לשמע האיומים על חורבן מדינת ישראל הנשמעים מארצות ערב אי אפשר לאטום את האוזניים מהסכנה הטמונה באנטישמיות ולתוצאות הנוראות אליהן הובילה לפני שישים ואחת שנים. הנגיף האנטישמי חי וקיים. האנטישמיות ממשיכה לינוק את גילוייה משנאת היהודים לדורותיה. בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם" אמר טל.
כתבנו בכנסת אריאל כהנא מציין כי היושב ראש הזמני של הכנסת, שמעון פרס לא ייצג את הכנסת בטקסים הרשמיים של יום הזיכרון. פרס, משתתף מצעד החיים ולכן יוחלף על ידי ממלא מקומו, דוד טל מ'קדימה'.
טל ייצג את הכנסת בטקס הפתיחה של אירועי יום הזיכרון הערב ומחר ביד ושם וכן בטקס המסורתי "לכל איש יש שם" שייערך מחר בכנסת.
ועוד בעניין האנטישמיות הפושה בעולם: מספרם הכולל של האירועים האנטישמיים האלימים שנרשמו בשנת 2005 היה נמוך באופן משמעותי מזה של שנת 2004 (406 בהשוואה ל-501).
עם זאת, היה זה המספר השני בגודלו ב-15 השנים האחרונות. ניתן להסביר את הירידה בהמשך הפעילות הציבורית והפוליטית, הלאומית והבינלאומית, נגד האנטישמיות, בצעדי חינוך, ביטחון ואכיפה טובים יותר וכן ברגיעה יחסית בסכסוך הישראלי-פלסטיני, שלמרות שאין הוא הסיבה העיקרית, הוא מהווה לעיתים תכופות גורם מאיץ לאירועים האנטישמיים.
עם זאת, הרמה הגבוהה עדיין של אלימות אנטישמית ב-2005 מעידה על כך שהסיבות המרכזיות לפרוץ גל האנטישמיות בשנים האחרונות המשיכו לעורר גם בשנה זו את הפעילות האנטי-יהודית: התסכול החברתי השתלב עם דעות קדומות אנטי-יהודיות ורגשות אנטי-ישראליים ואנטי-אמריקניים חריפים והתפרץ בגילויי אלימות, בדרך כלל לא מתוכננים מראש, נגד יהודים ורכוש יהודי.
על-פי עדות המותקפים במדינות שונות במערב אירופה, המוסיפה להוות את המוקד העיקרי לפעילות האלימה נגד יהודים, נראה כי דור המהגרים הראשון והשני, רבים מהם מוסלמים, ממשיכים למלא תפקיד מרכזי באלימות. במקביל, כמו בשנים עברו, עמדו ניאו-נאצים והימין הקיצוני המסורתי מאחורי מקרים רבים של אלימות, התנהגות פוגעת, איומים וונדליזם.
תקריות אלימות וגילויים אנטישמיים אחרים פחתו מעט בקנדה ובארה"ב, ויותר בצרפת, בה נרשמה ירידה ב-48 אחוזים בהשוואה ל-2004. יש לציין כי מאז ראשית 2006 חלה עלייה מחדש בהיקף הפעילות האנטישמית בצרפת. בבריטניה, למרות שמספר האירועים האנטישמיים הכולל ירד ב-14 אחוזים, מ-532 ב-2004 ל-455 ב-2005, נותרו נתוני האלימות הפיזית ומעשי הוונדליזם באתרים וברכוש יהודי בערך ברמה הקודמת. בקנדה, בצרפת ובבריטניה נרשם המספר השני בגודלו מאז שהחל המעקב אחרי אירועים אנטישמיים במדינות אלה.
כמו בשנים האחרונות נמשכה ב-2005 באוקראינה העלייה במספר האירועים האלימים ובחומרתם. יש לראות את ההחמרה על רקע ההפצה הגוברת של תעמולה אנטישמית בכלל באוקראינה ואת הפעילות האנטישמית האינטנסיבית בין כותלי "האקדמיה הבין-אזורית לניהול כוח אדם" (MAUP) בפרט.
על רקע הטקסים לציון 60 שנה לשחרור אושוויץ והכרזת האו"ם על ציון בינלאומי שנתי של יום שואה בתאריך השחרור, ב-27 בינואר, בלטו מאוד ב-2005 הנאומים והפרסומים בגנות האנטישמיות. אנשי ציבור ופוליטיקאים פרסמו הצהרות פומביות נגד האנטישמיות, חיפשו לה הגדרה ממצה, הגבירו את החקיקה נגדה ועצרו מכחישי שואה.
עם זאת, ב-2005 נשמעו במקומות שונים בעולם הצהרות קיצוניות, חסרות תקדים בחומרתן, המכחישות את השואה ומשמיצות את העם היהודי, וזאת מפי מנהיגי מדינות, חברי פרלמנט ואנשי אקדמיה. בין אלה יש לציין במיוחד את הצהרותיו של נשיא איראן מחמוד אחמדינג'אד, וכן עצומות והצהרות אנטישמיות ברוסיה, באוקראינה ובוונצאולה הן נגד ישראל וקיומה והן נגד הקהילות היהודיות מפי חברי פרלמנט, עיתונאים ואנשי ציבור בולטים.
עוד יש לציין שפרט לאלימות ולהצהרות הקיצוניות התאפיינה שנת 2005 בשפע של חומר אנטישמי כתוב או מאויר ושל מלל והתבטאויות עוינות ופוגעות שנשמעו בערוצים שונים, וכן בהמשכם של הניסיונות להטיל חרם על מוסדות אקדמיים ישראלים ועל מי שקשור בהם, כחלק משלילת זכות קיומה של ישראל כמדינה יהודית. בכל אלה חלה ב-2006 הסלמה מדאיגה.
כתבנו בכנסת אריאל כהנא מציין כי היושב ראש הזמני של הכנסת, שמעון פרס לא ייצג את הכנסת בטקסים הרשמיים של יום הזיכרון. פרס, משתתף מצעד החיים ולכן יוחלף על ידי ממלא מקומו, דוד טל מ'קדימה'.
טל ייצג את הכנסת בטקס הפתיחה של אירועי יום הזיכרון הערב ומחר ביד ושם וכן בטקס המסורתי "לכל איש יש שם" שייערך מחר בכנסת.
ועוד בעניין האנטישמיות הפושה בעולם: מספרם הכולל של האירועים האנטישמיים האלימים שנרשמו בשנת 2005 היה נמוך באופן משמעותי מזה של שנת 2004 (406 בהשוואה ל-501).
עם זאת, היה זה המספר השני בגודלו ב-15 השנים האחרונות. ניתן להסביר את הירידה בהמשך הפעילות הציבורית והפוליטית, הלאומית והבינלאומית, נגד האנטישמיות, בצעדי חינוך, ביטחון ואכיפה טובים יותר וכן ברגיעה יחסית בסכסוך הישראלי-פלסטיני, שלמרות שאין הוא הסיבה העיקרית, הוא מהווה לעיתים תכופות גורם מאיץ לאירועים האנטישמיים.
עם זאת, הרמה הגבוהה עדיין של אלימות אנטישמית ב-2005 מעידה על כך שהסיבות המרכזיות לפרוץ גל האנטישמיות בשנים האחרונות המשיכו לעורר גם בשנה זו את הפעילות האנטי-יהודית: התסכול החברתי השתלב עם דעות קדומות אנטי-יהודיות ורגשות אנטי-ישראליים ואנטי-אמריקניים חריפים והתפרץ בגילויי אלימות, בדרך כלל לא מתוכננים מראש, נגד יהודים ורכוש יהודי.
על-פי עדות המותקפים במדינות שונות במערב אירופה, המוסיפה להוות את המוקד העיקרי לפעילות האלימה נגד יהודים, נראה כי דור המהגרים הראשון והשני, רבים מהם מוסלמים, ממשיכים למלא תפקיד מרכזי באלימות. במקביל, כמו בשנים עברו, עמדו ניאו-נאצים והימין הקיצוני המסורתי מאחורי מקרים רבים של אלימות, התנהגות פוגעת, איומים וונדליזם.
תקריות אלימות וגילויים אנטישמיים אחרים פחתו מעט בקנדה ובארה"ב, ויותר בצרפת, בה נרשמה ירידה ב-48 אחוזים בהשוואה ל-2004. יש לציין כי מאז ראשית 2006 חלה עלייה מחדש בהיקף הפעילות האנטישמית בצרפת. בבריטניה, למרות שמספר האירועים האנטישמיים הכולל ירד ב-14 אחוזים, מ-532 ב-2004 ל-455 ב-2005, נותרו נתוני האלימות הפיזית ומעשי הוונדליזם באתרים וברכוש יהודי בערך ברמה הקודמת. בקנדה, בצרפת ובבריטניה נרשם המספר השני בגודלו מאז שהחל המעקב אחרי אירועים אנטישמיים במדינות אלה.
כמו בשנים האחרונות נמשכה ב-2005 באוקראינה העלייה במספר האירועים האלימים ובחומרתם. יש לראות את ההחמרה על רקע ההפצה הגוברת של תעמולה אנטישמית בכלל באוקראינה ואת הפעילות האנטישמית האינטנסיבית בין כותלי "האקדמיה הבין-אזורית לניהול כוח אדם" (MAUP) בפרט.
על רקע הטקסים לציון 60 שנה לשחרור אושוויץ והכרזת האו"ם על ציון בינלאומי שנתי של יום שואה בתאריך השחרור, ב-27 בינואר, בלטו מאוד ב-2005 הנאומים והפרסומים בגנות האנטישמיות. אנשי ציבור ופוליטיקאים פרסמו הצהרות פומביות נגד האנטישמיות, חיפשו לה הגדרה ממצה, הגבירו את החקיקה נגדה ועצרו מכחישי שואה.
עם זאת, ב-2005 נשמעו במקומות שונים בעולם הצהרות קיצוניות, חסרות תקדים בחומרתן, המכחישות את השואה ומשמיצות את העם היהודי, וזאת מפי מנהיגי מדינות, חברי פרלמנט ואנשי אקדמיה. בין אלה יש לציין במיוחד את הצהרותיו של נשיא איראן מחמוד אחמדינג'אד, וכן עצומות והצהרות אנטישמיות ברוסיה, באוקראינה ובוונצאולה הן נגד ישראל וקיומה והן נגד הקהילות היהודיות מפי חברי פרלמנט, עיתונאים ואנשי ציבור בולטים.
עוד יש לציין שפרט לאלימות ולהצהרות הקיצוניות התאפיינה שנת 2005 בשפע של חומר אנטישמי כתוב או מאויר ושל מלל והתבטאויות עוינות ופוגעות שנשמעו בערוצים שונים, וכן בהמשכם של הניסיונות להטיל חרם על מוסדות אקדמיים ישראלים ועל מי שקשור בהם, כחלק משלילת זכות קיומה של ישראל כמדינה יהודית. בכל אלה חלה ב-2006 הסלמה מדאיגה.