסכם. הם לא יסמכו על בית המשפט שידון בהסכם הגירושין שכן השופט יצטרך ללמוד מחדש את התיק ואת הסכם הגירושין. "אם פסק הדין יישאר על כנו, זה יגרום לכך שהסכמי גירושים, לא ניתן יהיה להגיע אליהם, וגם אם יגיעו להסכם, בני הזוג לא יוכלו להתגרש עד שההסכם ימומש במלואו", הסביר הרב.

הרב ד"ר רצון ערוסי סבור כי בתי הדין הרבניים לא יוכלו לדון בענינים אלו, אפילו שהצדדים יסכימו לכך. לדבריו, "במהלך כל הדורות ובחו"ל היו אף שלטונות שהעניקו אוטונומיה שיפוטית ליהודים בעניינים ממוניים וכאן יש מגמה לכרסם בסמכויות של בית הדין". הרב ערוסי הסביר כי הרבנים לא יוכלו לעסוק רק בענייני גירושין ונישואין כי "אי אפשר לנתק בין שני הנושאים".

"הפסק דין של בג"ץ איננו צודק ואיננו חכם, אבל אנחנו לא מעוניינים בדיון חוזר מכיוון שאנו מכירים במגמה שלהם. אנחנו נקרא לעגן בחוק את סמכותם של בתי הדין הרבניים לדון בענייני ממונות כשיש הסכמה בין הצדדים", סיכם.

גם דיין בית הדין הרבני הגדול הרב דיכובסקי הציע לעגן בחוק את סמכות בתי הדין לדון בדברים שהם מעבר לסמכותו אם שני בעלי הדין מסכימים לכך. הדבר ימנע את הצורך לחתום על שטר בוררות ולמנות את הדיינים לבוררים.