ההסתדרות מבקשת מבית הדין לתת צו שיחייב את הקק"ל להפקיד 120 מליון ₪ לחשבון ייעודי להבטחת הפנסיה, כפי שנקבע בהסכם הקיבוצי בין העובדים להנהלה ביולי 2004.
גובה החוב האקטוארי של הקק"ל לעובדים והגמלאים הנמצאים במסלול פנסיה תקציבית הוא בין 1.5-2 מיליארד ₪.
בשנים האחרונות נחתמו בין העובדים להנהלה מספר הסכמים, שתכליתם הבטחת זכויות הפנסיה, לאור ההתדלדלות ברזרבות הכספיות של הקק"ל. בשנת 2002 נחתם הסכם להעברת 500 מליון ₪ כבטוחה לחיוב הפנסיוני.
לטענת ההסתדרות, הקק"ל לא עמדה בהתחייבותה, וביולי 2004, במסגרת הסדר הבראה כולל, נחתם הסכם קיבוצי נוסף ובמסגרתו נקבע כי הקק"ל תגיע להסדר עם מינהל מקרקעי ישראל, לתשלום הפנסיה של הגמלאים הקיימים והעתידיים, ישירות מתקבוליה מהמינהל.
ללא קשר להסדר זה, ההסכם קיבוצי אף קובע מסלול ביניים לפיו תפקיד הקק"ל 250 מליון ₪ בחשבונות בנקים נפרדים, מתוכם 130 מליון ₪ מיידית עם חתימת ההסכם ו- 120 מליון ₪ בתשלומים עד אוקטובר 2005. בפועל העבירה הקק"ל רק את התשלום הראשון בגובה 130 מליון ₪.
ההסתדרות עוד טוענת כי התירוצים של הנהלת הקק"ל בדבר אי הפקדת הסכומים הנוספים הינם מופרכים. עוד מוסיפה ההסתדרות כי ההנהלה אף לא גיבשה את התנאים ההכרחיים להסדר עם המינהל: אישורים מרשויות המס אינם בנמצא, חסרה בדיקה כלכלית אם ההסדר יצליח להגן על הפנסיה התקציבית לאורך שנים, ואין תשובה לשאלה מה יקרה במצב בו תשתנה האמנה קיימת בין קק"ל למינהל, עליה אמור להיות מושתת ההסדר.
עוד טוענת ההסתדרות כי המלצות ועדת גדיש, שאותה מינה במאי 2004, שר התמ"ת דאז, אהוד אולמרט, לבחינת רפורמה במינהל מקרקעי ישראל, מטילות ספק גדול באשר לאיתנות ההסדר בין קק"ל למינהל. הועדה המליצה להעביר את הבעלות על הקרקעות המינהל לחוכרים. היות וקיימת מגבלה על העברת הבעלות בקרקעות הקק"ל לידיים פרטיות, לאור אמנה שבינה לבין המדינה, הוסכם כי קרקעות הקק"ל במרכז הארץ תועברנה למדינה, ובתמורה תקבל הקק"ל קרקעות בנגב והגליל.
הועדה אף המליצה לצמצם את נציגות קק"ל במועצת המינהל לשלושה חברים בלבד. "קיים סיכוי סביר לכך שהמהלך הזה יגרום להפרדת קק"ל מהמינהל", נכתב בבקשה.
ההסתדרות אף מתייחסת לחשש הממשי של העובדים והגמלאים מ"עסקת המיליארדים" בין הקק"ל למדינה. דבר העסקה נודע לעובדים ביוני 2005, דרך התקשורת. במסגרת העסקה תעביר הקק"ל למדינה קרקעות במרכז הארץ ותקבל תמורתן קרקעות בפריפריה, וכמו-כן סכום חד-פעמי, הנע בין חצי מיליארד למיליארד ₪, בגין הפרשי השווי של הקרקעות בשני אזורים. מחוות הדעת שהעבירו היועצים המשפטיים של קק"ל, שהגיעו לידי העובדים, עולה כי "עסקת מיליארדים" מלאה סימני שאלה.
היועצים אומרים כי יש חשש אמיתי לאיבוד השליטה של קק"ל בקרקעותיה, כתוצאה מויתורים במסגרת המו"מ מול המדינה. הם סבורים כי תמחור עסקה אינו נסמך על שמאות כלשהי או על השווי האמיתי של הקרקע ואף טוענים כי קק"ל תידרש לשלם מע"מ.
היועצים המליצו לקיים דיון פתוח על העסקה בדירקטוריון קק"ל אולם, על-פי ההסתדרות, פעל יו"ר הדירקטוריון, יחיאל לקט, לכינוס ישיבה, כמה ימים לפני חג הפסח, שבה ניתן אישור עקרוני לביצוע העסקה. בכוונת הנהלת הקק"ל לכנס את הדירקטוריון שוב ביום רביעי הקרוב לאישור העסקה, בניגוד לחוות הדעת המשפטיות. הסתדרות אף טוענת כי יש טעם לפגם באישור העסקה לפני בחירות העולמיות בקק"ל, האמורות להיערך בעוד כחודשיים.
עוד נכתב בבקשה כי לעובדים ולגמלאים הגיע לאחרונה מידע על מחלוקת בין קק"ל לבין עמותת צדקה בריטית, בשם JNF , בדבר הבעלות על חלק משמעותי מהקרקעות ששוויין מוערך במאות מיליוני ₪. מדובר בארגון בריטי שנוסד ב- 1939 במטרה לרכוש קרקעות בא"י וליישבן ע"י יהודים.
קק"ל חתמה הסכם עם הארגון לפיו תחזיק בנאמנות קרקעות שירכשו מכספו, תוך שהבעלות עליהן נשמרת בידיו. הארגון לא נתן את הסכמתו ל"עסקת המיליארדים" ולפיכך טוענת ההסתדרות כי "לעניין זה השלכה ישירה על איתנות כל הסדר פנסיוני מתבסס על תקבולי קק"ל מהקרקעות שבמחלוקת".
ההסתדרות מבקשת מביה"ד לתת צו מיידי שימנע את כינוס הדירקטוריון לצורך אישור "עסקת המיליארדים" עד אחרי הבחירות למוסדות הקק"ל, ומכל מקום עד להעברת טיוטות עסקה לעובדים לצורך למידת השלכותיה על זכויות העובדים והגמלאים. כמו-כן מבקשת ההסתדרות צו מיידי שימנע מהקק"ל לבצע צעדים חד צדדיים בנוגע להסדר עם המינהל, וכן לחייב את הקק"ל להעביר מידע לעובדים על יישום דו"ח ועדת גדיש, "עסקת המיליארדים" ופרשת JNF.
ההסתדרות אף מבקשת צו עשה להפקדת 120 מליון ₪, בצירוף הצמדה וריבית. היא מבקשת אף מביה"ד למנוע בצו מהקק"ל מלבצע כל שימוש בכל סכום המתקבל מכח "עסקת המיליארדים", עד גובה מלוא החוב האקטוארי של הקק"ל להבטחת הפנסיה התקציבית של עובדיה וגמלאיה.
מקרן קיימת לישראל נמסר לערוץ 7 בתגובה כי הפנסיה של עובדי קק"ל בטוחה. "ההסכם בין קק"ל למדינה בנוגע לחילופי הקרקעות לא יפגע בעובדים ובזכויותיהם שהרי קק"ל כבר הגיעה להסדר לפיו בכל שנת תקציב התקבולים הראשונים המתקבלים מהמינהל יוקדשו לפנסיה של העובדים. אליבא לכל מומחי האקטואריה לא נשקפת לפנסיה של עובדי וגמלאי קק"ל כל סכנה.
שוב פועל ועד העובדים של קק"ל, הפעם באמצעות ההסתדרות, על מנת לפגוע בהתנהלות התקינה של קק"ל, בתדמיתה וביציבותה. עד כה פנה ועד העובדים לבית דין בעשרות נושאים שבכולם הפסיד, ובכך הוביל את העובדים בקק"ל לפיחות במעמדם, לתחושת חוסר בטחון וחוסר יציבות שאין לה כל אחיזה במציאות. קק"ל שילמה מאז ומתמיד את הפנסיה שלה בדייקנות מרבית באופן שיכול להוות דוגמא לארגונים אחרים, לקק"ל נכסים שערכם עולה פי כמה על החוב האקטוארי שלה, אי לכך עובדיה וגמלאיה יכולים להיות רגועים", לשון התגובה.
גובה החוב האקטוארי של הקק"ל לעובדים והגמלאים הנמצאים במסלול פנסיה תקציבית הוא בין 1.5-2 מיליארד ₪.
בשנים האחרונות נחתמו בין העובדים להנהלה מספר הסכמים, שתכליתם הבטחת זכויות הפנסיה, לאור ההתדלדלות ברזרבות הכספיות של הקק"ל. בשנת 2002 נחתם הסכם להעברת 500 מליון ₪ כבטוחה לחיוב הפנסיוני.
לטענת ההסתדרות, הקק"ל לא עמדה בהתחייבותה, וביולי 2004, במסגרת הסדר הבראה כולל, נחתם הסכם קיבוצי נוסף ובמסגרתו נקבע כי הקק"ל תגיע להסדר עם מינהל מקרקעי ישראל, לתשלום הפנסיה של הגמלאים הקיימים והעתידיים, ישירות מתקבוליה מהמינהל.
ללא קשר להסדר זה, ההסכם קיבוצי אף קובע מסלול ביניים לפיו תפקיד הקק"ל 250 מליון ₪ בחשבונות בנקים נפרדים, מתוכם 130 מליון ₪ מיידית עם חתימת ההסכם ו- 120 מליון ₪ בתשלומים עד אוקטובר 2005. בפועל העבירה הקק"ל רק את התשלום הראשון בגובה 130 מליון ₪.
ההסתדרות עוד טוענת כי התירוצים של הנהלת הקק"ל בדבר אי הפקדת הסכומים הנוספים הינם מופרכים. עוד מוסיפה ההסתדרות כי ההנהלה אף לא גיבשה את התנאים ההכרחיים להסדר עם המינהל: אישורים מרשויות המס אינם בנמצא, חסרה בדיקה כלכלית אם ההסדר יצליח להגן על הפנסיה התקציבית לאורך שנים, ואין תשובה לשאלה מה יקרה במצב בו תשתנה האמנה קיימת בין קק"ל למינהל, עליה אמור להיות מושתת ההסדר.
עוד טוענת ההסתדרות כי המלצות ועדת גדיש, שאותה מינה במאי 2004, שר התמ"ת דאז, אהוד אולמרט, לבחינת רפורמה במינהל מקרקעי ישראל, מטילות ספק גדול באשר לאיתנות ההסדר בין קק"ל למינהל. הועדה המליצה להעביר את הבעלות על הקרקעות המינהל לחוכרים. היות וקיימת מגבלה על העברת הבעלות בקרקעות הקק"ל לידיים פרטיות, לאור אמנה שבינה לבין המדינה, הוסכם כי קרקעות הקק"ל במרכז הארץ תועברנה למדינה, ובתמורה תקבל הקק"ל קרקעות בנגב והגליל.
הועדה אף המליצה לצמצם את נציגות קק"ל במועצת המינהל לשלושה חברים בלבד. "קיים סיכוי סביר לכך שהמהלך הזה יגרום להפרדת קק"ל מהמינהל", נכתב בבקשה.
ההסתדרות אף מתייחסת לחשש הממשי של העובדים והגמלאים מ"עסקת המיליארדים" בין הקק"ל למדינה. דבר העסקה נודע לעובדים ביוני 2005, דרך התקשורת. במסגרת העסקה תעביר הקק"ל למדינה קרקעות במרכז הארץ ותקבל תמורתן קרקעות בפריפריה, וכמו-כן סכום חד-פעמי, הנע בין חצי מיליארד למיליארד ₪, בגין הפרשי השווי של הקרקעות בשני אזורים. מחוות הדעת שהעבירו היועצים המשפטיים של קק"ל, שהגיעו לידי העובדים, עולה כי "עסקת מיליארדים" מלאה סימני שאלה.
היועצים אומרים כי יש חשש אמיתי לאיבוד השליטה של קק"ל בקרקעותיה, כתוצאה מויתורים במסגרת המו"מ מול המדינה. הם סבורים כי תמחור עסקה אינו נסמך על שמאות כלשהי או על השווי האמיתי של הקרקע ואף טוענים כי קק"ל תידרש לשלם מע"מ.
היועצים המליצו לקיים דיון פתוח על העסקה בדירקטוריון קק"ל אולם, על-פי ההסתדרות, פעל יו"ר הדירקטוריון, יחיאל לקט, לכינוס ישיבה, כמה ימים לפני חג הפסח, שבה ניתן אישור עקרוני לביצוע העסקה. בכוונת הנהלת הקק"ל לכנס את הדירקטוריון שוב ביום רביעי הקרוב לאישור העסקה, בניגוד לחוות הדעת המשפטיות. הסתדרות אף טוענת כי יש טעם לפגם באישור העסקה לפני בחירות העולמיות בקק"ל, האמורות להיערך בעוד כחודשיים.
עוד נכתב בבקשה כי לעובדים ולגמלאים הגיע לאחרונה מידע על מחלוקת בין קק"ל לבין עמותת צדקה בריטית, בשם JNF , בדבר הבעלות על חלק משמעותי מהקרקעות ששוויין מוערך במאות מיליוני ₪. מדובר בארגון בריטי שנוסד ב- 1939 במטרה לרכוש קרקעות בא"י וליישבן ע"י יהודים.
קק"ל חתמה הסכם עם הארגון לפיו תחזיק בנאמנות קרקעות שירכשו מכספו, תוך שהבעלות עליהן נשמרת בידיו. הארגון לא נתן את הסכמתו ל"עסקת המיליארדים" ולפיכך טוענת ההסתדרות כי "לעניין זה השלכה ישירה על איתנות כל הסדר פנסיוני מתבסס על תקבולי קק"ל מהקרקעות שבמחלוקת".
ההסתדרות מבקשת מביה"ד לתת צו מיידי שימנע את כינוס הדירקטוריון לצורך אישור "עסקת המיליארדים" עד אחרי הבחירות למוסדות הקק"ל, ומכל מקום עד להעברת טיוטות עסקה לעובדים לצורך למידת השלכותיה על זכויות העובדים והגמלאים. כמו-כן מבקשת ההסתדרות צו מיידי שימנע מהקק"ל לבצע צעדים חד צדדיים בנוגע להסדר עם המינהל, וכן לחייב את הקק"ל להעביר מידע לעובדים על יישום דו"ח ועדת גדיש, "עסקת המיליארדים" ופרשת JNF.
ההסתדרות אף מבקשת צו עשה להפקדת 120 מליון ₪, בצירוף הצמדה וריבית. היא מבקשת אף מביה"ד למנוע בצו מהקק"ל מלבצע כל שימוש בכל סכום המתקבל מכח "עסקת המיליארדים", עד גובה מלוא החוב האקטוארי של הקק"ל להבטחת הפנסיה התקציבית של עובדיה וגמלאיה.
מקרן קיימת לישראל נמסר לערוץ 7 בתגובה כי הפנסיה של עובדי קק"ל בטוחה. "ההסכם בין קק"ל למדינה בנוגע לחילופי הקרקעות לא יפגע בעובדים ובזכויותיהם שהרי קק"ל כבר הגיעה להסדר לפיו בכל שנת תקציב התקבולים הראשונים המתקבלים מהמינהל יוקדשו לפנסיה של העובדים. אליבא לכל מומחי האקטואריה לא נשקפת לפנסיה של עובדי וגמלאי קק"ל כל סכנה.
שוב פועל ועד העובדים של קק"ל, הפעם באמצעות ההסתדרות, על מנת לפגוע בהתנהלות התקינה של קק"ל, בתדמיתה וביציבותה. עד כה פנה ועד העובדים לבית דין בעשרות נושאים שבכולם הפסיד, ובכך הוביל את העובדים בקק"ל לפיחות במעמדם, לתחושת חוסר בטחון וחוסר יציבות שאין לה כל אחיזה במציאות. קק"ל שילמה מאז ומתמיד את הפנסיה שלה בדייקנות מרבית באופן שיכול להוות דוגמא לארגונים אחרים, לקק"ל נכסים שערכם עולה פי כמה על החוב האקטוארי שלה, אי לכך עובדיה וגמלאיה יכולים להיות רגועים", לשון התגובה.