דר' דיוויד זילברקלנג, עורך קובץ המחקרים ביד ושם אומר ליגאל שוק בראיון לערוץ 7 כי למערכות העיתונים בעולם, הגיעו ידיעות רבות על רצח היהודים בשואה, אך מדינות המערב הגיבו בעיתונים בהתאם לתגובות הממשלות. יש אבחנה לדבריו בין עיתונים כלליים לעיתונים יהודים. "בעיתונים, במיוחד באידיש דיווחו הרבה יותר על מה שקורה ליהודים, במיוחד על קרוביהם. מי שקרא אותם היו בעיקר היהודים וזה לא הגיע לקהל הרחב", אומר זילברקלנג.
לדברי זילברקלנג רוב הכותרות עסקו בהתנהלות מלחמת העולם השניה "בארצות הברית, בעקבות ההפצצה על פרל הרבור, היו בעיקר דיווחים על המלחמה ואפשר להבין זאת שזה מה שעניין אותם". השאלה האם היחס אל ידיעות על השואה היה כאל ידיעות שהן חלק מהמלחמה נגד הרוע של הנאצים
והובלטו בהתאם, או שמא היחס היה אמביוולנטי והאם נשלחו הידיעות אל העמודים הפנימיים, והתשובה לדבריו היא כי הפרסום על כך הופיע בדרך כלל בעמודים הפנימיים.
זו היתה עיתונות חופשית, אך הם בחנו את תגובותיה של הממשלה ולפי תגובות אלו 'מלמעלה' דירגו את חשיבות הנושאים. יש לקחת בחשבון כי בתקופות מלחמה מגיבים אחרת בעיקר כאשר יש גיוס כללי למלחמה. עם זאת היה ברור בעתונות כי המלחמה היא נגד הרוע.
לשאלת המראיין אם היה עוד מי שהודה בהתעלמות או בטעות שבכך, אומר זילברקלנג כי העובדה עלתה ממחקרים על העתונות אך העתון עצמו לא טען שטעה. עם זאת מלבד הניו יורק טיימס אין עתון שערך מחקר בנושא.
כיום השואה יותר מסוקרת בעתונים מאשר אז, אומר זילברקלנג, כיום במשך כל השנה מדברים על השואה ובעיקר ביום השנה הבינלאומי שחל בינואר, והיום גם מודים במחדלים ובחוסר ההבנה שהיו אז.
כיום העיתונים בעולם מסקרים את יום השואה אך בעיקר בהקשרו הישראלי ופחות היהודי. יחד עם זאת הענין משתפר משנה לשנה, הוא מדגיש. זילברקלנג מוסיף כי בגרמניה שלאחר המלחמה, שלא היתה עדיין 'גרמניה חופשית' אלא מדינה תחת כיבוש, לא סיקרו שואה. גם שגרמניה הדמוקרטית קמה לקח זמן להתייחס לשואה וגם אז היחס היה מנוכר, "כאילו מישהו אחר אחראי לשואה".
לדברי זילברקלנג רוב הכותרות עסקו בהתנהלות מלחמת העולם השניה "בארצות הברית, בעקבות ההפצצה על פרל הרבור, היו בעיקר דיווחים על המלחמה ואפשר להבין זאת שזה מה שעניין אותם". השאלה האם היחס אל ידיעות על השואה היה כאל ידיעות שהן חלק מהמלחמה נגד הרוע של הנאצים
והובלטו בהתאם, או שמא היחס היה אמביוולנטי והאם נשלחו הידיעות אל העמודים הפנימיים, והתשובה לדבריו היא כי הפרסום על כך הופיע בדרך כלל בעמודים הפנימיים.
זו היתה עיתונות חופשית, אך הם בחנו את תגובותיה של הממשלה ולפי תגובות אלו 'מלמעלה' דירגו את חשיבות הנושאים. יש לקחת בחשבון כי בתקופות מלחמה מגיבים אחרת בעיקר כאשר יש גיוס כללי למלחמה. עם זאת היה ברור בעתונות כי המלחמה היא נגד הרוע.
לשאלת המראיין אם היה עוד מי שהודה בהתעלמות או בטעות שבכך, אומר זילברקלנג כי העובדה עלתה ממחקרים על העתונות אך העתון עצמו לא טען שטעה. עם זאת מלבד הניו יורק טיימס אין עתון שערך מחקר בנושא.
כיום השואה יותר מסוקרת בעתונים מאשר אז, אומר זילברקלנג, כיום במשך כל השנה מדברים על השואה ובעיקר ביום השנה הבינלאומי שחל בינואר, והיום גם מודים במחדלים ובחוסר ההבנה שהיו אז.
כיום העיתונים בעולם מסקרים את יום השואה אך בעיקר בהקשרו הישראלי ופחות היהודי. יחד עם זאת הענין משתפר משנה לשנה, הוא מדגיש. זילברקלנג מוסיף כי בגרמניה שלאחר המלחמה, שלא היתה עדיין 'גרמניה חופשית' אלא מדינה תחת כיבוש, לא סיקרו שואה. גם שגרמניה הדמוקרטית קמה לקח זמן להתייחס לשואה וגם אז היחס היה מנוכר, "כאילו מישהו אחר אחראי לשואה".