מסקנות הוועדה יגיעו לפתחו של שר הבטחון המיועד, עמיר פרץ, והשאלה האם גם הוא יאמץ אותם במלואם.
הועדה בראשותו של מרידור הגישה את מסקנותיה לאחר תקופה של כמעט שנתייים. אחת המסקנות הבולטות שלה היא קיצוץ 350 מליון שקל בתקציב הביטחון השנתי. בוועדה השתתפו כ-20 מומחים בתחומים שונים, ביניהם ראש המועצה לבטחון לאומי האלוף גיורא אילנד, בכירי צה”ל וכוחות הבטחון, כמו גם מומחים המאקדמיה ובכירים ממשרד החוץ והתעשיות הבטחוניות.
עבודת הוועדה התרכזה בגיבוש המענה לשינוי באיומים הבטחוניים על ישראל, בשל עליית סכנות הטרור והנשק הבלתי קונבנציונאלי, וירידה בסכנה לעימות קלאסי בין צבאות סדירים, כפי שהיו בעבר.
הוועדה קובעת כי יש להשקיע בעשור הקרוב משאבים רבים יותר כדי להתמודד עם איום של מלחמה "על קונבנציונאלית" כפי שכינו את איום הגרעין האיראני, או "תת קונבנציונאלי" כפי שהועדה מכנה את איום הטרור.
לגבי איום הטרור אומרים בועדה, כי הוא אינו זקוק להכרעה אלא צריך לשאוף לחיים סדירים גם בצל הטרור, ללא הכנעתו המוחלטת.
הטרור והטילים ארוכי הטווח, לפי מסקנות הוועדה, מעבירים את המלחמה משדות הקרב היישר אל האזרחים בעורף, דבר המצריך התגוננות לוחמתית של האוכלוסיה האזרחית. ההרתעה הישנה, מוסיפים בדו"ח הועדה, אינה רלוונטית עוד כאשר מדובר במחבלים מתאבדים או ארגוני טרור הפועלים באופן עצמאי כשאין גוף מדיני מאחריהם.
בין מסקנות הוועדה, מושם דגש על הצורך בהגנה על מערכות המחשבים הלאומיות מפני פריצות. כן מושם דגש על הגברת פעילות צה"ל מטווח רחוק בשל האמצעים המתקדמים שברשותו, ללא צורך לעבור את קווי האוייב.
שר הבטחון שאול מופז רואה במסמך חשיבות רבה בהיותו ראשון מסוגו, מאז קום המדינה, המוצג בפני קברניטי ישראל ופורס בפניהם תפיסת ביטחון מקיפה וארוכת טווח. מופז ממליץ לבסס את בניית כוחו של צה"ל בעשור הבא על המלצות הועדה.
עם זאת לא ברור אם שר הבטחון המיועד בממשלתו של אולמרט, עמיר פרץ, יאמץ גם הוא את מסקנות הועדה.
הועדה בראשותו של מרידור הגישה את מסקנותיה לאחר תקופה של כמעט שנתייים. אחת המסקנות הבולטות שלה היא קיצוץ 350 מליון שקל בתקציב הביטחון השנתי. בוועדה השתתפו כ-20 מומחים בתחומים שונים, ביניהם ראש המועצה לבטחון לאומי האלוף גיורא אילנד, בכירי צה”ל וכוחות הבטחון, כמו גם מומחים המאקדמיה ובכירים ממשרד החוץ והתעשיות הבטחוניות.
עבודת הוועדה התרכזה בגיבוש המענה לשינוי באיומים הבטחוניים על ישראל, בשל עליית סכנות הטרור והנשק הבלתי קונבנציונאלי, וירידה בסכנה לעימות קלאסי בין צבאות סדירים, כפי שהיו בעבר.
הוועדה קובעת כי יש להשקיע בעשור הקרוב משאבים רבים יותר כדי להתמודד עם איום של מלחמה "על קונבנציונאלית" כפי שכינו את איום הגרעין האיראני, או "תת קונבנציונאלי" כפי שהועדה מכנה את איום הטרור.
לגבי איום הטרור אומרים בועדה, כי הוא אינו זקוק להכרעה אלא צריך לשאוף לחיים סדירים גם בצל הטרור, ללא הכנעתו המוחלטת.
הטרור והטילים ארוכי הטווח, לפי מסקנות הוועדה, מעבירים את המלחמה משדות הקרב היישר אל האזרחים בעורף, דבר המצריך התגוננות לוחמתית של האוכלוסיה האזרחית. ההרתעה הישנה, מוסיפים בדו"ח הועדה, אינה רלוונטית עוד כאשר מדובר במחבלים מתאבדים או ארגוני טרור הפועלים באופן עצמאי כשאין גוף מדיני מאחריהם.
בין מסקנות הוועדה, מושם דגש על הצורך בהגנה על מערכות המחשבים הלאומיות מפני פריצות. כן מושם דגש על הגברת פעילות צה"ל מטווח רחוק בשל האמצעים המתקדמים שברשותו, ללא צורך לעבור את קווי האוייב.
שר הבטחון שאול מופז רואה במסמך חשיבות רבה בהיותו ראשון מסוגו, מאז קום המדינה, המוצג בפני קברניטי ישראל ופורס בפניהם תפיסת ביטחון מקיפה וארוכת טווח. מופז ממליץ לבסס את בניית כוחו של צה"ל בעשור הבא על המלצות הועדה.
עם זאת לא ברור אם שר הבטחון המיועד בממשלתו של אולמרט, עמיר פרץ, יאמץ גם הוא את מסקנות הועדה.